תנועת "הכל חינוך" יוצאת בימים אלו למאבק נגד אפליית תלמידים עולי אתיופיה בפתח תקווה. נכון לפתחה של שנת הלימודים הקרובה, העירייה משבצת את ילדי העולים בבתי הספר לפי ראות עיניה, ללא כל קריטריונים שוויוניים. ילדי העולים שובצו בעיקר בבתי הספר הממלכתיים- דתיים, בעוד שבתי הספר המוכרים שאינם-רשמיים, קלטו מספר קטן ביותר של תלמידים עולים, אם בכלל, רק כדי "לצאת ידי חובה", ובשיעור שאינו הולם כלל את גודלם.

תנועת "הכל חינוך" פנתה לאחרונה לשר החינוך, ח"כ גדעון סער, ולראש עיריית פתח תקווה, יצחק אוחיון, באמצעות יועצה המשפטי של התנועה, עו"ד ד"ר אביעד בכהן, בדרישה לדעת באלו פעולות נקטו משרד החינוך ועיריית פ"ת בשנים האחרונות כדי לפזר את הילדים יוצאי אתיופיה בין כלל בתי הספר בעיר. "כתוצאה מהנהלות זו", נכתב, "נופל כמעט כל נטל הטיפול באוכלוסיית העולים על כתפי החינוך הממ"ד. העולים מודרים בפועל מכניסה שוויונית לכלל מערכות החינוך המתוקצבות, וביד נדיבה, על ידי המדינה והרשות המקומית. השלכה נוספת שנובעת מאפליה זו היא יצירת תדמית שלילית לבתי הספר הממ"ד בעיר. הורים הנמנים עם אוכלוסיה חזקה מבחינה סוציו-אקונומית מוציאים את ילדיהם מבתי ספר אלה ומעבירים אותם למסגרות החינוך הפרטיות".

לאור הבטחות והתחייבויות עיריית פתח תקווה כי התלמידים מפוזרים באופן שוויוני בבתי הספר, דרשה "הכל חינוך" מהעירייה להמציא לאלתר נתונים בדבר שיבוץ תלמידים יוצאי אתיופיה בבתי הספר השונים בפתח תקווה, וכן לדעת מהם הקריטריונים שעל פיהם משובצים הילדים.

בנוסף שיגרה התנועה מכתב לרב הראשי של ישראל, הרב יונה מצגר, בדרישה לענות על שתי שאלות עקרוניות: האם קיימת הוראה להפנות את התלמידים עולי אתיופיה לבתי הספר הממ"דים, ואם כן- על ידי מי נתקבלה ומהו הבסיס המשפטי לקיומה.

דיון חירום בוועדת החינוך בכנסת


לאור דרישתה של "הכל חינוך" לקיים דיון דחוף בוועדת החינוך של הכנסת, נענה יו"ר ועדת החינוך, ח"כ זבולון אורלב לבקשתה, וביום ד', 28/6, צפוי להתקיים הדיון. "הכל חינוך מבקשת להגן ולחזק את החינוך הציבורי בישראל" אומר מנכ"ל התנועה, הרב שי פירון. "אשר על כן, לא נוכל לקבל מציאות מעוותת בה בתי ספר של הזרם המוכש"ר יקבלו מימון מהמדינה ובה בעת יהיו פטורים ממטלות ומשימות לאומיות המוטלות על כתפי המערכת".

פירון מוסיף כי "בדו"ח בס שהוגש למנכ"ל משרד החינוך הודגש שעולים חדשים מאתיופיה אינם יכולים להיכנס להגדרות המקובלות של "דתי"/"תורני" ועל כן אין מניעה להימנע מקבלתם בשל מה שמוגדר "חוסר התאמה דתי. סוגיה זו מעלה יותר מניחוח פסול של התנהלות מתנשאת ויהירה והיא מקבלת משמעות נוספת על רקע הדיונים האחרונים בחוק נהרי ובחוק גפני. אין זה מתקבל על הדעת שאחת לתקופה תקיים הכנסת דיונים הנוגעים להרחבת זכאותם של בתי הספר המוכש"רים לקבלת תקציב, בלא שיהיה עליהם לשאת בנטל הציבורי", מסכם הרב פירון.

מאבק מתמשך


במהלך השנים האחרונות, עלה נושא אפליית עולי אתיופיה על סדר היום הציבורי פעם אחר פעם, והובטח לעשות לתיקונו אך למרות זאת, נמשכת אפליית התלמידים האתיופים, תוך פגיעה קשה בחינוך הציבורי. מסיבה שאינה ברורה, הוטלה משימת קליטת התלמידים במערכת החינוך רק על כתפי בתי הספר הממלכתיים-דתיים בעיר, בעוד כל השאר – בתי ספר ממלכתיים ובתי ספר מוכרים שאינם רשמיים – רואים עצמם פטורים מלשאת בה. בתי הספר הממלכתיים-דתיים, להבדיל ממערכת החינוך הפרטית, היו מאז ומתמיד בתי ספר אינטגרטיביים, שנדרשו להתמודד גם כך עם אתגרים חינוכיים קשים ביותר, וביניהם תלמידים לקויי למידה, תלמידים עם מוגבלות, תלמידים ממעמד סוציו אקונומי נמוך ועוד.

עם התגברות זרם העולים החלו לעלות חששות רציניים ביחס ליכולת בתי הספר להתמודד עם האתגר, במיוחד לאור המאבק הבלתי פוסק על כל תלמיד מול מערכת החינוך הפרטית בעיר, החלו בתי הספר (הנהלות וועדי ההורים) לפנות פניות חוזרות ונשנות לראש העיר ולמינהל החינוך בעיריית פתח תקווה בדרישה להציב אתגר חשוב זה בצורה שוויונית בין כלל בתי הספר בעיר.

משתביעה זו לא נענתה, יצאו ההורים למאבק שבשיאו הושבתה כלל מערכת החינוך היסודית הממדי"ת בעיר בדרישה לקלוט את העולים בצורה שוויונית ומאוזנת. במהלך המאבק קיבלה מועצת העיר החלטה ולפיה בית ספר שלא יסכים לשאת באתגר זה, יישללו ממנו תקציבי העירייה. בנוסף נחתם הסכם עם ראש העיר ולפיו במהלך שנה"ל התשס"ט יקלטו הממדי"ם אך ורק עולים שיש להם זה כבר אח או אחות באותו בית ספר ואילו התלמידים האחרים מקרב העולים יופנו לבתי הספר האחרים. במהלך השנה החולפת, אף הוקמה ועדת בס שדנה בנושא בהרחבה ומסקנותיה אומצו על ידי מנכ"ל משרד החינוך.

למרות זאת, בעת האחרונה נסגר אחד מבתי הספר שעולי אתיופיה היוו מעל 50% מאוכלוסייתו. תלמידים אלה אמורים להיקלט בשנה"ל תש"ע בבתי ספר אחרים בעיר. מעבר לכך ישנם כ-200 תלמידים עולים חדשים אשר אמורים להיות משובצים בבתי הספר השונים.

למידע נוסף אודות פעילותינו ולתמיכה הכנסו לאתר התנועה בכתובת www.hakoled.org.il