http://www.themarker.com/

זה המקור, לא ניתן להעלות מבזק מדה מרקר.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

במאמר הזה אפשר להבין הכל:
http://www.news1.co.il/Archive/003-...ml?tag=13-38-25

"במסר שהועבר אל אדלסון מאנשיו של מוזס נאמר: אם תוציא לאור מהדורת יום שישי, "נוני יילך על הראש של ביבי". תגובת אדלסון שניתנה: אם נוני יילך על הראש של ביבי, אני אזרוק לשוק מדי יום שישי 600 אלף גליונות של ישראל היום, ואמחק את ידיעות אחרונות."

הנה זה מתחיל.. מעניין יהיה לראות את סקר TGI הבא.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

האיומים, המסרים

ארנון מוזס מאיים עתה על הדמוקרטיה בישראל. אחרי שניסה למנוע – באיומים, את הוצאתו לאור של עיתון ישראל היום, ואחרי שנכשל גם במניעת הוצאתו לאור של העיתון במהדורת יום שישי, הוא פועל באופן כוחני כדי להרוס את נתניהו ורעייתו. איומיו של מוזס הועברו ישירות ובעקיפין:

• בפגישה שהתקיימה בין השניים ביקש ארנון מוזס מבנימין נתניהו, באופן שלא משתמע לשתי פנים, שיפעל "לשכנע" את אדלסון להימנע מלהוציא לאור מהדורת יום שישי. נתניהו דחה את הדרישה;

• במסר שהועבר אל אדלסון מאנשיו של מוזס נאמר: אם תוציא לאור מהדורת יום שישי, "נוני יילך על הראש של ביבי". תגובת אדלסון שניתנה: אם נוני יילך על הראש של ביבי, אני אזרוק לשוק מדי יום שישי 600 אלף גליונות של ישראל היום, ואמחק את ידיעות אחרונות.

האיומים הנ"ל לא היו היחידים. נוני הוא איש עתיר ניסיון ותככים ומומחה במניפולציות. הוא מהלך אימים על מפרסמים, ומכמה מהם, לפחות, מנע מלפרסם בעיתונים מתחרים.

נוני מתערב במינויים ואף בהחלטות ממשלה, ולא אחת נאלץ שר בישראל לסדר לעצמו היעדרות מישיבת ממשלה, ובלבד שלא יידרש להסביר לנוני ואנשיו מדוע לא תמך בהצעת-החלטה שהובילו נוני ומקורביו. במדינה מתוקנת היה נוני מועמד לדין ומורחק מהתקשורת. במדינת הבננות שבה אנו חיים, נרתעים רבים וטובים מטיפול במוזס. גם התקשורת נמנעת מטיפול במוזס. לראיה: שתיקת התקשורת גם בימים אלה, למרות מעשיו החמורים של נוני.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

http://www.themarker.com/tmc/articl...b20100119_74398

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

ותראה איז קישור יש בצד:

http://www.themarker.com/tmc/articl...ra20100117_1827

מוטי גילת: "ידיעות אחרונות הגן על חשודי צמרת"

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

שנשאר אחרי ה"כפית וחצי" לקראת כוס הקפה הבאה. אני לא רוצה לחשבו מה יקרה כאשר ב"אידיוט אחרונות" יעלו על זה שהוא משליך לפח חצי שקית לא מנוצלת.

כנ"ל כמובן לעניין "ריבועי" נייר טואלט (2-3, ולא 4-5, וכמובן שמקפיד לחתוך בקיווקוו), משפחת שיניים שמקפיד "לסחוט" עד הסוף, שמפו שמעמידים "על הראש" (וכן קטשופ) ועוד כהנה וכהנה פוטנציאלים לכותרות באידיוט...

.

פעם ראיתי אפשרות דרך האתר שלהם לבקש שישלחו הביתה
זה עדיין קיים?

בתחנה המרכזית החדשה בתל-אביב למשל, אבל ראיתי שם פועל זר שלוקח כמה עיתונים ואז ערכתי לעצמי מבחן אמריקאי קטן.

