שלום ושנה טובה לכולם...
חשבתי לספר קצת על השירות שלי עד עכשיו, מה אני רוצה לעשות הלאה ומה הבעיה...מנסיוני בעבר בפורום הזה אני יכול להפיק רק תועלת...

התגייסתי בנוב' 08 לגולני..מי שזוכר אותי מהתקופה שלפני הגיוס שלי בפורום יגיד שהייתי מורעל ברמות מטורפות, גיבושים, מיונים, תכנונים לקצונה...הכל התנפץ זמן לא רב אחרי הגיוס שלי לגולני מאותה סיבה שהתלבטתי אז בתקופה ההיא, אם אכן להתגייס לקרבי או לא.
אבא שלי - סובל מלחץ דם גבוה כבר שנים ועם לחץ ודאגה שבנו היחיד התגייס לקרבי - קיבל אירוע מוחי.. למזלי ולשמחתי לא שותק או משהו כזה, הוא מתפקד אבל חלק מהראיה שלו אבדה והנזק בלתי הפיך. הרופאים אמרו שהבעיה היא למנוע זאת מלחזור שוב וחס וחלילה בפעם הבאה - מי יודע לאן הקריש דם יגיע..לעין? למוח? ללב? אי אפשר לדעת..אבל מה שבטוח הלב מייצר קרישים..
הייתי צריך להיות עם אבא שלי ואבא שלי רצה שאני אהיה איתו וזה היה הדבר הכי חשוב לי בעולם.

אחרי תקופה מסויימת של הבנה בלתי רגילה מצד המפקדים, ביקור מ"פ, שיחת מג"ד - יצאתי מגולני.
הגעתי לבקו"ם בחזרה ושם בחרתי לעשות קורס חובשים קרביים, הייתי ממתין תקופה מסויימת ויצאתי לקורס, בכל זאת, גם אבא שלי רצה שאני אמצה את עצמי בצבא ויתפתח גם אם זה קצת.
הגעתי לשרת כחובש באחד מהחטמ"רים באיו"ש ושם אני נמצא כעת, במוצב על הגדר אבל עם יציאות טובות, אני רואה הרבה בית, בעיקר בגלל שגם שם המפקדים שמעו על הבעיה ואני ממש עושה יומיות בד"כ, גם אם זה מהגדר...
הבעיה הייתה היציאות - להיות הרבה עם אבא שלי, להרגיע אותו לתת לו לדעת שאני איתו ואני בטוח..לא להדאיג אותו ולהקפיץ לו ת'לחץ דם לשמיים...
אבל עכשיו, אחרי שאין לי יותר לאן להתקדם, שאין לי משימה ספציפית במה שאני עושה ולרוב אני משתעמם...שכולם אומרים לי "אתה יודע, להיות בצבא זה גם להיות קצת בבסיס!" .. פשוט גורם לי לחשוב ולהתחרט..הייתי צריך לצאת מקרבי בשביל זה? אולי זה היה מסתדר בסופו של דבר אם הייתי נותן עוד צ'אנס? אולי אבא שלי היה מתרגל?
עוד נקודה היא שעברתי הרבה עד שבופו של דבר יצאתי מקרבי, יצאתי מהקורס והגעתי למקום עם תנאים כמו שלי, המון דאגות עם המשפחה, המון סבל ובירוקרטיה..לצאת שוב יראה אותי באור קצת מפגר, אני אפילו לא יודע איך להתחיל להסביר שאני רוצה לעבור לתותחנים...
אני יודע שאת ההחלטה הסופית אני אתן אבל אני מספר פה כי אני בדילמה והדילמה היא כזאת: לוותר על כל הת"ש שנתנו לי ובעיקר לקחת סיכון ולדעת שאבא שלי עלול להיות בסכנה ובכל זאת לעבור בחזרה לקרבי?

חשבתי לעבור דווקא לתותחנים, אולי מבחינה פסיכולוגית כשאני אסביר את זה לאבא שלי שהתותחנים בזמן מלחמה אינם בקו האש בשדה הקרב, הוא יהיה רגוע יותר? ובכלל חיל התותחנים מאוד מעניין אותי ואפילו יותר מחי"ר..עוד חודשיים אני כבר שנה בצבא...ואני לא יודע מה לעשות הלאה...

מכיוון שאבא שלך הוא פונקציה חשובה כאן, אולי תדבר איתו דבר ראשון?

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אחרי מה שקרה ואחרי כל מה שעברתי ועברנו בשבילו הוא יחשוב שאני צוחק עליו...כמו שאני מכיר אותו המשפט הראשון שלו יהיה "עוד פעם התחלנו??"

מעבר מג'וב לקרבי מתבצע רק ע"י טופס 55?
הטופס חייב להיות מאושר? (פרופיל 97, הת"ש 2)

מה היציאות אחרי ההכשרה בתותחנים?
ותיקים, טופס 55 שמוגש כדי לעבור לקרבי מאושר ברוב המקרים?

לדעתי האישית , לא שווה לסכן את אביך בשבילך שירות קרבי .
יש אנשים בקרבי ושאיפות אישיות בקשר לשירות שימשך שנתיים במקרה הטוב מעכשיו פשוט לא שוות את הבריאות של אביך .
כך אני חושב .

תחשוב על התפשרות,
תגיד לאבא שלך שאתה רוצה לדבר בכנות ואתה רוצה לדעת מה מפריע לו ובהתאם תנסה להציע חלופות ששניכם יכולים לחיות עם זה... או לחילופין וזה גם משהו אתה לא חייב להגיד לו וללכת
לחיל כמו נ"מ שם רמת הסיכון נמוכה. (אבל את זה אני אומר כי רק ככה זה אולי לא יסכן את בריאות אביך)

האמת עדיף לא להגיד לאביך, אני לא ממליץ כאלה דברים בד"כ אבל שמע אם הוא באמת במצב כזה רגיש אפילו המחשבה שאתה בסכנה יכולה לעשות לו משהו גם אם אתה לא באמת בסכנה, אתה מבין ? זה משהו שהוא כנראה מנטלי והגישה שלך צריכה להיות בהתאם.
אם תחליט לעבור לקרבי ולספר לאבא שלך אני יוכל לנסות לתת לך כמה טיפים

איך בדיוק אני יכול לעבור לקרבי ולא לספר לו? בשלב מסוים הוא יראה תג יחידה, סיכות, נשק שונה, לא בבית הרבה לעומת עכשיו... וגם אם הייתי יכול לא חושב שהייתי עושה את זה..

כן, חוץ מזה שתותחנים מושך אותי בלי קשר חשבתי להגיד לו את זה כי הוא ידע שזה לא ממש בקו האש...

נ"מ זה לא חיל, אלא מערך
והחשיבה שמדובר באפשרות עם סיכון נמוך שגוייה. אני מבטיח לך שזה הימור למי שמחפש "אפשרויות נמוכות סיכון", לדוגמא סטינגריסטים שמעבירים תע"מ בשטחים נמצאים בראש רשימת הסיכון.

רמת הסיכון של הסטינגריסטים אפסית לעומת חלק מהחירניקים.

אריאל ורבר - מעצב אתרים