לפני שבוע קבעתי תור לשעה מוקדמת בבוקר ונסעתי למוסך המורשה שלי לטיפול תקופתי. כשהגעתי, תיכף חשבתי על זה שבטח המוסך קיבל עשרה אנשים לפני. להפתעתי, שום כלום. הייתי המכונית הראשונה בתור והטיפול התחיל בזמן. המוסכניק האדיב בדק את המכונית שלי, סימן על דף את כל השריטות הקטנות ונתן לי הערכת זמן שהאוטו יהיה מוכן לשעה אחת בצהרים (זה המקום לציין שביקשתי מספר תיקונים ברכב מה שהאריך את זמן הטיפול בשעתיים בערך) ניכנסתי פנימה וכל הטיפולים (כולל אלה שהזמנתי במיוחד) פורטו בטופס מסודר כולל מחיר שעליו נדרשתי לחתום. "נודיע לך אם יהיו תיקונים נוספים" אמרו לי.

בשעה 11:00 קיבלתי צלצול מהמוסך, צריך להחליף איזו גומייה בציריה (או משהו בסגנון, אני ממש לא מבין בזה) , עדיף שאני אעשה את זה כי אם לא בהמשך עלול להגרם נזק אמיתי - נזכרתי שהאוטו באמת חורק בזמן האחרון והסכמתי.

צילצלתי למוסך שוב ב - 12:30 . האחראית ביררה תוך שנייה היכן הרכב שלי ("בחשמל") ואמרה לי שיצלצלו אליי שוב כשהאוטו יהיה מוכן.

ב 13:10 קיבלתי צלצול שאפשר לבוא ולקחת את האוטו, אז באתי , התיישבתי לפני האחראי על הלקוחות והתנהלה השיחה הבאה.

המוסכניק : טוב אז יש לניו טיפול תקופתי 1200 ש"ח שזה כולל בלה בלה וגם בלה בלה ופה אתה יכול לראות את הבלה בלה. החלפת גומייה ומגבים שביקשתי, טיפול בדלת, חשמל החלפת כפתור לבג'אז סה"כ 1800 ש"ח.

אני : זה הכל ? אתה בטוח? לא היהו תיקונים נוספים?

המוסכניק : איזה תיקונים?

אני: לא יודע, אין איזה שפקוליר שצריך להחליף? ומה עם האלמנט? הוספתם את האלמנט?

המוסכניק: אדוני זה החשבון סך הכל , כמה תשלומים אתה רוצה?

למעט השורה הראשונה והאחרונה שנאמרו באמת, שאר הדיון התנהל בין אוזניי בלבד. חיפשתי חאפרים, באמת שחיפשתי ולא מצאתי.ואז נזכרתי שמזמן לא דיברתי עם אחד כזה, לא במוסך ולא בחנות ולא בשום מקום. היכן אותה חיה ישראלית מצויה שכה התרגלנו אליה, שהייתה לחלק מנוף חיינו? אולי הוא בסאפרי אולי בין הכלוב של השימפנזה למכלאה של הזברות נמצא הכלוב של ציפור החאפר ועליו שלט מאיר עינייפ "חאפר ישראלי מצוי, נפוץ בעיקר, אך לא רק, במישור החוף, מומלץ להאכיל בזהירות אך לא להכניס אצבעות - החאפר לוקח את כל היד" .

אני קורא לרשות שמורות הטבע והגנים! אנא החזירו את החאפר למקומו בטבע (כלומר בכביש, במוסך, בחנות, בשיפוץ , בכל מקום!) לא ייתכן שחיה ארץ ישראלית אסלית שכזו תכחד! מהרו, לפני שהחאפרים יגמרו.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

אין מצב. אני לא מאמין לך . אתה הוזה או שזה קרה לך בחו''ל והתבלבלת..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

400 ש"ח של זרעונים טבין ותקילין זלל עוף החאפר מכף ידי בגין החלפת גוף חימום לדוד החשמל שככל הנראה לא היה זקוק לדבר ומשנשאל באותו ערב מדוע ממשיך הפיוז לקפוץ צייץ עוף החאפר לאמור: :מאיפה אני יודע? תביאו חשמלאי...

עוף החאפר ניזון אגב ממזומנים והדרך הטובה ביותר להרחיק אותו היא לתלות חשבוניות מסביב לחדר. החשבוניות מפחידות את גוזלי החאפר. במקרה שלנו זה לא עבד כי הצפור שכחה את הפנקס.

אגב, זו עונת הנדידה של החאפרים. הם משנים מקום ברחבי העיר. דרך התנועה המועדפת עליהם היא במוניות מכסא הנהג כמובן. עוף החאפר הטקסיאני מפתה את קורבנותיו באמצעות מחיר ומתגונן מטורפיו באמצעות מונה מושבת. הוא אחד מהאכזריים שבתתי הזנים של עופות החאפר.

את הספארי אני מכיר היטב ויצורי שוליים מתחתית האבולוציה כעופות חאפר לא נמצאים שם בכלובים. לכל היותר הם משוטטים בין החצרות, מאכילים את הג'יראף בשאריות גוף החימום שלי ומעצבנים את השימפנזה בעזרת המשחק הידוע "מונה או מחיר".
האגדות מספרות כי צוות הספארי לוכד בלילות צפורי חאפר ברחובות רמת גן ומאכיל בעזרתם את האריות אבל זה לא הגיוני כי עדיין העיר מלאה בהם.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

אבל אני צופה אדוק של נשיונל ג'אוגרפיק ואף פעם לא יצא לי לראות את עוף החאפר בקלהרי או במרומי הקילימנג'רו..
יכול להיות שהוא מקנן רק בארץ הקודש?
יכול להיות שהוא לא מסוגל להתרבות בחו''ל?

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

יש כמה עצות מועילות להרחקתם. אפשר להדביק על האוטו את מדבקת "שלום,חאפר" ויש שמועה שקרינת סלולרי מבריחה את ציפור החאפר, בייחוד כשדרך השפופרת בוקעים קולות כגון "הגעת למשרדי מס הכנסה, למלשינון לחץ 7". לפתרונות נוספים, כולל הצבת דחלילים בדמות הסבתא ג'מילה, ניתן לפנות למדביר החאפרים הידוע חיים הכט שיבריח את ציפורי החאפר באמצעות (בדיחות) קרש! מומחים נוספים הם מגרש החאפרים אמנון יצחק (צא, חאפר, צא!) וכוכבת הטלוויזיה הנודעת אבירמה גולן (חאפר, יש בכלל דבר כזה?) שתכניס את החאפר למצב קטטוני. (זהירות, להכין אטמי אוזניים מראש, עלול להשפיע גם על דיירי הבית)

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

והחליף חוט חשמל.

בטרם הלך שאל בחיוך קטן כמה לקח מתקן הדודים ומה סיפר לנו שעשה...

מסתבר ששילמנו על משהו שלא כל כך בוצע.... משמע עוף החאפר חי, בועט, מקנן ואף מטיל צרכיו על גגות האזרחים.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

וכדי להמנע מפרסום אסור, שם המוסך וכתובתו שמורים במערכת (כלומר במייל האישי אם תרצה)

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

הכל טוב ויפה לוקלוק אבל על פי איזו טקסונומיה החלטת לסווג את החאפר כציפור?

למיטב זכרוני החאפר הוא דווקא יצור פרוותי למדי, מה שפוסל במידה רבה שיוך למחלקת העופות ומזמין הכללה דווקא במחלקת היונקים וספציפית בסדרת הפרימטים.

ואגב, כמי שחי בארה״ב, החאפר הישראלי (חאפרוס פאלסטינוס או, בשמו המודרני, החאפר הארץ ישראלי המצוי) הוא לא יותר מאח צנוע לזן הגדול והכבד של האמריקנוס בארבארוס (לעיתים ניקרא ״יאנקוס אלימוס״ בספרות המקצועית) , זן קולני במיוחד שמתנשא לגובא של לפחות מטר שמונים וחמש ורחב כמעט באותה המידה. גרוע מכך, בעוד נקבת הפאלסטינוס נוטה לביישנות הרי שנקבת הבארברוס (גבוהה מעט פחות מהזכר אבל רחבה הרבה יותר) היא יצור מוחצן מאין כמוהו וקולני לא פחות. בדרכים תוכל למצוא אותה מתנייעת בכלי התחבורה האהוב עליה, הטנדרוס ענקיקוס שתצרוכת הדלק שלו גורמת לטאנק המרכבה להראות כמו טיוטה פריאוס. *

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

הוא אף פעם לא מוציא חשבונית במקור [בדיוק נגמר לי הפנקס]

יש לו המון נוצות להתהדר בהן [כן כן לא שכחתי אותך, פשוט אני תקוע בתחנות הכח בחדרה הבטחתי להם לפני שבוע תיקון..]