נניח שלופז הפיליפיני לוקח ארבעה עיתונים וסטיב הניגרי עוד שלושה עיתונים, מה הסיכוי הבא:
א. בעביר בעלי הבתים שם עובדים בניקיון.
ב. שיגזרו את העיתונים לריבועים קטנים בגודל 10X10 ס"מ שיתאים לכף היד בשירותים.
ג. שיגזרו את העיתונים לריבועים בגודל 20X20 ס"מ שמתאימים לעטיפת סנוויצ'ים.
ד. כל התשובות נכונות.

הייתי הולך על ב'

יום אחד לפני כחודש התחלתי לגלות מדי בוקר עיתון ידיעות בתיבת הדואר, ללא עטיפת ניילון או מכתב נלווה. ביום שישי מצאתי אותו מונח על מפתן הדלת (קומה רביעית, בלי מעלית...). בתחילה חשבתי שזו טעות, אבל מאחר ולא היה שם נמען, לא יכולתי לדעת למי שייך העיתון. לאחר שבועיים נפתרה התעלומה: לילדים שלי יש מנויים לעיתוני ילדים המופצים ע"י מחלקת המנויים של ידיעות, אז מישהו שם החליט כנראה לפנק אותי בתקווה שאחרי כמה זמן אתקשר ואבקש יפה להיות מנוי. מאחר ולא התקשרתי, הם התקשרו אלי יום אחד וסיפרו לי שהם שולחים לי כבר שבועיים עיתון והיו רוצים לדעת מה דעתי. מאחר ולהעליב סטוננטית שנה א' שעובדת בטלמרקטינג זו לא שיטה שלי, אמרתי לה בנימוס שאין לי צורך בעיתון והוא לא שימושי עבורי. מצחיק אבל היא ממש ניסתה לשכנע אותי שנהניתי מהעיתון, עד שאמרתי לה שפשוט השלכתי אותו לפח העיתונים החביב שהעירייה שמה מאחורי כל בית משותף (מה שהיה נכון: אני לא רואה סיבה להשאירו בחדר המדרגות ולחשוף דייר אקראי לזבל הזה. זה כמו להשאיר חבילת סיגריות מלאה ליד בית ספר). נראה לי שזו תשובה שהיא לא שמעה לעיתים קרובות...

.

אנחנו בפריפריה לא מכירים את ישראל היום.
די לאפליה.

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

גם חיפה היא פריפריה מהבחינה הזו לצערי.
אני מוצא את העיתון רק בתחנת הרכבת.

מה אגיד לך... ממש הרגשתי כמו תייר שלא שייך לשם (כאשר 24/7 צרכתי את העיר). שמחתי מאוד לחזור לפריפריה שלי (כולה רישון).

.

חיובי, אחרי שעברנו דירה היינו באזור שאינו בתפוצה האוט' שלהם,
התקשרנו וביקשנו שישלחו לנו גם מהדורה יומית וגם של שישי (אשכרה יש להם אפילו מוספים...)

בנוסף, אני מקבל הבייתה כמה חינומנים חרדיים בחינם.

אני הייתי מעודד את כל החילונים שיתחילו לצרוך גם עתונים חרדיים בכדי שלא להיות בני ערובה של המפיה התקשורתית.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

-----------------------------
S e g m a n y

ולגוון זה האמצעי הטוב נגד שליטה בלעדית של גורם אחד.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

ממש..

חבורה של פסיכים
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=500975

לגבי המקומונים החרדיים - מעניין אנתרפולוגית אך לא ממש מוסיף.

הרבה יריבות פנימית בין זרמים, האדרת שמות אנ"ש ומעת לעת ספורים המסקרנים מבחינת הבנת הזולת את עולמנו אנו אך מחטיאים בהרבה את המציאות.

לעניות דעתי הם נקיים יותר מבחינת פרסומות כשרות אך אינם עולים מבחינה עיתונאית על המקומונים הצהובים שבשכונות החילוניות.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

וכל שבועוני החרדים ועלוני השבת גלילי נייר בבית הדפוס של מוזס - לא היו אלא כתינוקות של בית רבן לעומת חתן פרס ישראל בחופתו בבואו לתאר את נקיון כפיו אדוניו.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed