ציטוט:

כשברקע שקט מתוח אחרי הפרות הסדר בבירה, התקיים אחר-הצהריים (יום ד') טקס הנחת אבן פינה לחלק ב' בשכונה היהודית נוף ציון שליד ג'בל מוכבר במזרח ירושלים. על-פי התוכנית, במקום ייבנו 105 יחידות דיור. במסגרת טקס הנחת אבן הפינה, הוכנס ספר תורה לבית הכנסת הזמני שבשכונה. "יש פה תשובה מנצחת לכנופיה של ראאד סלאח", אמר חבר הכנסת מיכאל בן-ארי (איחוד לאומי), שלקח חלק בחגיגות. "הם לא נלחמים על הר הבית, זהו רק המנוף שלהם לשחרור הכיבוש היהודי מכל ירושלים".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3786860,00.html

אם דיין לא היה טיפש, ולא עסוק עם זונות ועתיקות, היינו שולטים בהר הבית, והערבים היו בורחים כמו אחרי דיר יאסין,יפו, וכדומה.

צריך לייהד את ארץ ישראל: הערבים זמניים פה !

מוות למחבלים!

או שהדבר נעשה בכוונת מכון, על מנת שביבי יוכל להתקפל בבוא היום.

או שזוהי תרועת שוא ללבוי יצרים, שתדום כאשר השכל יגבר על הרגש

באשר לפלורליזם - הוא נכון בתוך שטחי מדינת ישראל. לכל אזרח קיימת הזכות לרכוש דירה ולגור היכן שחפצה נפשו. לצערי במדינת ישראל לא ניתנת למימוש זכות זאת לא רק לגבי ערבים אלא אפילו לגבי יהודים.

קיימות שכונות או ישובים שעל פי הגדרתם (על פי החוק ?), משוייכות למגזר מסויים ואינן מאפשרות לכל אזרח מן השורה, התמקמות בתוכן. קיימות ועדות קבלה או דחיה ללא ועדה הקובעות "גורלות" - מי משלנו ומי לרועץ לנו.

היו כאן דיונים ארוכים בהשתתפותך על העובדה שבג"ץ מנע מיהודי לגור בתל שבע אבל אילץ לאפשר
מגורי ערבי בקציר.
לערבים מותר לגור היכן שירצו, בותוך י-ם ערבים נכנסים לשכונות יהודיות, וכנ"ל גם בחיפה. לעומת זאת,
רכישה של בתים בשכונות ערביות היא "התנחלות"...

כמה שלא תתפתל דן, אתה תומך בזכויות קניין רק כשזה לא נוגע ליהודים. ליהודים, בעיניך אסור לממש
בעלות על נכסים ששילמו עבורם.

אפילו לא אחת תקפת אותי בהפקרת יהודים על כך שלדעתי, בהסכם עם הפלסטינאים, יש לאפשר לישראלים/יהודים, החיים בשטחים הכבושים, שלא על אדמות שנגזלו מפרטיים, להמשיך לחיות שם, בדיוק כפי שפלסטינאים חיים בישראל.

באשר לזכות הקנין, לדעתי היא חייבת להיות בעבור כלל אזרחי מדינת ישראל - לערבים וליהודים כאחד בכל שטחי מדינת ישראל. ציינתי אפילו קבלתי, כנגד המצב (החוקי ?) בו קיימות ועדות קבלה, שאינן מאפשרות רכישות, על פי קריטריונים המוגדרים כחברתיים למרות שבמרבית המקרים הם מגזריים.

"התנחלות" בשפה המקובלת - היא כל התיישבות בשטחים שנכבשו ב- 1967 . גורלן הסופי של ההתנחלויות יקבע בעקבות הסכם שיבוא מתי שיבוא. כל בניה מסיבית של שכונות נוספות, כיום, יוצרות עובדות בשטח שיקשו על כל הסכם שהוא והרי זאת בדיוק היא כוונתם של ה"מיישבים". אין לי כל בעיה עם בודדים המוכנים לשים את כספם ואולי אפילו את בטחונם האישי על קרן הצבי ולממש את זכות הקנין גם בתוך שכונות ערביות שבמחלוקת.