כל דבר שתשאל אותו אם הוא יודע לעשות - יענה בחיוב "קן" [אתה יודע לאיית?]

מרגע שנכנס לביתך אתה מת שיעוף כבר [אבל לא מעז לצייץ שלא ישאיר אותך עם חצי גוף חימום ושלושה מברגים]

טרם הצליחו לפענח את מנגנון הנדידה שלו [מלקוח ללקוח]

קשה להבחין בין מזונו לבין הפרשותיו [ובמילים אחרות הוא לא מפסיק להקיא על הידיים שמאכילות אותו]

הוא למד את העבודה שלו כמו החסידה [על רגל אחת]

הוא מנסה לשכנע את כולם שיש לו ביצים [לא מפחד ממס הכנסה, למה מה יעשו לי??]

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

יופי ישראלה בגללך אני פתאום מתפרץ בצחוק בצרכנייה ואנשים מסתכלים עליי במבטים מוזרים...

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

אהה...

לאחר מחשבה מעמיקה בעניין נמצא פתרון, טוב גם לך, גם לי:

יש פרווה, מקור וגם מטיל ביצים!

החאפר:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://graphics8.nytimes.com/images/2008/05/08/us/08platypus.650.jpg]

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

יש לנו כאן בעיה.

מרב שאתה מצפה לקבל בראש מאיזה רמאי, אתה בדרך כלל תקבל בראש מאיזה רמאי.

כאשר אתה לא מקבל בראש אתה מופתע, וכאן הבעיה.
כאשר עושים צחוק מכל דבר, וישראל היא ארץ הצחוק מכל דבר, הדברים הופכים מצחוק לעצב ואז הכל עצוב.

קראתי את האשכול וציפיתי למצוא השחלה בסוף הסיפור, כאשר לא מצאתי את ההשחלה, לא הבנתי בכלל למה נכתב האשכול.
בא לא נגזים, אבל זה לא שונה יותר מדי מסיפור על זה שקניתי הבוקר עיתון ומוכר העיתונים החזיר לי עודף מדויק על האגורה, אפילו לא שלשל לכיסו אגורה מיותרת שלי.
האם כאשר משהו מתנהל כשורה צריכים למחוא לו כפיים ?

יש לי כמה דוגמאות:
לא מעט פעמים כאשר אני אוסף את הצואה של הכלבה שלי עם שקית אני מקבל מחמאה מעוברים ושווים. "כל הכבוד שאתה אוסף" הם אומרים. אני כמעט תמיד עונה שככה צריך להיות ולא צריכים לתת לי מחמאות.
זה בערך כמו שנקבל פרס כל פעם שנעבור בירוק.
באחד ממקומות העבודה שלי בעבר אמר לי המנכ"ל בעוזבי את החברה שהוא אישית ידאג שאני אקבל כל שקל שמגיע לי, כי זה חשוב לו ברמה האישית.
באמת תודה רבה שאתה מתגאה בכך שאינך עבריין, ועוד בעבירות שמוגדרות פליליות. לגעת לעובד בשכר זה אחד הדברים הנמוכים ביותר שאדם יכול לעשות, זה כמו לגנוב לו האוכל מהמקרר, ועדיין מנכ"ל של חברה טורח להתגאות בהיותו אחד שלא גונב כסף לעובדיו.

אני תמיד נרתע מתשבוחות על מקרים טריווילים מאחר והם הופכים את היוצרות ומנציחים את הרוע במקום להלחם בו. וואו, מגיע לך פרס, לא דרסת היום אף אחד, זה משפט שאני לא ממש אוהב לקרוא, יש בו מן התבוסתנות.

הישראליות, שיש בה המון צדדים טובים, אבל הצד החאפרי על גבול הרמאי זה אחד הצדדים הנוראיים ביותר שאחראים להתבהמות שלנו בשנים האחרונות, ולחוסר האהבה אלינו בכל מיני מגזרים, העסקי למשל. אנשי עסקים ישראלים, עדיין נחשדים כחאפרים בעולם, בהכללה כמובן, אבל עדיין נחשדים ולא בכדי.

