28-08-2009, 16:40
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.06
הודעות: 422
|
|
אני לא חולק על אף מילה שכתבת אבל..
הדיון בנושא סיכות , אותות , עיטורים שנתנו בדין וכאלה שניתנו " בחראטה" עקב הפעלת לובי וכ"ו מצד מפקדי יחידות מסויימות , יכול להכיל מאות עמודים ואלפי דעות .
לכל בר- דעת ידוע שסיכה, כומתה , אות וכ"ו מהווים חלק בלתי נפרד ומאד חשוב, במורשת בגאוות יחידה וכ,ו שאף צבא לא יכול להתעלם ממנו.
הסוגיה שרציתי להעלות באשכול היא , לא לגבי סוגי הסיכות וכ"ו ... אלא מי ראוי לענוד אותן .
מורשת זה דבר חשוב שאף צבא בעולם לא יכול להתקיים בלעדיו, גם הנכד שלי יודע שעידן הצניחה למשל תם זמנו בטל קורבנו ולמרות שהצניחה הקרבית האחרונה בהסטוריה המודרנית הייתה לפני יותר מ50 שנה בכל הצבאות בעולם ממשיכים " לשרוף" משאבים עצומים הן בכסף , הן בכוח אדם ובזמן, שאמור להיות מוקדש לפעילות מבצעית בקורסי צניחה שלא מתאימים לעידן החדש, אז נכון שאלפי חיילים ומפקדים מתהדרים בענידת כנפי צניחה שאין להם שום משמעות, מלבד שמירה על מורשת.
אז במידה ומדובר אכן בשמירת מורשת ואין לי בעיה עם זה , למרות שמדובר בקורס מיותר, לדעתי הסובביקטיבית על מנת להבדיל בין לוחמי חיר"ם ללוחמי חרמ"ש למשל שהם ברמה הרבה יותר נמוכה , ניתן היה לוותר על קורס הצניחה המיותר - אין לי שום בעיה שהם ימשיכו להתהלך עם הכומתה האדומה
אבל במקום כנפי צניחה יוחלט ע ל סיכה יחודית של חיילי קומנדו ... שאותה יענדו כל חיילי החיר"ם צנחנים, גולני, גבעתי, נח"ל וכל לוחמי היחידות המיוחדות , זה יהי הרבה יותר אמיתי ומכובד וישקף את המציאות , משום שמה שהיה במלחמת העולם השניה ובאירוע חד פעמי חסר חשיבות במבצע קדש לא משקף את המציאות של שנות ה2000.
|