בהקשר לדיונים בהשתתפותי הדבר מזכיר לי ספור יפה. יהודי נראה אוכל בשר חזיר ביום כיפור בפומבי. עובר אורח שאלו - "מה עושה יהודי ? " והיהודי עונה -"שאלתי את הרב ! "
והמבין יבין ומי שאינו מבין זוהי בעיתו.

באשר ל"התפתלויותי" - אני כותב בדיוק מה שאני חושב. אתה הוא המתפתל, במטרה לעוות את מסרי. תקרא ותתמקד בכתוב ואז יהיה לך הכל ברור - קריאה על ה"עוקם" במכוון, מביאה להסקת מסקנות שגויות.

דן, עליך להבין שאתה מתכתב עם אנשים שמכיריפ את דיעותיך ויודעים עד כמה אתה שונא יהודים...
אתה לא בעד לאפשר להם לחיות, אלא בעד להפקיר אותם לשחיטה - אחרת לא היית מעלה על הדעת
רעיון הזוי כ"כ כמו לפרק אותם מהנשק ולצפות שכנופיות אש"ף ישמכרו על חייהם, כאילו ניתן להשוות
בינם לבין יהודים בניו יורק שמשטרת ניו יורק אחראית לבטחונם...
המושגים שלך "בתחומי מדינת ישראל" ממשיכים לבטא את השאיפה לגירוש 600 אלף יהודים מביתם,
או לחילופין, את הפקרתם למוות נוראי, ללא התערבות מצד המדינה. מדינת ישראל שלך אינה יהודית,
ובוודאי שאינה דמוקרטית (אצלך אם נבחר ראש משלה על מצע שאינך תומך בו - חובתו למעול באמון
בוחריו ולקיים מצע הפוך - דמוקרטיה למופת...).

בנייה ערבית בארץ ישראל ובירושלים הקדושה בפרט, היא התגרות.
הערבים הם שצריכים לכבד את הריבונות שלנו בארץ, הם אורחים פה וצריכים להתנהג בהתאם.

אבל אני לא מצפה שתבין את זה כי אתה מאלו שלא מאמינים בצדקתנו ובבעלותנו המוחלטת על הארץ.

he.manhigut.org www.mflikud.co.il www.likudnik.co.il

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://he.manhigut.org/templates/mlevi/cutimages/top_logo.jpg]



"צדק צדק תרדוף"

להתנהג בהתאם ולכבד את הזולת - מתבקשים כולם, אפילו היהודים.

לא קם שום מליץ יושר. ארץ של שיכונים כבישים ומכוניות.

על כן, כשנהרוס את בתי הערבים שנבנו באופן בלתי חוקי בירושלים יש מקום לבנות במקומם לא רק שכונות יהודיות אלא אף לשחזר את מגוון הצומח שהיה במקום טרם ההשתוללות הערבית.
לזה התכוונת, לא?

הביוב שלהם, מתאדה.

אין להם כל השפעה סביבתית - למעט הגברת המדון והשנאה, שהיו קיימים גם טרם היותן.

לא הייתי דורש לפנותן למען קיומו של הנוף והטבע אלא למען קיומנו הבטוח בחבל ארץ זה.

כמו ששיחזרו את בית שני ב "הולילנד" ? מי שאין לו רגישות לסביבה, גם לא ידע לפסל אותה (בגבס ? מלט ?) כראוי.
מי שלא אוהב את ארצו מסתפק בשיחזורה. רוממות אהבת הארץ בפיהם...

ואתה (או מומחים מטעמך) תשחזרו את הטבע שהיה תחת הבתים הערבים הרומסים.

אם דיין לא היה עוצר את אותו רב חכם ואותו קצין בצה"ל. לא היה היום הר הבית והרבה מאוד מסגדים במזרח ירושלים היו נהרסים איתו. על הטעות של דיין אנחנו משלמים ביוקר עד היום!

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

כאשר הוא התפקח ו"דחף" את השלום עם מצרים, לא השכיל להמשיכו לכוון סוריה וירדן.

אבל מה שעבר, חלף עבר ואנו נמצאים היום, בתנאי היום וחייבים לשקול את דרכנו להמשך. אולי זה רגע, לפני שיכפו עלינו לעשות זאת. מה שהעולם איננו מצליח כלפי אירן - הוא יצליח בגדול כלפינו, כלפי מדינת ישראל.