הגיע הזמן רק להוקיע מעשים רעים, ולא לשבח מעשים רגילים.
על הצטיינות יתרה יש בהחלט מקום לתשבוחת, אבל על מעשה שגרתי שבשגרה, כמו קיום החוק ואי עבירה עליהם, לא מגיע לא פרס ולא אזכור.
מתנצל אם הרסתי (שוב) את ההתלהבות מהמוסכניך המקצועי והישר.\
(זה לא שהוא הזמין אותך להכנס עוד שבועיים על חשבונו לבדוק שהכל יושב במקום, או שלף לך פתק שטיפה בחינם, או נתן לך כיסוי שמש אחורי. הוא בסך הכל נתן תמורה לכסף שקיבל. בדיוק כמו מוכר העיתונים שמחזיר לך עודף מדויק, לא פחות ולא יותר)

אלו העקרונות שלי, ואם אתה לא אוהב אותם, ובכן, יש לי אחרים.
Groucho Marx

'In the End We Are All Alone, and No One is Coming to Save You''
john reese

זה יפה שבעולם המזמין ומתגמל שחיתות יש אנשים המוותרים על הערך הכספי המוסף של חוסר היושר ומתקנים לך את הרכב בהגינות.

כסף + תודה = מחיר הוגן לדעתי.

בדיוק כמו שאומרים תודה לילדים עם התמרור במעבר החציה למרות שהם לא ממש הכרחיים למבוגר החוצה או לנהג האוטובוס שהסביר היכן כדאי לרדת למרות שאולי 'זה חלק מהשרות'.

הכרת התודה משמרת חלק מטעם החיים.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

פשוט לא נכון.
להתנהג בצורה אדיבה ומקצועית צריך להיות הסטנדרט\ ולא משהו שצריך להתפעל אם מופיע לו פתאום במוסך, מכולת או קיוסק.

להגיד תודה למשמרות הזהב, נהג, מלצר, שוטר או לכפוף שלך במשרד זה חלק מהלהתנהג בורה אדיבה ומקצועית. זה לא עולה כסף, זה יכול לשפר למישהו את המצב רוח, וזה גם נחמד ולבבי להודות לנותן שרות.

להפוך את כל זה למשהו לספר עליו בשולחן שישי או בפורום ציבורי זו בדיוק הנקודה שדיברתי עליה.

אתה רואה התנהגות אדיבה כמשהו ראוי לציון, ואני אומר שהלוואי והיינו רק מציינים לרעה את החפארים/נוכלים ולא מתעסקים בלהגיד כל הכבוד לשמש שזרחה גם היום.
השמש תזרח גם מחר, והאנשים צריכים להיות אדיבים גם מחר, זה עד כדי כך פשוט.

אפשר לראות את זה בצורה מובהקת כאשר ישראלי (ולא אמרתי ישראלי מכוער) חוזר מחו"ל, היום אולי פחות, אבל בעבר כשלסע לחול לא היה פשוט כמו לסע לפתח תקווה או אשקלון.
ישראלי היה חוזר מחול ומתלהב מהתורים השקטים, מהסדר המופתי, מהנקיון, מהשמירה על החוק.
דברים שבעיניי לפחות הם בדיוק כמו השמש שזורחת מדי בוקר, הופכים למישהו אחר לפליאה.
יא, איך זה שכולם עומדים בתור ולא דוחפים, ממש פלא.
יא, היינו בפארק ההוא והוא היה נקי, אין בדלים על הרצפה.
יא, קניתי כרטיסים לקולנוע, התחרטתי והחזרתי אותם וקיבלתי כסף בחזרה.
ועוד דוגמאות שמוכיחות כמה הישראלי הממוצע הוא עבריין מטבעו, ורואה בהתנהגות נורמטיבית לחלוטין משהו שצריך לחזור עליו ולספר אותו לחברה.

ישראלה שומע ? הלכנו היום לאכול במסעדה, פתחו לנו את הדלת, שאלו מה שלומנו , עזרו לנו לשבת ליד השולחן, הגישו לנו בזמן את המנות בלי לטעות, באו ושאלו אם הכל בסדר, שמרו איתנו על קשר עין כאשר ביקשנו עוד כוס מים, ואפילו פינקו בקינוח נוסף על חשבון הבית בגלל שהחשבון שלנו היה מכובד.

אולי חלק מהקוראים ישאלו איפה אכלתי בשביל ללכת בעצמם לקבל את החוויה המופלאה הזו.
אני משתדל ללכת רק למקומות שכאלה, ולהחרים את המקומות האחרים.
פרספקטיבה זה הכל. בארץ הגמדים אדם ממוצע יראה ענק, ובמקום נורמלי, הוא יהיה כאחד האדם. רגיל לחלוטין.

