|
במקור נכתב על ידי omry n
ישראל הייתה בת ברית דמוקרטית של האמריקאים מאז הקמתה (נכון, צרפת הייתה בעלת הברית העיקרית הראשונה אך ארצות הברית גם הייתה בת ברית, לא דומיננטית כמו היום אך בת ברית לכל דבר) לעומת המצרים ואחיהם שערקו למערב מאמצע-סוף שנות ה70 והלאה. הערבים עשו הרבה צרות לאמריקאים לפני העריקה והיו כלי המשחק של ברית המועצות, בזמן שאנחנו הלכנו איתם. לכן שמורה לנו זכות ראשונים, והאמריקאים יודעים זאת ומחוייבים על פי כן. ידועה לך וודאי העובדה שכמעט והיה עימות בין המעצמות בעקבות מלחמת יום כיפור (ואת זה אני מזכיר רק כדי שלא תשכח שהיה מדובר בעימות של ממש גם מבחינת המעצמות, כפי שהיה במקומות אחרים בעולם שהתפתחו לסכסוכים אלימים, ושכל מעצמה נקטה צד).
ארה'ב "קנתה" את הנאמנות שלנו, איך אין זה אומר כי ארה"ב רואה בנו את הגורם המרכזי והעיקרי שעליו תשען במזרח התיכון.
תגובת ארצות הברית בעקבות מבצע קדש ומלחמת יום הכיפורים:
שתי המלחמתו הללו שימשו כמבחן של עשיית שרירים מצד ברה'מ. מי שהתקפל בשני המקרים הללו, היתה ארה'ב שנגררה בעל כורחה לתגובה עניינית ותקיפה.
המלחמה גירתה את קצה עצביה של ארה'ב ולאו דווקא משום שאנו היינו הגורם בה, אלא משום שכאן עמד במבחן התוצאה, האם ברה'מ תכתיב לארה'ב מהלכים באיזורי השליטה שלה.
כדי שתוכל לקבל פרספקטיבה כיצד הדבר פועל, אתה יכול לקחת את הדוגמא מהתקופה האחרונה.
ברה'מ לוחצת ומביעה את דעתה באמצעות דוקטרינה של הליכה על חבל דק. היא לא נופלת, אלא גורמת לארה'ב להתקפל מהחלטותיה האיסטרטגיות. הראייה לכך, נסיגה אמריקאית מתוכנית רב-שלבית של הצבת טילים במדינות מזרח אירופה, שהן בעלות ברית מובהקות של ארה'ב.
נסיגה כזאת מוסברת ב"הערכות מחדש"- טרמינולוגיה של הקרבת ידידים ובעלות ברית על מזבח חולייה וחולשותיה של ארה'ב למצוא מענה הולם לרוסים.
השאלה העקרונית שלי היא - כיצד יבוא לידי ביטוי המבחן האמיתי של אמריקה (ולאו דווקא של אובאמה), בשעה שאכן עניינים קריטיים ביחסי שתי המדינות יעמדו על הפרק. אני חושש שחוץ ממס שפתיים לא יתרחש דבר.
הדוגמא הקלאסית היתה מלחמת המפרץ, שהאמריקאים קנו את שתיקתנו באמצעות הצבת מספר סוללות טילים, הגנה וירטואלית על שמי המדינה. ודאי זכורות לך התלונות בדבר הקפאון וחוסר היכולת להתמודד (ואולי גם אדישות מסויימת) עם סוללות הטילים העיראקיים.
היו כאלה שהשוו את המדיניות הזאת עם אותה מדיניות מפורסמת בזמן מלחמת העולם השנייה, שעה שמנהיגים יהודים התחננו בפני ארה'ב להפציץ את אושוויץ , אך מפקד הכוחות האוויריים טען כי אי אפשר להסיט אותם מהמטרה העיקרית.
אני מאמין כי התפיסה הבסיסית הזאת לא השתנתה במהותה ואל לנו להאמין כי נקבל את כל התשובות לבעיות שלנו מארה'ב .
ארצות הברית הייתה בת הברית של ישראל ועזרה לה רבות במאבק הביטחוני והכלכלי. ישראל מצדה דאגה להרחיב את שיתוף הפעולה וידעה תמיד "לספק קבלות" בסכסוכים ולצאת כשידה על העליונה. ניצחון שהוביל לעלייה ביוקרתה העולמית של ארה"ב (בניגוד לכמעט כל מקום אחר בו ארצות הברית גם נדרשה להתערב וגם לרוב התקפלה) ועקב כך לנטישת ברית המועצות בחזית המזרח התיכון. ישראל יצגה את האינטרסים של ארצות הברית באיזור יותר טוב מכל גורם אחר והייתה אחד הגורמים העיקריים לניצחון האמריקאי בזירה.
בנוסף לכל אלה, ישראל היא דמוקרטיה אמיתית. בכל הרבדים, דמוקרטיה מהותית וכך גם מרבית מאזרחיה. לא "רפובליקה מלכותית דמוקרטית" ולא איזשהי דמוקרטית שקר אחרת, כשכננו. כמו כן, ישראל פשוט יציבה יותר. העם המצרי וכך ביתר שאת בסעודיה, טורקיה, ארצות המגרב והנסיכויות, הוא ברובו דתי ובור ששואב את השכלתו ותפיסת עולמו מן המדרסה ושונא את המערב וארצות הברית, שורף דגלי ארצות הברית ומעוניין בפגיעה בארצות הברית. התפיסה הזאת לא נשענת על אוויר ריק, ובכל מדינות המזרח התיכון מלבד ישראל התחוללה הפיכה. הדוגמה הטובה ביותר לכוויה שארצות הברית וגם ישראל חוו בעקבות הפיכה כזו היא אירן, שבין לילה הפכה מידידה מושבעת לאויבת מרה שבמרות. איך זה קרה? הרי אם היינו יכולים לבקש בחלומות, זה השלטון שהיינו רוצים שישרור בכל מדינות העולם כלפי ישראל, והנה תוך הפיכה עממית המדינה שינתה פניה. התהליך היה ארוך וגם לא התרחש מתחת לפני הקרקע, העם היה ונותר בעל התפיסות הקנאיות ורק הייתה צריכה להיות חולשה במשטר כדי שזה יקרה. אותה חולשה עלולה לקרות עם מותו של מובארכ, מהומות של הרוב הפלסטיני בירדן.
העם האמריקאי הוא לא ברק אובמה, הוא היה לפניו והוא יהיה גם אחריו. בוא אני ארגיע אותך,ברק אובאמה לא נבחר בעקבות האג'נדה שלו בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. האזרח האמריקאי הרבה יותר מסמפט אותך מאשר את מוחמד ועבדאללה. וגם אם הוא נוקט בעמדה הרבה יותר מאוזנת מקודמו זה לא אומר שהוא אנטישמי ומעוניין בהרס המדינה היהודית. כן, הוא נאיבי במקרים רבים, אבל הוא לא שליט יחיד, השיטה והתודעה חזקים ממנו והם לא הופכים את ישראל למוקצה בקרוב. ארצות הברית עדיין מגנה עליך באו"ם, עדיין מגדילה את הסיוע הביטחוני ועדיין מגנה דו"חות כדוגמת דו"ח גולדסטון בניגוד למדינות אחרות בעולם.
עשית עליי רושם של בחור אינטיליגנטי בהודעותיך הקודמות ככה שאתה באמת מפתיע אותי עם ההתחכמות הזו.
תודה על המחמאה.
המתח אכן החל מייד עם תום מלחמת העולם הראשונה - תשאל כל חוקר זוטר של אותה מלחמה קרה.
שלא היתה שונה ממלחמות אחרות או מלחמות על חלוקה לאזורי השפעה.
