במהלך מלחמת העולם השנייה בשנים 1939 - 1945 יוצרו בגרמניה הנאצית, בברית המועצות ובארצות הברית מעל רבע מיליון טנקים! אם נוסיף גם את הייצור בשאר המדינות וביניהן יפן, בריטניה ואחרות יתקרב המספר ל-300 אלף טנקים. הנתונים להלן שופכים אור על ייצור הטנקים במהלך המלחמה.

המספרים אותם ליקט עורך "שריון" אל"ם (מיל) שאול נגר, הינם מדהימים.
בטוחני שייקח לכם יותר מכמה דקות להתעכב בקריאת הטבלאות, לתרגמן למונחי זמן, כח עבודה נדרש, טכנולוגיה, תעשיה, אמצעים, מו"פ, תו"ל, לוגיסטיקה, ניוד ועוד....

מדהים...

לעיון, נא בקרו באתר יד לשריון

http://www.yadlashiryon.com/show_it...1395&itemType=0

עולים אצלכם דברים מאוד מעניינים בזמן האחרון.
חבל שלא נכללה הסטטיסטיקה הבריטית בטבלה הראשונה, כי מדובר בסיפור מעניין מאוד.
למרבה ההפתעה בריטניה יצרה מעט פחות טנקים מגרמניה ב-1940 (1,399) וייצור הטנקים שלה עלה משמעותית על הייצור הגרמני ב-1941 (4,841). זהו הישג מדהים בהתחשב בגודלה של המדינה, בזמינות המשאבים בה, בטכניקות הייצור המיושנות שרווחו במפעליה ובארגוני העובדים הבעייתיים שלה.
יחד עם זאת, ההישג בוזבז בגלל איכותם הירודה של רוב הטנקים הבריטיים (נדמה לי שרק הקרוסיידר III היה שווה משהו) ובגלל הבעיות הבסיסיות של האסטרטגיה הבריטית בתקופה זו.

זה מפתיע אותי מעט, מה שאתה אומר - ותקן אותי אם אני טועה,
לפי מיטב הבנתי, הגרמנים היו היחידים שכבר לפני המלחמה ראו את הפוטנציאל
של כח הבקעה משוריין\טנקים - וביססו את כל דוקטרינת הבליצקריג על כוחות שכאלה.

לכן, אני הייתי מעריך, שרק הגרמנים התרכזו ביצור המוני של טנקים - לכן מפתיע אותי
שמדינה עם דוקטרינה מיושנת כמו אנגליה (היא ממש לא הייתה היחידה) תתרכז כל כך בייצור
טנקים - אף שבדיעבד באמת לא יצא מהמפעלים משהו שאפשר לבסס עליו קרב שקול מול הטנקים
הגרמניים.
שוב, תקנו אותי אם אני טועה.. יכול להיות שהכל הבלים.

...והארץ תשקט.
עין שמים אודמת תעמעם לאטה, על גבולות עשנים.
ואמה תעמד - קרועת לב אך נושמת... לקבל את הנס האחד אין שני...

הרוסים, למרות העברה מסיבית של מפעלים לאורל, עדיין הצליחו לייצר יותר טנקים מהגרמנים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ראשית, כל הצבאות המתקדמים של 39' (בריטניה, צרפת, בריה"מ, גרמניה) תיכננו הבקעות משוריינות, והיו מצויידים בטנקים מכל הסוגים. הבריטים והצרפתים חזו מערכות איטיות בסגנון מלחמת העולם הראשונה, בהן כוחות חי"ר+ ארטילריה+ טנקים כבדים מבקיעים דרך מערך האויב, ואז יחידות טנקים בינוניים נעות במהירות לכתר את האויב בעומק. גם שיטה זו דרשה טנקים רבים, שהיו קיימים. לזכרוני, ב-40' היו לגרמניה בערך אותו מספר של טנקים כמו לצרפת ולבריטניה.

כדאי קצת להתפקח ממיתוס הבליץ קריג שלידל-הארט וגודריאן טיפחו אחרי המלחמה.
כדאי לך לקרוא קצת על התפתחות תורת המערכה בברה"מ במהלך שנות ה-30 ולתפקיד השריון בה (ביחד ובמקביל לחילות וזרועות אחרים). מבחינת בשלות התפיסה הזו היא הרבה יותר מפותחת ממה שלידל-הארט וגודריאן ניסו להציג בפירסומים שלהם לאחר המלחמה במה שנוגע ל"בליץ קריג".

