גוש דן וגוש קטיף

כרוכב על האופנוע, אבי רט תומך במחאת הרוכבים, אך מהרהר במקביל על היחס לו זוכים רוכבי הדו-גלגלי החוסמים את איילון לעומת אלה שחסמו אותו בקרב על הבית ועל ארץ ישראל

כשאני רואה כיצד האופנוענים במאבקם חוסמים את כבישי הארץ - וכיצד זה מתקבל בסך הכל בהבנה ואולי אפילו באהדה על ידי כלל הציבור המבין את המאבק הצודק הזה, אין לי אלא להיזכר בתקופה שלפני עקירת גוש קטיף. כאשר אז המפגינים ניסו לחסום את כבישי הארץ לא למען הביטוח שלהם אלא למען הבית שלהם, הפרנסה שלהם, ולמען הביטחון שלהם ושל תושבי הדרום - איזה עליהום היה על אלו שברוב חוצפתם העזו לחסום את הכבישים. מה לא אמרו על אותם מפגינים, כמה מהם עצרו והעמידו למשפטים על הפגיעה בתחבורה ובשגרת החיים, אילו מילים בוטות לא נאמרו כלפיהם אז - אבל כשמדובר רק בביטוח לאופנוע ולא במאבק על הבית - יש הבנה ואולי גם סימפתיה הרבה יותר גדולה למאבק.





לכתבה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3805434,00.html

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

את ההתנתקות ע"י ריתוק כוחות הבטחון למען פינוי חסימות הכבישים (ועוד התרברבו ביהירותם הרבה כי יצליחו בכך).

חברי כנסת ישרים

ככה.
הגבתי גם בסקופים - חסימת כבישים לא לגיטימית בעיני, ולא משנה מה הסיבה לה. יש כאן עבירה על החוק, וככזאת, ההפגנה לא חוקית וצריכה להיות מפוזרת.

מעבר לכך - לא זכור לי שהאופנוענים פיזרו דוקרנים על הכביש, בעוד שאני הייתי עדה למקרה של פיזור דוקרנים על כביש 1 תו"כ חסימתו וגרימת נזק של ממש לרכבים....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20