ההבדל היה בכוח ההרס שאותה מלחמה יצרה ושבמהלכה השתנתה התפיסה של אותן מלחמות רומנטיות.
זאת היתה המלחמה שיצרה את ה-"דה-הומניזציה" של המלחמה עם הופעתם של כלי נשק קטלניים והרסניים בהרבה, מה שהביא לתוצאות של אותו מירוץ חימוש שנמשך עד לסיומה וקריסת ברה'מ.
מאחר ולדעתי המלחמה הקרה לא הסתיימה לעולם, רוחה של ברה'מ עדיין מרחפת על אותן מדינות. העובדה לכך היא המעורבות הברוטלית בגיאורגיה (פרו-מערבית) והחשש של בנות בריתה לשעבר, מפני תגובה אפשרית.
א. זה לא שיעור היסטוריה,וזה לא משנה שזרעי הסכסוך נטמנו כבר ב1919. שאגב, הם לא נטמנו ב1919,
מלחמת העולם הראשונה הסתיימה בשנת 1918. תרגם לי בבקשה את המשפט שלך שסימנתי - למה התכוונת.
הם נטמנו כבר במהלך מלחמת העולם הראשונה, כאשר כוחות בעלות הברית התערבו בנעשה ברוסיה במלחמת האזרחים. חוץ מזה שלא היה צריך להטמין שום זרעים מכיוון ששתי המעצמות עוינות אחת את השנייה מעצם העובדה ששתיהן מחזיקות בעולם ערכים הפוך.
חוץ מזה, שאותם זרעים נבטו רק לאחר מלחמת העולם השנייה.
כשמדברים על המלחמה הקרה, מדברים על מספר תקריות בינלאומיות, סכסוכים אלימים, שבכל אחד מהם כל מעצמה תפסה צד, כדי למנוע מהשנייה להתפשט על חשבונה. ברית המועצות, מהחודשים הראשונים של הקמת המדינה נהפכה לעוינת המספקת לארצות ערב נשק. ארצות הברית הייתה שם מההקמה, ונכנסה חזק לעניינים עם הניצחון ב67 וההבנה שמדובר בבת ברית איתנה שמסוגלת "לפרוע את השטרות" והערבים התגלו כמשענת קנה רצוץ בכל סכסוך וסכסוך.
במהלך השנים חלה התקרבות ביננו לבין האמריקאים, שכמו שאמרתי, קיבלה חיזוק במיוחד לאחר 67. מאותה תקופה ישראל היוותה את בת הברית היחידה של ארצות הברית באיזור,
ומה עם הקשור המיוחד של ארה'ב עם בית המלוכה הסעודי, עם המפרציות ועם כל האינטרס הכלכלי האמריקאי באיזור, שיש לו יד ורגל גם עם משפחת בוש ועוד משפחות "מהאצולה האמריקאית"?
המונעת בעצם נוכחותה את ההשתלטות האדומה על האיזור. בחלוף הזמן הברית התחממה עוד יותר, ארצות הברית הסתכנה במלחמה עם ברה"מ ב73, גיבתה אותנו ראשית ב82 והגנה עלינו באו"ם. גם הסיוע הביטחוני גבר לאחר נסיגת סיני. הערבים נטשו את ברה"מ לטובת ה"שטן הגדול", אך ישראל תמיד נותרה בת הברית הראשונה, גם היסטורית, גם אידיאולוגית, וגם אסטרטגית. אז גם כאשר ברה"מ התפרקה, התודעה שישראל היא בת ברית היסטורית קיימת. אכן, אם הערבים לא היו תוקפים את ארצות הברית בשיא טיפשותם ישראל הייתה מאבדת מחשיבותה לארצות הברית לאורך זמן, אך ישראל מסתמנת בעקבות אותה התנגשות תרבויות עדיין כבת הברית האמיתית והאיתנה של ארצות הברית במזרח התיכון.
|
ראשי
צ'אט
30-09-2009, 01:51
מצב כלאיים