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

אין להישג הייצור הבריטי דבר וחצי דבר עם תורות הלחימה של הצבאות. מדובר במנטליות וביכולות גיוס לאומיות.
עד 1942 (!) התעשיה המלחמתית הגרמנית עבדה בתפוקה חלקית בלבד. הסיבה העיקרית לכך היא מנטליות של "זבנג וגמרנו". ז'וקוב הזכיר כאן - ובצדק - את מיתוס הבליצקריג, אבל היתה לו השפעה על המנטליות של ההנהגה ושל התעשיה. עדות לכך היא שב-1942 חברות רבות עדיין עובדות במלוא המרץ על פרוייקטים לתקופה שאחרי המלחמה (דוגמת מטוס הנוסעים הטראנס אטלנטי Ta 400) במקום להשקיע את מלוא המרץ לייצור מלחמתי.

בבריטניה האסימון מתחיל לרדת כבר ב-1938 ומתחילים בגיוס כולל של משאבי האומה והדומיניונים למלחמה עולמית. דוגמה טובה לכך היא תוכנית "מפעלי הצללים" לייצור מטוסים וההסבה המוקדמת של חלק ניכר מתעשיית מוצרי הצריכה לייצור מלחמתי. כתוצאה מכך בריטניה נכנסת למלחמה כשתעשייתה מגוייסת כמעט במלואה.

היבט נוסף הקשור לכושר יצור הוא מידת הכניסה (או היעדרה) של נשים לעבודה בקווי היצור.
במדינות דוגמת בריטניה, ברה"מ וארה"ב עם הכניסה למלחמה נשים הפכו לחלק מכח העבודה במפעלים. לעומת זאת, בגרמניה נשים לאורך כל שנות המלחמה לא היוו חלק מכח העבודה התעשייתי - פועל יוצא מהאידיאולוגיה הנאצית שראתה בנשים ככאלו שצריכות להשאר בבית ולעסוק בגידול הילדים.

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

היסטוריונים רבים מזכירים את הנושא, אבל הבעיה האידיאולוגית היתה פחות חשובה ממה שנוטים לחשוב. דוגמה מצויינת לכך היא תעשיית המטוסים הגרמנית, אשר הכינה לפני פרוץ המלחמה תוכניות מפורטות להגברת הייצור באמצעות העסקה מסיבית של נשים. עם פרוץ המלחמה החל גיוס נשים, אבל הוא מעולם לא התקרב אפילו למה שתוכנן. היו לכך שתי סיבות עיקריות:
1) תחילה הגרמנים לא עשו מאמץ לגיוס כללי של משק המלחמה בגלל מנטליות הבליצקריג.
2) כאשר החלו בגיוס כללי ב-1942 - כולל גיוס נרחב של נשים לעבודה, התברר שבגלל התמיכה הסוציאלית הנכבדה של המדינה לנשים שבני משפחתן שירתו בצבא, לנשים לא היתה מוטיבציה לצאת לעבודה. גם לאור שאר מצוקות המלחמה השנים העדיפו לטפל במשק הבית. במקומות שקלטו נשים הטמעתן בעבודה הקשה על פסי הייצור לא היתה טובה בד"כ. חברת מסרשמיט, לדוגמא, ניסתה במהלך 1942 להעסיק נשים ועובדים זרים. בסוף השנה הגיעו שם למסקנה שהעסקת נשים היא מבוי סתום בגלל התפוקה הנמוכה שלהן והעדיפו להתרכז להבא בגיוס עובדים זרים.

כמובן שלכך הצטרפה הפסיביות של המשטר הנאצי, אשר אמנם לא מנע גיוס נשים לעבודה ע"י מפעלים וחברות, אבל גם לא עודד זאת במיוחד.
אין ספק שבאנגליה העסקה מוקדמת ויעילה של נשים תרמה רבות לתפוקה הגבוהה של משק המלחמה הבריטי.

בהוצאת מערכות 1960. אני קורא עכשיו את הספר הישן הזה .

מעניין מה שהמחבר כותב (בעמוד 15 ) על הקרב לכיבוש צרפת במאי -יוני 1940.

