קדמו לכך החלטות כואבות של הקפאת הבנייה בהתנחלויות, ולריב עם המתנחלים.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3818418,00.html

אנחנו כל כך בגלות איומה, ואם מקבלים כבר איזושהי החלטה שמקדמת קצת את המפעל הציוני, מרפדים אותה קודם עם גזירות נגד.

הפחד המדומה שיש מתייוונים שהם נגד כל דבר שמקדם את המפעל הציוני אופף את מקבלי החלטות.

לידיעה במילואה:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1134697.html

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

מדינת ישראל חבה למגורשים חוב מוסרי ענק שכיום כבר ברור שלא תוכל לפרוע, אבל המינימום שעליה
לעשות זה לוודא שבכל תכנית כלכלית, בכל מענק יישובי - הם יהיו הראשונים בתור. הם אלה שמפעל
חייהם הוחרב למען ספין מושחת. הם אלה שנזרקו לקרטוניות לארבע שנים ומעלה.

עצוב מאוד שהיה צריך איום של ש"ס כדי לתת להם מה שמגיע להם בדין. אם סיוע כלכלי למגורשי גוש
קטיף אינו עדיפות לאומית - אז שום דבר הוא לא עדיפות לאומית.

נו, אז הם עושים גם דברים טובים, לא רק תומכים בהסכם אוסלו...

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אינני בא להטיח בקורת על הקריטריונים שנקבעו לקבלת מעמד עדיף.

אבל, חבל שיקולים פוליטיים מהווים חלק (אולי עיקר) מהקריטריונים.

לאחר שנקבעו, הם חייבים לחול על כולם. כולל ההתנחלויות המצויות בשטח. אפילו אלו שאינן אמורות להשאר כפי שהן בכל הסדר אפשרי (להזכירכם את הצהרת ראש הממשלה הנוכחי וקודמיו, בדבר שתי מדינות לשני העמים). זאת, למרות האבסורד בהשקעת משאבים נוספים בהתנחלויות ה"הזויות" - יש לפעול להעברתם לפחות אל גושי התנחלות הגדולים, עבורן קיימת הסכמה לאומית להכללתן בשטחי מדינת ישראל הקבועים. כל עוד הן במקומן, יש ל"דאוג" להן כפי שדואגים לכלל אזרחי ישראל.