08-04-2010, 08:41
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 29,140
|
|
מה עושים עם צווי איסור הפרסום?
המדינה כולה נסערת בגלל צו איסור פרסום כלשהו בפרשה עלומה. בתוך כך יש עיתונאים/בלוגרים/אנשי בועה שכבר מביעים את דעתם שבעולם המודרני אין תוקף לצווי איסור פרסום, שהטלת מגבלות על חופש העיתונות זה מעשה אנכרוניסטי ושמותר ואף רצוי לפרסם הכל בשקיפות מוחלטת. מרבית האנשים האלה אינם מבינים שלמדינת ישראל, כמו לכל מדינה יש סודות בטחוניים ואחרים, שלפעמים שתיקה יפה לחקירות. שהאינטרס הציבורי איננו תמיד זהה לזכות הציבור לדעת ושהזכות הזאת מוגבלת. מיעוט מבין אותם כותבים - דווקא מבינים יפה מאוד שיש סודות שנועדו על מנת להגן על בטחון המדינה אלא שזו מדינה שהם אינם מעוניינים להגן עליה.
בכל זאת, שואל את עצמו הקורא, מה הטעם? אם כל העולם מפרסם את פרטיה של פרשיה מסוימת, מדוע יש חשיבות להמנעות מפרסום בעיתונות הישראלית? הרי בעידן האינטרנט הגישה למקורות זרים קלה. התשובה מורכבת משני חלקים. למרות שאנחנו בעידן זרימת המידע ומי שמתאמץ לקרוא יכול לדעת גם דברים שמדינת ישראל רוצה להסתיר - הרי שיש צורך בפרט שמתעניין ויוזם חיפושים ומאתר בלוגים עלומים שמי יודע אם מה שכתוב בהם נכון - מרבית אזרחי המדינה אינם עושים זאת ויש חשש שאילו המידע היה נגיש יותר, היו מגיעים אליו גם אנשים שיכולים להזיק לעניין. יותר מזה, במקרה בו מדינת ישראל אינה מעוניינת שפרטים מדויקים על פרשה מסוימת יוודעו - היא יכולה להפיץ בעצמה דיסאינפורמציה וזו זכותה הלגיטימית לעשות זאת. כך , גם מי שיגיע למידע יהיה חשוף לבליל של תוכן עד שלא ידע מימינו לשמאלו ולא יוכל להזיק.
למרות הכתוב לעיל, אין ספק שהמצב העדיף הוא, שהמידע על פרשות שהשתיקה יפה להן לא יזרום לחו"ל מלכתחילה. כיצד עושים זאת? ובכן, אם הוטל צו איסור פרסום הרי שאסור להפר אותו, המשטרה צריכה לחקור גם אזרחים פרטיים שבחרו להפיץ את המידע לחו"ל. כן, גם אם אתה עיתונאי שיודע על פרשה ביטחונית עליך להיות מוזהר שאם תפיץ אותו לניו יורק טיימס או לאוריאנה האפינגטון , תראה זווית מעניינת של מתקני החקירה של השב"כ - מתחת לפרוז'קטור ובמקרה הרע - גם תשב קצת במתקנים המרווחים של השב"ס. גם אם אתה בלוגר שחושב שהוא לוחם חופש עולמי, שבמקרה הגיע למידע מסווג - המשטרה צריכה ויכולה לחקור אותך. גם במקרה של הפרשיה שאסור לפרסם את פרטיה, המידע זלג לחו"ל דרך גורמים מקומיים והגורמים האלה עדיין יושבים מאחורי מחשב, אי שם במרכז הארץ ומשווים אותנו לאיראן כשהם עצמם ההוכחה שאנחנו יותר אנגליה וסקנדינביה במובן של ההפקרות הבטחונית.
לסיכום, הטלת צו איסור פרסום בימינו ,היא אכן חסרת משמעות. מה שנותן לה תוקף ומשמעות הוא האכיפה וכדאי לרשויות העוסקות בדבר לתת על כך את הדעת.
_____________________________________
“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”
|