לכוחות הצרפתיים ולבריטים היו כ4000 טנקים ולוורמאכט 2800 בלבד, מרוכזים ב10 דיביזיות שיריון.

המחבר כותב כי לטנק הבריטי " מטילדה " היה שיריון עבה יותר מאשר לטנקים הגרמנים וגם התותח

הבריטי בן 2 הליטראות היה טוב יותר מאשר תותח הטנקים הגרמני בן 37 המ"מ.בטנק סימן 3 .

אך כידוע הגרמנים שהצטיינו בטקטיקת ה" בליץ -קריג " ניצחו במערכה.

המטילדה היה איטי והייתה לו בעיה קשה בהיגוי, וזו הייתה מפלתו

בדקתי בספרות הגרמנית ונוכחתי שה"מטילדה " סימן 1 היה מאוד מאוד איטי ( 13 קמ"ש

בנסיעה בכביש) חמוש במקלע בלבד וצוותו שני לוחמים. הטנק הזה היה "נפל " ויוצרו ממנו רק 139

טנקים לחיל השיריון הבריטי.

ה"מטילדה " סימן 2 היה הרבה יותר מוצלח ( מהירות בכביש 24 קמ"ש ).

השיריון שלו היה עבה מאוד בזמנו , 65- 78 מ"מ , כך שב מאי -יוני 1940 בעת המערכה על צרפת היה

טנק מאוד מוצלח.

המקור הגרמני מציין כי תותחי הטנקים הגרמנים ותותח הנ"ט 37 מ"מ הגרמני לא הצליחו

לחדור את שיריון המטילדה סימן 2.רק תותח הנ"מ -נ"ט הגרמני המפורסם בקוטר 88 מ"מ יכל לחדור

את שיריונו.

בסה"כ לחמו בצרפת 24 טנקים כאלה והם גרמו לבעיה

רצינית לגרמנים. כי תותח המטילדה בן 2 הליטראות ( 40 מ"מ ) חדר את שיריונם של כל

הטנקים הגרמנים שלחמו כנגדו.

בסה"כ יוצרו כ3000 טנקים מסוג זה ו1000 נמסרו לרוסים.

לנו - כ 2800, להם - כ 4000. ולהם (כמו לצרפתים בזמנו) גם היו את הטנקים המתקדמים ביותר בזירה - ה T-62. אבל כמו לגרמנים, גם לצדנו עמדו חיילים ומפקדים נועזים ותוכניות עדיפות.

סה”כ טנקים הוא לא הנתון החשוב.
הגרמנים תודות ליכולת הלוגיסטית הפנטאסטית שלהם הצליחו לרכז כוח עדיף בכל נקודה שרצו.
יתרון חשוב בהרבה היה איכות הפיקוד הגרמנית בכל הרמות שעלתה בהרבה על רמת הפיקוד של בנות הברית במיוחד בשריון.
רק מה–היטלר התעקש להציב להם יעדים שאפילו מתמטית בלתי ניתנים להשגה.
דוגמא קלאסית לכך היא שהוטלה משימה על פון מאנשטיין וגנרל הות לחלץ את המחנה השישי בסטאלינגראד-במשך חודש הם נהלו קרב בית ספר והתקרבו לסטאלינגראד עד כדי שהנצורים ראו את הבזקי האש שלהם בלילה.
אז פנה מאנשטיין להיטלר וביקש להורות למחנה השישי לפרוץ החוצה לחבור אליו.היטלר קיבל התמוטטות אופינית והודיע שחייל גרמני לעולם לא נסוג וכו'–
מאנשטיין מייד הבין שאם יגיע לסטאלינגראד הוא יצטרף לנצורים וחיסל את ההתקפה.
יש לזכור שבאותה תקופה יחסי הכוחות היו 189 דיביזיות גרמניות לעומת 300 רוסיות.

הטל ספק בכל.

