[font='Tahoma','sans-serif']יש לי עבודה בתכנות בה אני נדרש[/font][font='Tahoma','sans-serif'] לבנות תוכנית שהמשתמש יקליד מס' חיובי ועל[/font][font='Verdana','sans-serif'] [/font][font='Tahoma','sans-serif']התוכנה להסיר ספרות כפולות מהמספר שהמשתמש הקליד כך שעבור הספרה שמופיעה יותר מפעם[/font][font='Verdana','sans-serif'] [/font][font='Tahoma','sans-serif']אחת, רק המופע בעל הערך הגבוה ביותר יישאר (ככל שהמיקום שמאלי יותר - כך גבוה[/font][font='Verdana','sans-serif'] [/font][font='Tahoma','sans-serif']יותר[/font][font='Verdana','sans-serif'])

[/font][font='Tahoma','sans-serif']לדוגמא: המשתמש הקליד 121314 הפלט 1234[/font]

[font='Tahoma','sans-serif'] [/font]

[font='Tahoma','sans-serif']יש למישהו איזה כיוון לתת לי?[/font]

בס"ד

כיוון (אולי יש יותר טובים, אבל זה יעבוד):
תעבור ספרה ספרה, ותשתמש במערך בוליאני בגודל 10 כדי לדעת אם היא כבר הופיעה.

איך עושים את זה ??

במידה ומותר לך לקבוע איך המשתמש מכניס את הקלט שלו, נניח שהוא עושה את זה לתוך מחרוזת.
למה מחרוזת? כי הכי קל לעבור על המספרים בזה אחר זה בתוך הקלט, מאשר להתחיל להמיר מספר int ולפרק אותו לספרות.
שורת הקלט תהיה משהו כזה:

קוד PHP:

 char input[11];
scanf ("%s",input); 


לאחר שקלטנו את המספר למחרוזת (ואנחנו נניח שמשתמש בסדר והכניס מספרים ולא תווים לא חוקיים אחרים), נעבור על המחרוזת לפי הסדר, וננסה לסדר אותה מחדש, בלי המספרים העודפים.
הרעיון הוא לתת עדיפות למספרים הראשונים (משמאל) ולכן תמיד נרוץ אחורה לוודא כי מספר שאנחנו רוצים להדפיס, לא הופיע כבר קודם לכן...
אם הקלט שלנו הוא 121314, אנחנו נרוץ על התא הראשון במחרוזת (תא מס' 0, המכיל את הספרה 1) ונבדוק האם הספרה שאנחנו רואים - הופיעה קודם לכן.
לשם התהליך, נשתמש בלולאה מקוננת (כלומר, שתי לולאות, אחת בתוך השניה).
הלולאה החיצונית תעבור על כל המספר, ספרה אחר ספרה.
הלולאה הפנימית תבדוק עבור אותה ספרה - האם הופיעה כבר בעבר.
במידה ולא הופיעה - מצויין! נדפיס אותה למסך (או נשמור אותה במחרוזת, או בתוך מספר int... מה שרוצים).
במידה וכן הופיעה, מצאנו ספרה כפולה. נתעלם ממנה, ונמשיך עם הלולאה החיצונית לספרה הבאה:

קוד PHP:

 #include <stdio.h>

int main()
{
    char input[50];
    int flag = 1, i,j;
    printf ("Enter a number:   ");
    scanf ("%s", input);
    for (i = 0 ; input[i] != '\0' ; i++)
    {
        flag = 1;
        for (j = 0 ; (j < i) && flag ; j++)
        {
            if (input[i] == input[j])
            {
                flag = 0;
            }
        }
        if (flag)
        {
            printf ("%c",input[i]);
        }
    }
    scanf ("%s", input);
    return 0;
} 


אפשר לבנות את התוכנית באלפי שיטות וצורות... מה שבאמת חשוב זה להבין איזו שהיא שיטה, או איזו שהיא דרך...
כל עוד לא הגבילו בתרגיל שהתוכנית חייבת להיות יעילה עד רמה מסויימת - כל מה שיש פה זו פשוט טכניקה של חשיבה, וגם מעט יישום בקוד.
אני התבססתי בפיתרון על זה שאתה יכול לקלוט כמחרוזת.
לו הייתי חייב לקלוט כמספר, הפתרון שלי היה לשבור את המספר לספרות ולהכניס למערך ואז הפתרון היה ממשיך בצוזה זהה לפתרון שהצעתי.

בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com

אם אתה כבר קולט מחרוזת עם scanf, אתה צריך להגדיר את גודל המחרוזת:

קוד:

scanf( "%50s", input );

או להשתמש ב-fgets בשביל לקלוט מחרוזת.
ראה הסבר.

C pogrammers never die. They are just cast into void.

ואם אסור להשתמש במחרוזות...
יש לי עבודה דומה ובה מותר להשתמש אך ורק בלולאות....

זה נורא מסורבל... המערכים (או מחרוזות, שזה גם מערך) מאוד מקלים את העבודה בלולאות.
הרעיון הוא להגיע סדרתית לכל מספר ומספר ע"י לולאת for, ע"י היעזרות באינדקס של הלולאה.

זה בערך מה שהצלחתי לעשות (וזה עובד) בלי להשתמש בכלל במערכים או מחרוזות:

קוד PHP:

 #include <stdio.h>

int main()
{
    int result = 0, input, one = 0, two = 0, three = 0, four = 0, five = 0, six = 0, seven = 0, eight = 0;
    int nine = 0, zero = 0, temp, flag = 1, i;
    printf ("Enter a number:   ");
    scanf ("%d", &input);
    temp = input;
    input = 0;
    while (temp)
    {
        input = input*10 + temp %10;                            // switch direction of input
        temp /= 10;                                                // 1234 will become 4321
    }
    while (input)
    {
        temp = input % 10;            // check whether current number has already been seen.
        if (temp == 1) {one++; if (one > 1) flag = 0;}            // if flag = 0, we have seen
        else if (temp == 2) {two++; if (two > 1) flag = 0;}        // this number before, so
        else if (temp == 3) {three++; if (three > 1) flag = 0;}    // it won't be a part of the
        else if (temp == 4) {four++; if (four > 1) flag = 0;}    // answer.
        else if (temp == 5) {five++; if (five > 1) flag = 0;}    // An array would be a much
        else if (temp == 6) {six++; if (six > 1) flag = 0;}        // more ellegant solution 
        else if (temp == 7) {seven++; if (seven > 1) flag = 0;}    // but... I was not allowed
        else if (temp == 8) {eight++; if (eight > 1) flag = 0;}    // to use it...
        else if (temp == 9) {nine++; if (nine > 1) flag = 0;}
        else if (!temp) {zero++; if (zero > 1) flag = 0;}
        if (flag)
        {
            result = result*10 + input % 10;
        }
        input /= 10;
        flag = 1;
    }
    printf ("Result: %d\n", result);
    scanf ("%d", &input);        // <-- to pause the command line from closing
    return 0;
} 


זה דרש ממני הרבה עבודה ידנית בבדיקה של ספרה אם היתה קיימת בעבר או לא, וגם קצת מניפולציה על המספר שהתקבל (הפכתי את הסדר שלו כיוון שאת הבדיקה שלי אני עושה מהספרה הימנית לשמאלית, ואילו בתרגיל הספרה החשובה היא דווקא השמאלית... הייתי צריך להפוך את המספר בלולאה הראשונה, ואז השיטה שלי של לעבור מימין לשמאל - עבדה טוב).

מסורבל, אבל עובד.
זו בדיוק הסיבה שמשתמשים במערכים כשצריך

בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com