כבר היום (ד') צפויים להתחדש הליכי החקיקה בכנסת של חוק משאל העם, שעבר בכנסת הקודמת בקריאה ראשונה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יתמוך בחוק, שיחייב משאל עם על כל הסכם לנסיגה מרמת הגולן או ממזרח ירושלים. בשיחות סגורות אמר נתניהו: "בכל מקרה שבו אצליח להביא הסדר שלום היסטורי, לא אעשה זאת על בסיס רוב קואליציוני, אלא בתמיכת מהותית של רוב העם, במשאל עם או בבחירות. לא אסתפק ברוב של הקואליציה בכנסת".

הניסיונות של השר דן מרידור למנוע את קידומו של החוק לא צלחו. ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה אתמול ברוב של חמישה נגד שניים את הערר שהגיש, ושבו טען כי החוק יפגע בסיכוי להשיג שלום. בכך נסללה הדרך להמשך החקיקה. חברי הכנסת צפויים להצביע על החלת "דין רציפות" שיאפשר את המשך ההליך מהמקום שבו הופסק.

המצב החדש מעמיד בבעיה את מפלגת העבודה. לדברי מקורבי יו"ר המפלגה, שר הביטחון אהוד ברק, המפלגה מתנגדת להמשך קידומו של החוק. ברק הביע השבוע התנגדות נחרצת לחוק בישיבת שרי העבודה, והודיע כי יפנה לראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין. לא ברור אם ברק יפעיל את מלוא כובד משקלו בעניין, ולפי שעה נראה כי חברי המפלגה יעדיפו להיעדר מההצבעה. החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה מחייבת את הקואליציה כולה - שבה חברה גם העבודה.

קדימה, לעומת זאת, ניצבת בפני בעיה הפוכה: אמנם מתוקף היותה מנהיגת האופוזיציה מצופה ממנה להתנגד לכל יוזמה ממשלתית - אלא שבמקרה זה, רבים מחברי המפלגה תומכים בהצעת החוק, שאותה הגיש במקור איש המפלגה, ח"כ לשעבר אביגדור יצחקי, בכנסת הקודמת. המפלגה מתכוונת לאפשר לחבריה חופש הצבעה - כפי שכבר הוחלט עוד כשההצעה עמדה לעלות לדיון בכנסת לפני כחודש, רגע לפני שנדחתה ברגע האחרון בגלל הערר של מרידור. לא ברור עדיין כיצד תצביע יו"ר המפלגה, ציפי לבני, אם כי בעבר היא הביעה התנגדות עקרונית למשאלי עם בכל נושא שהוא.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3817205,00.html

כלומר: אני בעד שהעם יכריע בשאלות כבדות משקל הנוגעות לגורלו.
השיקול נגד כי זה מראה על אזלת יד של נבחרי העם.
יש לנו הנהגה רופסת שלא מסוגלת להתמודד עם החלטות קשות.
והבעיה העיקרית היא שבכל משאל עם באופן אוטומטי יש כ20%
בוחרים נגד האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל.
כל הצעה שתובא למשאל עם ערביי ישראל אוטומטית מצביעים
עם האינטרס של האויב
נכון, הטענה יכולה להחשב גזענית אבל היא נכונה.
ואם אני צריך להכריע בין בעד ונגד בסופו של ענין אני מעדיף הכרעת העם.

אין לך אדם שאין לו שעה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פשוט כלומר: אני בעד שהעם יכריע בשאלות כבדות משקל הנוגעות לגורלו. השיקול נגד כי זה מראה על אזלת יד של נבחרי העם. יש לנו הנהגה רופסת שלא מסוגלת להתמודד עם החלטות קשות. והבעיה העיקרית היא שבכל משאל עם באופן אוטומטי יש כ20% בוחרים נגד האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. כל הצעה שתובא למשאל עם ערביי ישראל אוטומטית מצביעים עם האינטרס של האויב נכון, הטענה יכולה להחשב גזענית אבל היא נכונה. ואם אני צריך להכריע בין בעד ונגד בסופו של ענין אני מעדיף הכרעת העם.

משאל עם בשאלות הרות גורל לעם היהודי יבוצע בקרב האזרחים היהודים בלבד,
אסור לכלול את דעתם של הערבים בנושאים כאלו.