1. לא מדובר ב 189 דיוויזיות גרמניות "טהורות" (סליחה על הביטוי) - רק שתיים מתוך ששת הארמיות של כוחות הציר היו גרמניות והיתר היו בליל יחידות רומניות, הונגריות, איטלקיות, קרואטיות ועוד שאיכותן בכ"א ובציוד ירודה עד אפסית. נכון שגם לא כל הכוחות הסובייטים היו איכותיים ועדיין הם נלחמו על אדמתם וביתם.
2. אורכם של קווי האספקה של הגרמנים היה כמעט 2000 ק"מ בעוד שהרוסים נלחמו לעתים מתוך אותם המפעלים שייצרו את כלי הנשק שלהם. תחשבו על הקשיים הלוגיסטיים שצה"ל חווה ב 2006 במרחק 3-5 ק"מ מגבול ישראל עכשיו דמיינו מה עבר על הגרמנים לפני כמעט 70 שנה.
3. למזלם הגדול של בעלות הברית היטלר היה אוויל צבאי גמור והתעקשותו שלא לסגת במאומה אפשרה לבעלות הברית לאורך המלחמה כולה לכתר ולהשמיד קורפוסים וארמיות שלמות ב "מגננים" וכיסים חסרי סיכוי - למשל בסטלינגרד, בטוניס, בקורסק, בפליז, בברויסק-מינסק, בפרוסיה המזרחית ועוד. במקומות אחרים נעקפו לגמרי חילות מצב נצורים וחסרי אונים (למשל נמלי מערב צרפת, תופעה שחזרה על עצמה גם בפסיפיק) או שנותרו בלא מעש בזירות לא רלוונטיות (למשל נורבגיה ויוון). בצורה זו אבדו לגרמנים מיליוני חיילים מנוסים ואיכותיים ואלפי טנקים ושאר רק"מ שאותם לא יכלו להחליף ושחסרו להם מאד בהגנה על גרמניה גופה.

בנושא המונחים של סד"קים ב WW2 המוזכרים כאן: גדודים, בטליונים, בריגדות, דביזיות, קורפוסים, מחנות , וארמיות ... וכ"ו (regiment, battalion, brigade, division, core, army, army group)

מישהו מוכן להסביר ולפרט מהן בדיוק במונחים צהליים ?

בטליון זה גדוד.
רגימנט הוא גדוד בצבא הבריטי וחטיבה בארה"ב וגרמניה
בריגדה - חטיבה
דיביזיה - אוגדה
קורפוס (corps) - גיס
ארמיה - כנ"ל

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

רג'ימנט אינו גדוד בצבא הבריטי. בכל רג'ימנט יש מספר גדודים (הנקראים על שמו וממוספרים תחתיו) ובעבר (בעיקר עקב גיוסי ענק שבמלחמות) היו רג'ימנטים ובהם עשרה גדודים ומעלה. כיום קיימים גדודים בודדים בלבד בכל רג'ימנט, בין היתר כתוצאה מקיצוצים ומיזוגים רבים שעבר צבא הוד מלכותה (ולפני כן הוד מלכותו) מאז מלחמת העולם השנייה. הרג'ימנטים הותיקים יותר הם בני מאתיים שנה ומעלה. ההבדלים בין השיטה הבריטית והאמריקנית הם בכך שמאז שלהי המאה ה-19 הרג'ימנט הבריטי הוא מעטפת למטרות גיוס (בעיקר על בסיס טריטוריאלי-מחוזי אם כי יש חריגים), הכשרה, מסורת וכבוד בלבד ואינו מסגרת מבצעית (למעט חריגים - ראו מטה) המפעילה את הכוחות בזמן שלום או מלחמה. קרי מפקד הרג'ימנט אינו מפקד על גדודיו והם משתייכים לחטיבות והאוגדות השונות בצבא הבריטי.

לעומת זאת, בצבא האמריקני ובחיל הנחתים (וגם בצבאות אחרים למשל הקיסרי הגרמני) קרה תהליך הפוך - הרג'ימנט היה שנים ארוכות מסגרת מבצעית בין הגדוד והחטיבה או בין הגדוד והאוגדה בעיקר במערכי החי"ר, הצנחנים/חי"ר מוטס, הפרשים, ההנדסה, השריון, התותחנים, ריינג'רס וכו'. 3-4 גדודים הרכיבו רג'ימנט (ואף היו ממוספרים תחתיו) ומספר רג'ימנטים הרכיבו חטיבה (או כוח משימה TF או אפילו ישירות אוגדה), כאשר ברג'מנטים של פרשים הגדודים נקראים כידוע SQUADRONS ולא BATTALIONS. ההתכווצות שאחרי מלחמת העולם השניה הביאה לכך שהרג'ימנטים (שגם כאן חלקם בני 200 שנה ומעלה) הפכו בהדרגה למסגרות מסורת וכבוד, הנשמרת בקפידה גם בימים אלו. כמו בכל דבר, גם כאן יש חריגים כמובן כמו למשל יחידות האוויריה של צבא היבשה והריינג'רס שבהם נותר הרג'ימנט גוף הפעלה בצורה כזאת או אחרת.

