15-12-2009, 22:21
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,914
|
|
לטענתך הזו-
"מה זה טנק?–כלי שמביא לקרב תותח 120 ממ+3מקלעים ואמור להגן על הצוות. עכשיו מתברר שהוא זקוק למעיל רוח להגן על הצוות.
מה זה האמר ממוגן?–כלי שמביא משגר נ”ט +3 מקלעים וזקוק למעיל רוח כדי להגן על הצוות רק שהוא זריז הרבה יותר ועולה עשירית."
סליחה על הניסוח הבוטה, אבל הגדרתך לטנק- "כלי שמביא לקרב תותח 120 ממ+3מקלעים ואמור להגן על הצוות"
היא משהו בין שגיאה אדירה למשאלת לב של אמא הרואה חייל בן 19 כילד שבטעות ברח אל מחוץ לחיבוקה המגונן.
טנק הוא כלי חמוש, ממוגן ומתמרן אשר נועד להיות מסוגל להשמיד\לשתק את רוב האיומים היבשתיים ולשרוד מול רובם על ידי עשיית שימוש בתכונות כוח אש, מיגון ותנועה-עבירות-תמרון.
אם אתה רוצה להגן על הצוות, שלח אותם לחו"ל! אל תשלח אותם למקום שיורים בו!
ולשיטתך- "מה זה האמר ממוגן?–כלי שמביא משגר נ”ט +3 מקלעים וזקוק למעיל רוח כדי להגן על הצוות רק שהוא זריז הרבה יותר ועולה עשירית."
תשובתי היא כזו- האמר ממוגן הוא כלי בעל יכולת תמרון מוגבלת (מהירות, עבירות) בעל רמת מיגון נמוכה (נק"ל בלבד) וכח אש קטן (קנה שיגור טילים נחות בקצב אש ומגוון תחמושת שיכול לבטא בתוך קרב מול מגוון מטרות לעומת תותח) אשר במקביל לעלותו הנמוכה יוצר סיכון גבוה ביותר לחיי צוותו.
הסיבה העיקרית שאמורה להניע צבא להגן על חיי לוחמיו היא שימור יכולתם להילחם ביעילות באויב.
זה עלול להישמע קר וציני ואולי חלילה פאשיסטי אך הנה ההסבר ההומני מגיע-
לוחמים שורדים ויעילים יגבירו דרמטית את יכולת הצבא שלהם להשיג את מטרות המדינה עליה הצבא מגן. במקרה הפרטי הישראלי, צבא ההגנה שלנו תפקידו למנוע ולסכל כל פגיעה אלימה בחיי הארחים וכמובן למנוע ולסכל באופן מוחלט אפשרות הרס קיומה העצמאי של מדינת ישראל.
מכאן שציוד הצבא באמצעי שהוא שילוב שיא בין קטלניות לשרידות הוא קודם כל משימה בעדיפות לאומית, ורק בסוף משהו לטובת האימא של הטען.
אני לא פאשיסט ולא באמת קר וציני, אבל ברור לי שכחייל, האמצעים שלי ייעודם העליון אינו להשאירני בחיים, אלא למנוע הישארות האויב בחיים...
אני אוהב מאוד את Ctrl-B, דרך אגב...
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)
"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'
נערך לאחרונה ע"י רגב06 בתאריך 15-12-2009 בשעה 22:27.
|