
08-03-2010, 19:23
|
|
|
|
חבר מתאריך: 15.10.09
הודעות: 85
|
|
אין לי מושג מה הבעיות האמיתיות שלך, ואני לא מזלזל בך לרגע, ואמנם אני לא הרבה יותר גדול ממך ואפילו עוד לא התגייסתי, אך הספקתי לעבור כמה סיטואציות בשביל להגיד לך את הדבר הבא:
הכל עניין של גישה. אתה חושב בצורה נוראית, שיהיה לך נורא בכל מקום, שאתה לא מסתדר, ואם לא בבית אז לא בשומקום, ואתה לא יכול ולא ככה ולא ככה ולא ולא ולא ולא ולא ולא.
מתי כן?
הצבא הוא הקפיצה הראשונה לעולם שבחוץ, באזרחות שאחרי הצבא, העולם לא כזה שונה, בכל מקום יש אנשים ותצטרך ללמוד להסתדר בכוחות עצמך ואמא ואבא לא תמיד יוכלו לעזור לך ולעמוד לצדך. איך תמצא מקום עבודה? דירה? איך תהיה בנאדם עצמאי?
אני מציע לך שתשנה גישה, ותבוא עם גישה חיובית, קצת יותר אופטימית, במקום לחשוב כמה הכל נורא, תסתכל על הצד החיובי ותחפש את הדברים החיוביים - יש כאלה. ברגע שתמצא אותם, גם תרגיש יותר טוב עם עצמך, ואולי יום אחד תלמד גם להסתדר בעצמך ולהשתמש בשירותים של הצבא(אתה תמיד יכול להביא אסלונית אם אתה לא רוצה לשחק נפילה חופשית). תפסיק להגיד שאתה לא מסוגל לכלום, תתחיל להאמין בעצמך ולדחוף את עצמך, ולעשות גם דברים שאתה לא רגיל אליהם, זה יעזור לך בהווה ובעתיד, החיים הם ממש לא הכל דבש.
עוד משהו שאני שם לב מהודעתך, אף פעם לא באמת נתת הזדמנות למקום שבו היית, ישר כשהגעת לבקום סירבת פינוי, ישר אחרי שהגעת למחנה 80 דפקת נפקדות, ורק הדעת לבה"ד 20 וכבר אתה יכול לכתוב ספר כמה נורא התפקיד ואתה רוצה לצאת משם. אולי תשב קצת על התחת ותן הזדמנות למקום?
לגבי שאלתך המרכזית, עד כמה שזה אולי יהיה אבסורדי בשבילך, אין לי ממש תשובה, אני מתגייס רק ביום ראשון, אבל אולי יצא ותיקח את הדברים שכתבתי לך ותעשה איתם את הדבר הנכון. בהצלחה.
|