אני מתנגד לשיטה, מאחר ולנו האזרחים אין מידע מספיק ורחב להכרעה, אינני בטוח, שאפילו לכל חברי הכנסת קיים מלוא המידע ואעיז לאמר אפילו לא לכל חברי הממשלה.
אם רוצים לשנות את דרכה של הממשלה - הדרך היחידה היא באמצעות בחירות, בעקבות החלטת הכנסת.

מדוע בכלל מציעים את משאל העם, בהקשר להשגת רגיעה ושלום. מדוע שלא תוכרע יציאה למלחמה ו/או שיטות התגמול במשאל עם. מדוע לא יוכרע גורלו של הכיבוש, המשך ההתנחלות או פנוי חלקה.
ועוןד כהנה וכהנה.

באשר למשתתפים, מדוע להצהיר הצהרות גזעניות ? הבה נחליט מראש, שכל התומכים בצעדים לקראת שלום הצבעתם לא תחשב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ישראל היפה אני מתנגד לשיטה, מאחר ולנו האזרחים אין מידע מספיק ורחב להכרעה, אינני בטוח, שאפילו לכל חברי הכנסת קיים מלוא המידע ואעיז לאמר אפילו לא לכל חברי הממשלה. אם רוצים לשנות את דרכה של הממשלה - הדרך היחידה היא באמצעות בחירות, בעקבות החלטת הכנסת. מדוע בכלל מציעים את משאל העם, בהקשר להשגת רגיעה ושלום. מדוע שלא תוכרע יציאה למלחמה ו/או שיטות התגמול במשאל עם. מדוע לא יוכרע גורלו של הכיבוש, המשך ההתנחלות או פנוי חלקה. ועוןד כהנה וכהנה. באשר למשתתפים, מדוע להצהיר הצהרות גזעניות ? הבה נחליט מראש, שכל התומכים בצעדים לקראת שלום הצבעתם לא תחשב.

משאל העם כשמו כן הוא, נועד ליצור מצב שממשלה לא תוכל לסטות מרצון העם,
בשוויץ, אם נושא הצריחים במסגדים היה נתון אך ורק להחלטת השלטון לא היה מתקיים רצון
העם.

אצלנו זה חובה לערוך משאל עם עקב התנהגות הממשלה כנגד רצון הבוחר,
הממשלה אמורה לשקף את רצון העם ולא ההפך, ואם יש מידע שעל הציבור לדעת אז חובה לידע.

בנושא המשתתפים אין כל סיבה לשתף את הערבים בשאלות הללו מכיוון שאלו שאלות הנוגעות לעם היהודי וארץ מולדתו.

אין לך אדם שאין לו שעה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ישראל היפה אני מתנגד לשיטה, מאחר ולנו האזרחים אין מידע מספיק ורחב להכרעה, אינני בטוח, שאפילו לכל חברי הכנסת קיים מלוא המידע ואעיז לאמר אפילו לא לכל חברי הממשלה. אם רוצים לשנות את דרכה של הממשלה - הדרך היחידה היא באמצעות בחירות, בעקבות החלטת הכנסת.

כלומר , לבחור לכנסת ודרכה ממשלה יש לנו מספיק מידע???
הבלים. שאל את רוב אזרחי המדינה בעלי זכות הבחירה ואין להם מושג מה הנושאים
העיקריים העומדים על הפרק בבחירות כלשהן וגם אין להם מושג גדול מדי על הדמויות
שאותן הם בוחרים.במקרה הטוב שמעו את המועמד מדבר ,וברוב המקרים שמעו מהמשפחה
בעד מי כדאי להצביע. אז בחירת ממשלה על עשרות או מאות הנושאים העומדים לפתחה משך תקופת
שלטונה -כן ומשאל על נושא בודד לא??
טיעון מופרך.

ציטוט:

מדוע בכלל מציעים את משאל העם, בהקשר להשגת רגיעה ושלום. מדוע שלא תוכרע יציאה למלחמה ו/או שיטות התגמול במשאל עם. מדוע לא יוכרע גורלו של הכיבוש, המשך ההתנחלות או פנוי חלקה. ועוןד כהנה וכהנה.

100%.

ציטוט:

באשר למשתתפים, מדוע להצהיר הצהרות גזעניות ? הבה נחליט מראש, שכל התומכים בצעדים לקראת שלום הצבעתם לא תחשב.