אלו העקרונות שלי, ואם אתה לא אוהב אותם, ובכן, יש לי אחרים.
Groucho Marx

'In the End We Are All Alone, and No One is Coming to Save You''
john reese

ומכיוון שהאוטו היה נקי יחסית גם מבפנים וניילון היה על המושב הקדמי , הסקתי שמשהו נעשה גם מבפנים.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

בדברים שלי לא פסלתי אפשרות שבאמת נפלת על מוסכניק מעל הממוצע. אם ככה תשמור עליו, ותגיד לו מדי פעם שאתה מרוצה מהשרות שלו, ותמליץ עליו לחבריך.
את הניילון שמים על המושב בשביל לא ללכלך אותו כאשר המוסכניך שמלא בגריז יושב על כסא הנהג.
אם הם ניקו גם מבפנים זה באמת יוצא דופן, לשטוף מבחוץ זה רגיל בכמה מוסכים שאני מכיר. יש להם את הצינור עם הלחץ והקיטור, שלוש ארבע לחיצות וניגוב קל הופכים לקוח למרוצה. וכך קרה במקרה שלך.
מוסך שיתן טיפול רביעי או חמישי חינם זה מוסך ראוי לציון מיוחד.
מוסך שלא גנב אותך, ראוי לכך שלא תתבע אותו.

אלו העקרונות שלי, ואם אתה לא אוהב אותם, ובכן, יש לי אחרים.
Groucho Marx

'In the End We Are All Alone, and No One is Coming to Save You''
john reese

וואי איזה עוכר שמחות..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

גם אני עשיתי השבוע טיפול אצל המוסכניק הקבוע שמטפל ברכב הזה מהיום שהוא יצא מהסוכנות לפני 12 שנה ועם כל הדברים שהוא החליף (כולל חריטת בלמים) לא יצא סכום של 4 ספרות

-----------------------------
S e g m a n y

הוא עשה עוד דברים שביקשתי ממנו, כולל החלפת חלקים.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

כמו יבשת "ישראלוסיה" או "ש"סטרליה": החאפרים משגשגים וחיים שם.

בעקרון החאפר תלוי למחייתו בשוק רווי 2 אלמנטים:

1. אנשים שלא מבינים ביותר מדי דברים, לא יודעים לבדוק ואין להם שמץ של אינטוריציה.
2. קיום מגוון מוצרים/שירותים לא מורכבים.

בעולם בו אתה חי החאפר לא יכול לשרוד מסיבות של התמעטות מתמדת במקורות המחיה שלו. חלק מה"פול" שממנו באים החאפרים לעולם עבר הסבה, או מוטציה, והיום קוראים לו "נציג טלמרטקטינג" או "איש שירות לקוחות" (כיסוי מקסימלי לניתוח שלישי בסידרה של הסדרת העורק האפיריפיאלי השלישוני אצל תינוקות הסובלים מתסמונת ביטרבי-ונטורה? (ירידה מנהלתית מהקו בדיוק לשניה וחצי) כן בטח! הביטוח שלנו מכסה במלואו!"

אל תשכח מהי מהות החאפר: בדיוק כמו שמו הוא אדם ה"חוטף" מכל הבא ליד - לעולם לא פלילית, לפעמים (אבל לא תמיד) לא ממש אתית, בלי אחריות ובלי שמירה על נהלים. בענייני מכוניות לחאפר היה מקום בימים בהם היית קונה אוטו יד רביעית על 20 אחוז חלודה ובימי שבת היית זוחל תחתיו לעשות סיכה בעצמך. כאשר אתה נוהג ברכב "הייטק" עם מוסכי שירות מורשים, ביטוחים וכו' - לחאפר אין מקום לשרוד. זו בעצם תמצית השינוי בכלכלה מבחינת האדם הקטן: מעבר לכלכלה שבה חומרי הגלם/המוצר מתומחר גבוה ושעות עבודה נמוך (מי מאיתנו לא זוכר התייבשות של שעות בשמש ליד מוסך (עוד בימים בהם נקרא גראז') כאשר אבא מבלה 6 שעות בפנים?) אל מול כלכלה שבה שעות עבודה הן ביוקר, בעוד מוצרים/חומרי הגלם זולים. החאפר סיפסר בעלות מוצרים/חומרים שלא ידעת כמה הם עולים. בשעות עבודה הוא לא יכול לספסר באותה יעילות ולכן הוא נכחד.

.