10-02-2010, 21:11
|
|
|
|
חבר מתאריך: 24.09.06
הודעות: 2,230
|
|
אני לא יודע וזו גם בדיוק המהות של התשובה שנתתי לך למעלה.
בשורה הראשונה נתתי לך כבר את התשובה הסופית שלי, הטסט הארכני שבא עכשיו לא משנה אותה ולפיכך המשך הקריאה אופציונאלי בלבד (תראה איזה נחמד אני).
כבר לפני כעשר שנים, זמן קצר לאחר פריצת האינטיפדה השניה וקריסת הסכם אוסלו בו האמנתי בכל לב והרבה לפני שגיליתי את הפורום הזה אמרתי לחברים ולמשפחה שאני לא רואה יותר טעם להצביע בבחירות כי זה לא משנה בכלל מי יישב בממשלת ישראל, התוצאה תהייה תמיד אותה התוצאה. הדברים לא היו אז ואינם כיום בבחינת ביקורת על ממשלות ישראל אותן אני רואה כסבירות בהחלט אלא על הערבים שפשוט לא ניתן לעשות איתם עסקים ואני כבר שנים במצב של ייאוש מוחלט בעניין הזה.
זה לא שאני סבור שהצד שלנו נקי משגיעות. כפי שכתבתי פה המון פעמים אני חושב שההתנחלויות למשל מזיקות לעיניננו אבל אני דיי בטוח שאם או בלי התנחלויות אנחנו היינו בערך באותו מצב כי שורש הסכסוך הישראלי ערבי בעיני הוא סירוב מוחלט של הערבים לקבל אותנו פה וכל השאר מבחינתם זו רק טקטיקה.
המון מהדברים שאנחנו עושים כיום ושרק מחמירים את המצב, המשך הכיבוש, המחסומים, גדר ההפרדה, עופרת יצוקה, האיסור על פלשתינאים להכנס לארץ וכו' וכו' הם בבחינת הרע במיעוטו, פשוט אין לנו ברירה. אני יכול להתווכח איתך על הניואנסים של השימוש בכח בעופרת אבל לא על הצורך להגן על תושבי הדרום, אני יכול להרצות לך על כל הרע שגדר ההפרדה גורמת אבל באופן גורף הצורך להגן על אזרחי ישראל ממתקפת טרור מהרצחניות שראה העולם מצדיקה לטעמי כל סנטימטר וכל גרם בטון (בסדר, בסדר, רוב הגדר בכלל לא בטון אבל הבנת את הכוונה).
הנקודה החשובה ביותר היא שבניגוד מוחלט למצטייר בעולם העם הישראלי מאוד מאוד מאוד רחוק מסרבנות שלום. למעשה אם לא הסרבנות והרצחנות הערבית היה רוב יהודי מוצק, מוחלט ובלתי מעורער לפשרה טריטוריאלית שהיתה משאירה בידי הפלשתינאים את כל רצועת עזה, כמעט כל יו"ש ואפילו חלקים מי-ם. הקוים האדומים היחידים של הישראלים היו זכות השיבה והשכונות היהודיות בי-ם רבתי.
כל זה היה נכון לו היו הפלשתינאים משכנעים את הישראלים שפניהם לשלום, בימקום זה ולאחר שלקחנו סיכונים ניכבדים כל מה שקיבלנו היה טבח האזרחים הגדול ביותר מאז קום המדינה. ברגע שהמסקנה היא שלא לשלום פנינו הקו הירוק הופך לגבול עם יישות עוינת וככזה הוא קו בלתי נסבל. קלקיליה, לטרון, השטחים שמול נמל התעופה, אפשר עוד ועוד, הקו הירוק לא יכול לשמש כגבול ומכאן שנסיגה מיו"ש היא סיכון שלעניות דעתי המדינה לא כל כך יכולה לקחת.
עד לפה המסקנה שלי מן הסתם לא רחוקה מאוד מזו שלך. ההבדל האמיתי בינינו הוא שבעיני להשאר בשטחים רע כמעט כמו לסגת מהם וכאן הייאוש שלי מהסטטוס קוו שנוצר בסכסוך הישראלי ערבי, בבחינת לא לבלוע ולא להקיע. אין לי שום רבע רעיון מבריק איך להתיר את הקשר הגורדי הזה ונדמה לי שאני לא היחיד, כבר דיי הרבה שנים אנחנו שומעים כל מיני פתרונות ברוח הפתרון של אלכסנדר לקשר המקורי, גירוש, נסיגה חד צדדית, פשוט נפוצץ את כל העניין. הבעיה היא שבדיוק כמו שורת החתימה שלי, לא משנה כמה נכחיש זאת, הפלשתינאים פה, הם לא הולכים לשום מקום, הם לא הולכים לקבל אותנו בעתיד הניראה לעין ואנחנו לא יכולים להמשיך ולשלוט בהם לאורך זמן. למשוואה הזו, לדעתי, אין פתרון שמח.
לא, לא שכחתי או פיספסתי שהשאלה המקורית שלך התייחסה דווקא לרמה"ג רק שאני חושב שבמידה מסויימת זה עלול להיות נכון גם לרמה למרות השקט המדומה. כפי שציינתי מקודם, מכל השטחים שבשליטת ישראל הרמה היא היפה והאהובה עלי ביותר ולמעט י-ם גם האזור שיקשה עלי אישית ביותר להפרד ממנו (י-ם כי גרתי בה כחמש שנים). אם היה צדק בעולם הרמה צריכה היתה להשאר איתנו; הגבול הבינ"ל הוא סתם גבול קולוניאלי ששורטט ע"י פקידים אירופאים, אין בו שום דבר קדוש, הרמה כמדומני תחת ממשל ישראלי יותר שנים משהיתה תחת ממשל סורי ואני דיי בטוח שהאוכלוסיה המקורית מעדיפה להשאר איתנו. יש כמה סייגים למה שכתבתי פה, למשל בריחתם של 95,000 אזרחים סוריים מהרמה במלחמה (רק הדרוזים והצ'רקסים נישארו) אבל אילו פליטים שבניגוד לפליטים הפלשתינאים יש להם מדינה. למרות כל זאת, וכפי שכתבתי למעלה, אנשים שאת שיקול דעתם הבטחוני אני מכבד, ללא ספק מומחים גדולים ממני בהרבה, חוזרים ומזהירים אותנו מפני מלחמה עם הסורים אם לא ניסוג אז שוב, אני לא יודע.
_____________________________________
Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
