09-09-2009, 15:12
|
|
|
|
חבר מתאריך: 24.09.06
הודעות: 2,230
|
|
ציטוט:
|
במקור נכתב על ידי elvis1977
לא שדה הקרב השפיע על ממשלת ישראל, אלא הקונספציה החדשה של הממשלה המחורבנת בראשות גולדה ודיין שחשבו שהתקפלות בקרב תביא להם השגים מדיניים. זו גם היתה הסיבה שהם התנגדו למתקפת מנע של חיל האוויר כדי לנסות למנוע את עצם המלחמה: המטוסים כבר היו חמושים ,והמתינו לאישור המראה. ומי יודע חיי כמה חיילים היו נחסכים.
|
לא הרצון להשגים מדיניים הביא את גולדה לסרב לבקשת הרמטכ״ל למתקפה מקדימה של חיל האויר אלא הרצון להימנע ממלחמה ללא גיבוי של מעצמה וגם, בניגוד גמור למה שאתה כותב, לא היה שום דבר חדשני בזה. בן גוריון להזכירך אלויס סירב לצאת למלחמת קדש עד שהצרפתים הציבו טייסת קרב להגן על שמי המדינה. גם ממשלת אשכול עשתה כל שביכולתה (ללא הצלחה במקרה ההוא) להבטיח גיבוי וסיוע של מעצמות המערב ובעיקר ארה״ב בימים שקדמו למלחמת ששת הימים.
לא גולדה ולא דיין היו טיפשים או פחדנים *ודיין אמנם פישל קשות אבל שמורות לו זכויות ענק בתולדות ישראל (שככת כבר את מלחמת קדש ואת מי שהיה לו חלק גדול בהפיכת צה״ל לצבא של ממש?). באשר לגולדה, בדומה לדדו, רוב הדיווחים מימי המלחמה מעניקים לה ציונים גבוהים על תפקודה.*
חשוב מכל הוא שבמבחן התוצאה ההחלטה שלא לאשר את המכה המקדימה היתה כניראה נכונה. הנרי קיסינג׳ר אמר לאחר המלחמה שלו הייתה ישראל תוקפת ראשונה לא הייתה מקבלת ולו בורג. במקום זאת בארבעה עשר באוקטובר, בעיצומה של הלחימה בשתי החזיתות, נחת בלוד (אז נמה״ת עוד לא ניקרא נתב״ג) ראשון מטוסי ״ניקל גראס״. כמה ימים אחר כך עתיד יהיה דדו לומר שאת מה שנוחת בבוקר אנחנו יורים בערב, ״את המלאי של צה״ל גמרנו מזמן״.
מלחמת יוה״כ מלאה במספיק פגמים אמיתיים, לא צריך לחפש פגמים מדומים. לאחר ההלם הראשוני היו רבים, הן בהנהגה הצבאית והן בהנהגה במדינית, שנהגו בקור רוח, אומץ ותבונה וגולדה, לצד דדו, ובחזית הצפון גם חקה, בר לב, רפול, יאנוש, פלד ועוד רבים וטובים, עומדת בראש הרשימה. לא בטוח שבהתרחש עלינו מצב חירום דומה בחומרתו ההנהגה הנוכחית שלנו תעמוד באותם הסטנדרטים.
_____________________________________
Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