אם לא כך ואם לא אחרת.

גם אם תטען שאנו לא עם בחירה ואין לנו זכות הסטורית על הארץ הזאת, טענותיך אינן שונות מאותן טענות שמשמיעים אוייבינו.
נתייחס רק לעובדה שהארץ חולקה בין שני עמים ושעם אחד סירב לקבלה.
מכאן ואילך מה שנותר לנו הוא להתבסס בארץ הזאת על אפם וחמתם של הערבים בארץ ובעולם.
נקודה.

ההתחשבות בצרכיהם היא פונקציה של תן וקח.
כאשר הם יתנו הם גם יקבלו.
כאשר הם ישכילו להבין כי אנחנו אדוני הארץ הזאת, יהיה אפשר לשנות סגנון ולדבר על שותפות בארץ הזאת.
אנו יושבים כאן בין עם מכוח הסטורי, בין אם מכורח המציאות שהוחלט כי לעם היהודי מגיע בית ואין טוב מהבית שממנו גורשו, או מכך שכפו עלינו ועל עצמם מלחמה שהפסידו בה לכל הדיעות.

וכל אותם דיבורים יפים אינם שווים את תווי המקלדת של כל אלה שחושבים כי יפיפות , או כמו שאתם אוהבים לומר חמלה.

זאת כאשר אני עוסק ( לא כנביא, אלא כאזרח שאיכפת לו), בביסוסנו במדינת ישראל המצויה בתחומי ארץ ישראל.

היום דוקא אנחנו עם בכי רע, ההולך ומאבד את זכותו להיות חלק מהעמים הסובלניים והדמוקרטיים.
למרות שאין אנו אדוני הארץ הבלעדיים, זכותנו ההיסטורית להקמת מדינת ישראל בשטחי ארץ ישראל, שרירה וקיימת ואף אחד איננו מסוגל לשלול זאת מאיתנו. רק אנחנו באוילותנו ובגבה לבנו עשויים לשמוט מימושה של זכות זו.
אני מסכים בהחלט ולא פעם כתבתי זאת ש"הארץ חולקה בין שני עמים ושעם אחד סירב לקבלה. מכאן ואילך מה שנותר לנו הוא להתבסס בארץ הזאת ( בתחומי מדינת ישראל - תוספת שלי) על אפם וחמתם של" מי שקיומנו כאן הוא לצנינים בעיניו.
כל הסכם, גם זאת כתבתי בעבר חייב להיות הדדי, מבוצע בשלבים, שכל התקדמות מותנית בקיום כל שלב במלואו ע"י שני הצדדים, כפי שהגדיר זאת בזמנו בנימין נתניהו
כאשר הם יתנו הם גם יקבלו. למרות, שהוא בעצמו הפר את הכלל לו דרש.