תיאורטית אתה צודק. מעשית אתה בבעיה. (בדיוק כמו הבדיחהתיאורטית אנחנו מיליונרים בפועל יש לנו 2 זונות בבית )
כי הסכסוך באזורנו נוגע לכולם. אם היתה אפשרות הקלושה ביותר שיהיה ערבי אחד שיצביע שלא בעד הרס מדינת ישראל -היתי אומר -דיינו. אבל אין דבר כזה (אא"כ שולם שוחד מתאים)
וזאת הבעיה.את השלום שהתהליכים הביאו עלינו כבר ראינו.

אין לך אדם שאין לו שעה.

משאל עם הוא כלי דמוקרטי בסיסי (הרבה יותר מהתערבות שופטים בעלי אג'נדה בחקיקה...) - לא מפתיע שאתה מתנגד לו...
במשאל עם בנושאי מדיניות ובטחון, חייבים להגביל את זכות ההשתתפות רק למי שמצהירים אמונים למדינה כמדינה יהודית. אני מניח שיש סיכוי סביר שההגבלה תיצור גם לך בעייה להשתתף, מה שמוכיח שאין בהגבלה שום אלמנט גזעני!

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

ואיך הייתה מהמר על התוצאה ?

כמה כל צד זה בווינר?

מתוך המכון הישראלי לדמוקרטיה:

"משאל - עם הוא מכשיר דמוקרטי לקבלת החלטות, שטרם נוסה בישראל. בשנים האחרונות עלו על סדר היום הציבורי בישראל, תביעות לעריכת משאל - עם בשאלות שנויות במחלוקת דוגמת שינוי שיטת הממשל, יחסי דת ומדינה והכרעה בקשר לפשרה טריטוריאלית.
תביעות אילו שיקפו שאיפה לצאת ממלכוד של חוסר יכולת הכרעה, ומאידך אמונה בנחיצות לגיטימציה מיוחדת להכרעה בשאלות הרות גורל.

השאלות העולות מתוך הציטוט של המכון הן, מדוע לא נוסה הכלי הזה בעבר. האם הדמוקרטיה בישראל בשלה לאימוץ התוצאות אחר קבלתן?

המסקנה החד-משמעית: לא. . הפוליטיקה הישראלית מערבת בתוכה אלמנטים שונים, דמוקרטיים מצד אחד ומהצד האחר שיקולי דת, מסורת ואידיאולוגיה דתית שלא בטוח כי יהיה קונצנזוס לקבלת החלטה משותפת.
עד היום הוכח כי כל ביצוע של מהלך, התבצע באופן חד-צדדי על ידי הממשלה, כמו פינוי גושי ההתיישבות בסיני , בגוש קטיף. אם היה נושא צודק יותר מזה הרי שאלה היו צריכים להידון במשאל עם.
חוק רמת הגולן קובע "חוק רמת הגולן, התשמ"א-1981 הוא חוק שחוקקה הכנסת ב-14 בדצמבר 1981 ובו נקבע כי "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן". ...
לעומתו: "ב-1999 התקבל בכנסת "חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-‎1999" שזכה לכינוי "חוק שריון רמת הגולן", ולפיו החלטת ממשלה לוותר על שטח של המדינה תדרוש אישור של רוב חברי הכנסת (61 או יותר) וכמו כן אישור של הוויתור על ידי רוב המצביעים במשאל עם, מעת שיחוקק חוק יסוד המסדיר אותו (חקיקה זו טרם הושלמה, נכון ל-2009)."

במילים אחרות, בעוד הממשלה מתחבטת בשאלות האם לספח או לא לספח צריך לקחת בחשבון את כל השחקנים בזירה הפוליטית בישראל שמן הסתם לא יהיה קונצנזוס בפרט עם ההתנגשות בין רצונות דמוקרטיים , רצון המתיישבים וגורמי הדת שיבחשו מן הסתם גם הם בקלחת הזאת.
כל זה יביא ממילא להתמוססות העניין שעולה ויורד כל הזמן. אסד מדבר שלום - אנחנו מסכימים לדו שיח ישיר לא תנאים - אסד מתקפל וכו' וכו'.

רמת הגולן לא הופרדה מעולם מהרצף הטריטוריאלי של ישראל עד להסכם סייס - פיקו בשנת 1923.
לפיכך זכותנו, לפחות על פי המקורות לבעלות על השטח אינה ניתנת לערעור. מבחינה צבאית איסטרטגית אין על כל ערעור.

