
29-03-2010, 12:30
|
|
|
|
חבר מתאריך: 01.01.09
הודעות: 5,552
|
|
ציטוט:
|
במקור נכתב על ידי g.l.s.h
או להפריד בין נשים לגברים. בפעם האחרונה שאיתרא מזלי לבקר באחת המדינות הפחות אהובות עלי (כתייר, לא מעבר לכך), אבל שהיא מושא השיחה, אז הסאטמריות של השטעטלך של ג'רזי הציפו את החנות של ויקטוריה סיקרט בה במקרה ביקרתי. גם הבנים שלהם הסתכלו בעניין על הראפר והראפרית שקיפצו במעבורת לסטטן איילנד (אתה יודע, אלה שהאמריקאי המעונג מסנן בשקט "פאקינג ניגרז" כשהוא חושב שאתה לא רואה). אבל מצד שני, אולי השתנו דברים מאז שיכנעתי את הבוסים שאני וטיסות טראנסאטלנטיות לא הולך יחד (אני לא מסתכן בלגלות לישראלי שאני לא אוהב את ארה"ב). ככה שגם לסמן מדרכות זה "לא הקטע שלהם".
לא פלא שיש כאלה ש"שהציצו ונפגעו"? לא פלא שיש כבר ראפ חסידי ואפילו סטנדאפ חרדי.
יש גם לחץ אחר - כמו לחץ פוליטי לדאוג שייצוג של סממני חג יהודי יוכנסו די בכוח למקום שבו הכלל לא מעוניין בו. בשנה-שנתיים האחרונות אני כבר שומע על הרבה חריקות נגד זה, ויש לי הרבה מאיפה לשמוע, גם אם אני לא רוצה. יש גם הרבה יהודים (רפורמיים-קונסרבטיביים - הגוד גייז לפי דעתך) שחושבים בדיוק כמוני. הרבה אומרים את זה בקול רם. הם לא מבינים למה מי שממילא יש לו סופר השפע - מי שהזרם האתני שלו הוא אולי היחיד (פרט לשחורים) שאסור ללעוג לו באכזריות במסגרת הסאטירה הרשמית והפחות רשמית, צריך לדחוף את הקניידלעך שלו לאובמה.
למעט חנוכיות בכל חור וחור (אפילו ליד שער ברנדנבורג בברלין), זאת היא רק מתקפה של חסידות חב"ד. דווקא במקרה של הקניידלאך וחנוכיה בבית הלבן אני חושב שזאת יוזמה של הבית הלבן מאז ומתמיד. זאת הדרך להתחבב על הבוחר היהודי שלמרות הכל יש לו השפעה די מכרעת בהרבה תחומים בחיי החברה/תרבות/כלכלה וכמו שאומר האמריקאי הטוב You just name it.
היהדות הקונסרבטיבית כפי שאני מכיר, אינה דוחפת או נדחפת למעשים סטיגמטיים. למעט אולי השדולות הגדולות שחלקן עושות עבודה יוצאת מן הכלל בעבור העם הזה.
המיעוט האורתודוכסי - אינו עושה דבר פרט לביתו. הוא כמעט ואינו מעורה או מעורב בחיים הפוליטיים בארה'ב. למרות שיש יחס של כבוד רב אליהם ולא נכון לומר שיש מי שמזלזל בהם. אבל כקהילה עם הפנים החוצה - ממש לא.
אגב. הקונסרבטיביים הם כמו כל ציבור, מחולקים ל-Good and Bad guys. ההתייחסות היא אך ורק לתפיסה הפרגמטית של ההלכה שניתן לקיימה באורח המתאים לרוח התקופה.
מה שהפריע לי לגביהם, הוא לפעמים הליכה על חבל דק בין התרבות היהודית לבין התרבות הנוצרית, תוך שאיבת סממנים הזרים לאורח החיים היהודי.
אני מדבר על קהילה גדולה מאד שחייה חיים יהודיים מלאים עם מסגרת שאינה קשוחה כמו התפיסה האורתודוכסית של "ייהרג ובל יעבור"?
מה שעושה הבית הלבן, הוא מתן כבוד לדת היהודית וכמו שנאמר דיבורים לחוד ומעשים לחוד.
צריך לחפש את המשוואה הנכונה גם עם משטר שאינו רואה בעיין אחת את מה שעושה מדינת ישראל.
לי יש תחושה שיש יהודים (וישראלים) שרואים בכך מין ניצחון... מזכיר לי את השאלה הנצחית כלפי כל אמריקאי מצליח שיש לו שיער קצת גלי "אר יו ג'ואיש?" וכבר נתקלתי בכמה איטלקיות-אמריקאיות שלא התביישו להזכיר שנמאס להן ששואלים אותן את זה.
|
|