לא יפיפות ולא חמלה, מהווים את המוטיב לפתרון הסכסוך. המוטיב היחיד והמדרבן הוא הרצון לחיים, הרצון לקיומה ושמורה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית על פי הכתוב במגילת העצמאות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ישראל היפה זאת כאשר אני עוסק ( לא כנביא, אלא כאזרח שאיכפת לו), בביסוסנו במדינת ישראל המצויה בתחומי ארץ ישראל. כולנו אזרחים נאמנים של המדינה, לא בטוח שלכולם איכפת . אם היה איכפת, ישנם עוד תחומים רבים שצריך לטפל בהם וההתחלה היא מבית. היום דוקא אנחנו עם בכי רע, ההולך ומאבד את זכותו להיות חלק מהעמים הסובלניים והדמוקרטיים. למרות שאין אנו אדוני הארץ הבלעדיים, זכותנו ההיסטורית להקמת מדינת ישראל בשטחי ארץ ישראל, שרירה וקיימת ואף אחד איננו מסוגל לשלול זאת מאיתנו. רק אנחנו באוילותנו ובגבה לבנו עשויים לשמוט מימושה של זכות זו. אנו נאבד את זכותנו, לא בגלל אובדן סבלנות וסובלנות, אלא בגלל וויתור ללא פשרות, כאשר אנו מאמינים ברוב תמימותנו שהצד השני יודע להעריך מחוות. ההיסטוריה מלמדת שמי שלא למד דבר מעברו , ויחווה אותו שוב. הצד השני מבין רק שפת כוח (לא פיזי), אלא תקיפות ועמידה על עקרונותינו. אני מסכים בהחלט ולא פעם כתבתי זאת ש"הארץ חולקה בין שני עמים ושעם אחד סירב לקבלה. מכאן ואילך מה שנותר לנו הוא להתבסס בארץ הזאת ( בתחומי מדינת ישראל - תוספת שלי) על אפם וחמתם של" מי שקיומנו כאן הוא לצנינים בעיניו. כל הסכם, גם זאת כתבתי בעבר חייב להיות הדדי, מבוצע בשלבים, שכל התקדמות מותנית בקיום כל שלב במלואו ע"י שני הצדדים, כפי שהגדיר זאת בזמנו בנימין נתניהו כאשר הם יתנו הם גם יקבלו. למרות, שהוא בעצמו הפר את הכלל לו דרש. מנה לי מחווה אחת שהאומה הערבית עשתה. יותר מזה מנה לי מחווה אחת שהמיעוט הערבי בארץ ישראל עשה. מנה לי מחווה אחת שהרשות הפלסטינאית , שאותה ניסינו "לגייר, על פי אמות המידה ההומניות שלנו" עשתה. מה קבלנו בתמורה לכל אותן הבטחות (נמאס לי להזכיר את אוסלו- כאילו אוסלו היתה ארוע מכונן) בכל אותם פורומים. נכון שגם הצד השני יטען שאנו אלה שמפירים - אבל, אותנו הביאו כאוד מוצל מאש למדינה הזאת בתקווה לחיים טובים יותר - מה קבלנו מהם - קדחת בצלחת. אותם הביאו מטוניס - מה קבלנו מהם - גם קדחת בצלחת. השמאל לא התפרק במדינת ישראל לחינם - רבים נטשו אותו מכיוון שהבינו כי הההשתחוות הבלתי פוסקת והכניעה הובילה אותנו למה שאנו חווים כעת. לא יפיפות ולא חמלה, מהווים את המוטיב לפתרון הסכסוך. המוטיב היחיד והמדרבן הוא הרצון לחיים, הרצון לקיומה ושמורה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית על פי הכתוב במגילת העצמאות. נו באמת, המיעוט הערבי בארץ ישראל אכן טרח פעם לקרוא את מגילת העצמאות שלנו? מישהו מהם באמת רוצה מדינת ישראל עם רוב יהודי? אלו חלומות באספמיה שמוכרים לנו אותה זרמים "מתונים". הערבים ללא יוצא מן הכלל, רואים בנו נטע זר. על פי תפיסתם, אם יושלט חוק השריעה במדינת ישראל, נוכל לקבל מקסימום מעמד של יהודי פלך (יהודי חסות אם תרצה). ערבים מתיישרים אך ורק על פי צו מנהיגם. התנועה האסלאמית היא הדוגמא וההוכחה הבולטת לכך. מספיק שיקום ראאד אחד כזה שיצית את הרחוב הערבי שבאותו רגע רגש הלאומנות שלו יגבר על כל הגיון. את יסודות השנאה הם יונקים מבטן. השד רדום, אבל אין בעייה לעורר אותו. אין מושג כזה דו-קיום בשלום, זאת המצאה של יפי הנפש. יש אולי מצב של סטטוס-קוו , או שימור הקיים. אם במאזן הרווח והפסד שלהם יש שיקול שיש מה להרוויח או להפסיד אזי מתקיים סטטוס-קוו, אם לאו - הכל מציאות וירטואלית. כולנו, כמוך רוצים שלום אמת -אבל התפכחנו וחלק מאתנו הפך בעל כורחו לימני (קיצוני). או במילים אחרות, נגמרו לנו הלחיים הפנויות והישבן להכות עליהם.

אציין בהמשך את שורת ההסכמות. חלקן במלואן וחלקן בהתבטאות שונה:

אני מסכים בהחלט שמרביתנו אזרחים נאמנים של המדינה ורוצים בטובתה כל אחד בדרכו הוא.
אני מסכים שישנם עוד תחומים רבים שצריך לטפל בהם וההתחלה היא מבית."