תארת יפה את התנהגות השלטון בישראל, וכל בר דעת מבין שאין אפשרות לסמוך
על השלטון שישקף את רצון העם, מכאן שמשאל עם מהווה הגנה לרצון העם מול רצון
של פוליטיקאים, אם יהיה התאמה בין הרצונות מה טוב, במידה ואין התאמה העם יקבע
ולא הפוליטיקאים.

למזלנו ברור שהעם לא יוותר על הרמה.

עובדתית - יש המוני אנשים המתענגים על 'האח הגדול', המאמינים ל'השרדות', המזינים את ילדיהם בפצצות קלוריות חסרות ערך רק כי ספרו להם ש'יש שם ויטמינים'. יש אנשים המאמינים שאם יחוסנו יתחילו ללכת אחורה, יש אנשים שחושבים שצביקה הדר הוא המגיש האידאלי, שאובאמה הוא המשיח, יש כאלה המאמינים ש'גלי צה"ל זה הבית של החילים' ותאמין או לא - יש גם כאלה שהצביעו 'קדימה'.

למרבה השמחה - העם כפרטים בהיותו פחוט נתון לאינטרסים מושחתים ולקנוניות פוליטיות - עדיין מהווה גוף חושב מהכנסת כפי שהיא נראית בעשור האחרון.

'פשוט' מודאג מהכח הקיים בידי אותם 15% שרוממות שוויון כל האזרחים בגרונם ותאוות חיסולה של המדינה היהודית בידיהם. הכח הזה קיים גם היום בידי נציגיהם בכנסת. הוא אפילו מוקצן על ידיהם. מה כבר יכול להיות גרוע מכאלה היוצאים למדינות אויב בעת מלחמה להביע תמיכה בו? מה יכול להיות גרוע מכאלה שקיבלו שכר ממדינות עוינות או מכאלה שגזענותם כה גדולה עד שהם סבורים שרק רוצח המונים מתועב ומורשע יוכל לייצג את קבוצת הערבים המתכנה פלשטינאים?

12 אצבעות בעד כל פגיעה בבטחון ישראל זו גם נקודת המוצא בכנסת. משאל העם יעניק שסתום בטחון נוסף. אם חלילה יחליט רוה"מ ישראלי [תאורטית כמובן, דבר שכזה לא יכול לקרות] ליבא ארצה ולחמש אלפי מחבלים המצהירים כי רצונם בהשמדתנו או לחילופין לגרש יהודים מבתיהם כך שאלה יוכלו להפוך לקיני טרור - יצליח לעשות זאת בכנסת תוך השתקת כל דיון ציבורי ע"י התקשורת המאוהבת באותן 12 אצבעות לא ידידותיות. קצת מיצובישי, ג'וב קטן לסוחר סמים מפוקפק, שיריון לבחירות הבאות ותקציבים למגזר שאינו נושא בעול. בדרך זו אפשר להעביר גם תקנה המבטלת את חוקי ניוטון.

שסתום הבטחון המכונה משאל - יאריך את הדיון, יחייב הקצאת זמן תעמולה ושידור גם לכאלה שאינם מאוהבים בבקגותי ובהנייה ויעניק סכוי נוסף לעמנו לשרוד טוב יותר במזה"ת.

אכן סיכון גדול מדי לאפשר הליכה למשאל עם כששני מיליון ערבים ירוצו לקלפיות ההצבעה עם
החלטה מאוד ברורה. הבעיה יהא שההיסטוריה לימדה אותנו שהמצבע שעימו הלכו מנהיגים
לבחירות הוא איננו בהכרח המצע דה-פקטו.

לקראת ההצבעה היום שתקדם את חוק משאל העם על רמת הגולן, במפלגת העבודה מודיעים שהם נגד, אבל אולי ייאלצו להתיישר ולתמוך בעמדת ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
"החוק המוצע למשאל העם אינו דרוש", אמר יו"ר העבודה ושר הביטחון, אהוד ברק. עם זאת הוא ציין כי אם ההצבעה היום - שאמורה להחיל על החוק את "דין הרציפות" - תיהפך להצבעת אי-אמון בממשלה, כפי שצפויה לדרוש סיעת מרצ, ייאלצו שרי העבודה להצביע עם הקואליציה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3817368,00.html

הוא נגד, אבל הכיסא יותר חשוב מהעקרונות...