12-01-2010, 09:07
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
עכשיו יש ויכוח מרובע...
גם האם "נכון להשפיל או לא נכון" וגם "האם זו השפלה יוצאת דופן או דיבור בשפת המזה"ת".
בכל מקרה מאחר ועשרים וחמש שנים של "הזהרות בכבודם של הערבים (והתורכים)" הובילו אותנו לנקודה בה הפכנו לילדה המסכנה של בת דחויה יורדת לחייה כדי לשפר את המצברוח קצת, אני ממש לא מבין את אלה שפתאום טוענים ש"אנחנו עוד נשמע מהתורכים". וכי מה בדיוק היה עד אתמול? האם אנו נושכים יד שמאכילה, או נזכרים לתת איזו בעיטה לבריון שמתעלל בנו כבר לא מעט זמן.
הפוביות בסגנון "עכשיו לא יתנו לנו מסדרון אווירי לאיראן" מראות עד כמה סגורה ההשקפה הישראלית ומצומצמת לפריזמת ה"או אפששעשרה או בירקנאו II". למוסלמים יש "תרבות כבוד" ג'ינגואיסטית קיצונית על גבול הפאשיזם המוצהר... את זה כולנו יודעים. מה שנשאר להכריע הוא עד כמה אנו מאמצים את התרבות הגנגסטרית הזאת שבה אנו יושבים לרגליו של הדון, או לחילופין האם כדאי אולי בעדינות להבהיר לדון שהוא לא היחיד כאן בשכונה.
קידר צודק: המוסלמים רגישים לכבודם, אבל הוא טועה ברמיזותיו כאילו זו שרשרת DNA מובנית אצלם. המוסלמי (ובכלל הים תיכוני) הוא מפונק כמו ילד עשיר עם הפרעה התנהגותית: לא נולד כזה, אלא לכל היותר נולד למציאות כזאת. לפעמים מתינות מנצחת עם כאלה, אבל לא תמיד - והלא תמיד הזה הגיע ממש לפתחינו. הייתי מעורב בעבר בכמה אספקטים מקומיים של עבודה מול ה"כבוד התורכי" (ואני גם מצוי בסיפורים הביזאריים העומדים מאחורי הקמת האנדרטא לזכר החיילים התורכיים בב"ש). החבר'ה האלה לא רואים ממטר שום דבר מאשר את קצה הזיקפה הלאומית שלהם. אין אפשרות "לחלוק אתם" עוגת כבוד הדדי: זה נכון אגב לעוד שלל עמים בצפון מערב אסיה שמי שמצוי בקשרי עבודה אתם (כל מיני מדינות ששמן מסתיים ב"סטאן") מכיר היטב. כל עוד אתה צריך מהם כסף (והרבה מאוד ישראלים צריכים בדיוק את זה: עד כדי כך שטיסות המגיעות לכל מיני סטאנים כאלה, ולא מישראל, נראות כאילו זה מטוס אלעל ללונדון...) מקובל עלי (לא לטעמי, אבל אני יודע שיש לי ויכוח עקרוני לעניין החומרניות עם 90% מהבוגרים החילוניים). ההשלמה עם הג'ינגואיסטיות האינפנטילית שלהם מסיבות של "שלא יתעצבן חו"ח" - אתה צריך להראות מאוד חזק כדי שזו לא תהיה תחילת דרך של דריכה על פרצופך.
קידר, כמו מומחים אחרים - כל אחד בנישה שלו (מוסלמים, דיפלומטיה, צבא, מסחר) כל אחד רואה את הפריזמה הצרה שלו: זה חושש שהם יעלבו, ההוא חושש שחי"א לא יוכל להתאמן (התורכים הרי נותנים לו להתאמן כי הם אוונגליסטים המאמינים שאלה סוללים את דרכו של המשיח ישוע...) וזה מפחד לכבוד הדיפלומטי של הישראלים (פראנויה מקובלת מאוד בישראל: חו"ח לא להרים ראש): וכל המומחים הללו מפספסים לחלוטין את התמונה הכוללת: כבר שנה שהמדינה הזאת (ואל תספרו לי שיש שם צבא ששומר על המורשת של אתתורק וכו' כי גם מציאות זו נשחקת במהרה) מחרבנת לנו על הראש: חלק מזה מתוך התעללות לשמה, חלק הוצאת תסכול של ילד מפגר עם זקפה עצומה שלא נותנות לו בנות הכיתה למרות שהוא בטוח שהוא נסיך (בנות הכיתה: האיחוד האירופי) אבל יותר מהכל: תורכיה היא כבר לא תורכיה שאנו זוכרים! בשינוי ניואנסים ותפאורה אנו יכולים במהרה לעמוד קרוב מאוד לתסריט הפלופ הסופי של יחסי ישראל ומשטר השאה.
_____________________________________
.
|