אינני תמים ואינני מצפה שהצד השני יעריך כל מה שנראה לנו כמחווה.
אבל עדין קיימות בידינו "סל מחוות", שאינן מהוות לדעתי סכנה לקיומנו.

המעוט הערבי אזרחי מדינת ישראל איננו מצפה למחוות - הוא מצפה לשוויון זכויות ואני אוסיף מה שכרוך בשוויון חובות. בתוך ה"משפחה" אף אחד איננו מצפה למחוות מהשני - החיים חייבים לזרום ביחד.

אינני יודע בדיוק מה קבלנו - אבל סעיפים רבים בהסכמי אוסלו מקויימים עד עצם היום הזה - מה שמאפשר חיים זה לצד זה למרות פעולות אירגוני החבלה.
מה שקבלנו ישירות, הוא השלום עם ירדן (תאמר שלום קר-תאמר שלא היה צורך בו) ויחסים מסויימים עם חלק ממדינות ערב. יחסים המתהדקים ומתרופפים בהתאם למצב השורר באזורנו.
.
הפרות ההסכם היא דו צדדית הנובעת בעיקר מהמשך פעולות הרצח והחבלה מצד ארגוני טרור פלסטינאים ומהמשך ההתנחלות הספורדית, שמטרתה לחבל בכל הסדר אפשרי.

היום הס מלהזכיר אבל מרבית הפעולות המוצלחות של צה"ל בתחומי הגדה ואני מעיז לשער שגם בתחומי הרצועה, מבוצעות תוך כדי שיתוף פעולה פסיבי או אקטיבי עם הרשות הפלסטינאית.

להזכירך, מרבית הפלסטינאים בשטחי הגדה הם ילידי הגדה וחיים בה דורות על דורות. גם אלו שבאו מטוניס מוצאם בארץ ישראל.
הנסיונות להקים הנהגה מקומית לא צלחו (אולי לא השתדלו מספיק) והמחשבה הייתה שההנהגה הגולה בטוניס, תעשה סדר וזה לא קרה.
להזכירך מ - 1967 והילך היו ממשלות שונות למדינת ישראל וכולן לא ניסו לפתור את הבעיה הפלסטינאית, שהלכה ותפחה, עד בואו של יצחק רבין שניסה ובגלל זה נרצח ביד זדונית וההמשך ידוע.

השמאל עדין לא התפרק במדינת ישראל. אבל כאשר ה"ימין" פועל או יותר נכון מדבר בקולו של השמאל הבוחרים מתפתים אחרי המלל. אבל כמה זמן ניתן יהיה "למשוך" בעזרת המלל בלבד ?

יש להזהר מהכללות - אבל איזה אחוז מהרוב היהודי קרא את מגילת העצמאות ?
אני משוכנע, שזה איננו ה"חלום הרטוב" של הערבים אזרחי מדינת ישראל להשאר תמיד המיעוט. אבל חלום הבלהות שלהם הוא להיות חלק מהעולם הערבי הגדול ו"להינות" ממשטר האופיני למדינות ערב.

נכון, הערבים ללא יוצא מן הכלל, רואים בנו נטע זר. אבל, הולכים ומשלימים עם קיומנו כאן ומאמינים, שאלה יקשיח את לבותינו ויגביר את עקשותינו עד לאותו הרגע בהם הם יהפכו לרב. הם מבינים שדרך המלחמה והאלימות לעולם לא יוכלו לגבור עלינו.

.
אני מסכים בהחלט שכולם, כמוני רוצים שלום אמת -אבל ישנם באלו החושבים להגיע אליו בדרך שגויה.

הדרך לשלום אמת היא ארוכה ומלאת חתחתים והשלום עדין לא דופק בדלת. אבל קיימות פעולות שכוונתם לקרבו וישנן פעולות שרק תרחיקנה אותו. מה שחשוב זוהי ההדדיות ואני מקווה שבנימין נתניהו יגיע להסכם/להסדר כל שהוא ויקפיד על בצועו בשלבים. אני מדגיש שהשלב הראשון חייב להיות ריסון הטרור והפסקת ההסתה.