אני אפילו לא יודע מאיפה לגשת למה שכתבת,
מה שכתבת זו דוגמא יפה לראיה חד צדדית להחריד, בדיוק מהסוג עליה דיברתי.
הכל עובדות אבל חלקן לא קשורות חלקן פשוט שגויות ובעיקר חסרות עובדות לא נוחות.
1. שכחת אי אלו קיבוצים כושלים שבהם מחפשים מה להפריט ואיך להגיע להסדר עם הנושים (וזה לאחר עזרה מהמדינה). השנים הקשות אמנם מאחורי רוב הקיבוצים אבל אי אפשר להתייחס לקיבוצים כמקשה אחת רווחית ויצרנית.
שכחת את הכסף שהקיבוצים קיבלו מהמדינה, אם בהסדרי חובות או בשווה כסף כמו אדמות (שחלקן הוסב לבנייה). הממשלה הוציאה קיבוצים מהפסדים בצורה שחברה פרטית לא היתה חולמת לקבל ורק בגלל זה אתה יכול לדבר על שגשוג.
1.נראה לי שהמידע שלך על הסדר חובות הקיבוצים לקוח ברובו מסיפרם של האחים גרים. רק להשכלה כללית, במסגרת ההסדר: העוברו 25% ממניות תנובה שהוחזקו ע"י הקיבוצים לרשות הממשלה.
1.1. במסגרת ההסדר בוטלה הערבות ההדדית בין הקיבוצים, וכל קיבוץ לקח על עצמו את חלקו היחסי בחובות האגודה המשותפת, כמובן בהתאם ליכולתו הכלכלית.
1.2 ע"מ להיכלל בהסדר כל קיבוץ שרצה היה צריך להגיש תוכנית הבראה, שהוגשה לאישור מטה הארגון שכלל את כל הצדדים המעורבים בפרשה: בנקים, ממשלה, והקיבוצים. רק לאחר אישור תוכנית ההבראה נכללו קיבוצים בתוכנית.
1.3במסגרת ההסכם הוחלט כי הקיבוצים יחזירו קרקע לממשלה בתמורה למחיקת חובות.לכל קיבוץ התבצעה הערכה מהו שטח הקרקע שביכולתו להחזיר. הוסכם ששטח הקרקע שיוכלו לקחת מכל קיבוץ לא יעלה על 30% מקרקעותיו. עד היום מסרו כ-16 קיבוצים קרקע למדינה מתוך כ-40, בגלל עיכובים בשמאות הקרקעות.קיבוצים שהוגדרו קיבוצי נדל"ן יחויבו במידה וירצו למכור כל שטח קרקע שברשותם בתשלום של 5.5% משווי הקרקע מעבר לתשלום המיסים הרגילים. אותם 5.5% מהתמורה על הקרקע יחולקו בין הממשלה והבנקים, כאשר נאמן על החשבון ראש מטה ההסדר. (כל האמור כאן בתנאי שלא נלקחה מהקיבוץ כמות הקרקע המקסימלית- 30%).
2. אם הם היו מתגוררים בנגב אני מבין שלשיטתך ביטוח לאומי היה חוסך הרבה כסף?
2.
הקיבוצים הם מגזר יצרני, תמיד היו כתוצאה ישירה של פילוסופית קיום אוטונומית (ביטחון וכלכלה בשנות חומה ומגדל) ואורח חיים, בהתנחלויות מייצרים בעיקר ילדים. (בלי לפגוע בזכויות) ולכן מקומם של ההתנחלויות איננו רלוונטי לסכום הכסף המשולם ע"י בט"ל, מצד שני המדינה הייתה חוסכת המון על סלילת כבישים עוקפים, כביש עוקף לעוקף וכן הלאה. הדבר הרלוונטי הוא הפילוספיה שעמדה מאחורי הקמת ההתנחלויות. הקיבוצניקים תמיד שילמו את מחיר החלטותיהם והמתנחלים תמיד מגישים את החשבון למישהו אחר.
3. מוזר אבל היו שנים שזה בדיוק מה שהיה אפשר לומר על קיבוצי הספר. יכול להיות שאידיאולוגית אתה לא מסכים לישיבה מעבר לתחומי הקו הירוק, היו אלו שפעם חשבו שלא נכון להקים קיבוצים בחזית.
3.
ראה התייחסותי לנושא המגזר היצרני.
4. גם במושבים לא התפתחה תעשייה, מה הקשר לנושא?
4. חלק מהמושבים היו ברוב שנות קיומם מגזר נתמך, חובותיהם כתוצאה ממדיניות הרווחה, חוסר תכנון וכדומה, מאז ומעולם הרקיעו שחקים. מושבים שהניהול בהם היה מושתת על פילוסופית חיים יצרנית לא הגיעו למצב הזה.
5. תודה.
5. על לא דבר
6. לריב בין התק"מ לשמו"צ אני לא נכנס. מה אני צריך על הראש התפצלות של הפורום לאיחוד ומאוחד...
לטיב האנשים בהתנחלויות או קיבוצי התק"מ והשמו"צ אין קשר לנושא, ואני גם לא בא לקחת את הכבוד הרב שמגיע לקיבוצים על תפקידם בציונות. אני כתבתי על ראיה חד צדדית שנובעת משנאה לאחר.
זה לא שנאה לאחר, זה חוסר הבנה מוחלט לפילוסופית החיים שעומדת בבסיס החיים בהתנחלויות.
להבין למה התפיסה שבשטחים קמה מדינת רווחה על חשבון שאר אזרחי ישראל רווחת בקיבוצים, אפשר.
אבל מה שאי אפשר להבין זה איך הם לא שמים לב שהם גרים בעצמם בסוג של מדינת רווחה ונהנים מחיבוק ממסדי על חשבון האחר. מה שנקרא הפוסל במומו פוסל.