גם בצבא הבריטי ישנם חריגים כמו למשל רג'ימנט הצנחנים שהגיוס/התנדבות אליהם אינם על בסיס טריטוריאלי אלא כלל ארצי אולם מלבד זאת תפקודם הכללי דומה לזה של הרג'מנטים האחרים פחות או יותר. לעתים הרג'ימנט הוא גם (או רק) גופי הפעלה - למשל ביחידות האוויריה של צבא היבשה (בדומה למצב אצל האמריקנים) או בחיל ההנדסה. כמו כן חשוב לציין שברג'ימנטים הבריטים קיים נוהג בן מאות שנים של חלוקת דרגות קצונת ייצוג/כבוד - בעבר לקצינים שפקדו בפועל על הגייסות (דבר שהיה מקובל כזכור גם בצבא האמריקני עד אחרי מלחמת האזרחים), כיום בעיקר לבני בית המלוכה ואולי גם לכל מיני מכובדים למיניהם.

דרך אגב הקשר בין הצבא הבריטי לאמריקני אינו מקרי כמובן. בעת מלחמת העצמאות האמריקנית רבים מהלוחמים בצבא הקונטיננטלי העוברי היו בוגרי הצבא הבריטי ואף לחמו בשורותיו שנים ארוכות מול הצרפתים והאינדיאנים.

בצבא ארה"ב, החל מסוף המאה ה-19, רג'ימנט=חטיבה. יחידות השתייכו לרג'ימנטים או לבריגדות, בהתאם להשתייכות חיילית. חלק מהיחידות כיום משאירות את ציון הרג'ימנט מסיבות מסורתיות. כפי שכתבת, הריינג'רס ויחידות סיור נשארו עם הרג'ימנט כציון יחידה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ומה עם army-group ? , האם ניתן להקביל אותו לפיקוד ?

קבוצת ארמיות היא קבוצה של יחידות. פיקוד = חזית: קיים קיבוע גיאוגרפי.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

כך גם לגבי Front - חזית.
קבוצת ארמיות וחזית הם גופים בהיקפים רחבים בהרבה ממה שמוכר בצה"ל.

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

המספרים אכן מדהימים, אבל לא רק בייצור טנקים, אלא למשל גם בייצור מטוסים.

כדאי לשים לב לירידה ביצור טנקים לקראת סוף המלחמה.
כדאי לשים לב, שהאמריקאים מתחילים ביצור מאסיבי רק ב-1942.

החיתוכים מהטבלאות, פשוט מלהיבים.
בל נשכח, ש:
-יצור הטנקים ברוסיה וארה"ב לא היה תחת איום על המפעלים עצמם ותעשיית הלוויין.
-יצור הטנקים בגרמניה היה בשטחי גרמניה ושחלקית בשטחי הכיבוש, תחת מאמץ ואיום חריגים.

האמריקנים הצטרפו למלחמה רק בדצמבר 1941 לכן גם הגיוני שהייצור ההמוני אצלהם יתחיל כמעט שנתיים וחצי אחרי האומות האירופאיות.

לפי דעתי נכון להיום האמריקאים מסוגלים לייצר כל כמות טנקים שצריך אם הם נכנסים למצב חירום דוגמת WW2 .

הטל ספק בכל.

קשה לי לדמיין שהסיפור הזה יחזור:
א. המערכות הצבאיות נהיו מורכבות בהרבה, גם באופן מוחלט וגם יחסית למערכות אזרחיות; לכן קשה מאוד לייצר אותן באופן המוני, וגם יהיה קשה להסב מפעלים אזרחיים לייצור צבאי.
ב. נקודת ההתחלה בעייתית יותר: חלק גדול מהיצור עבר בעשורים האחרונים לעולם השלישי, כך שאני מניח שבמספרים מוחלטים יש בארה"ב, למשל, פחות בעלי מקצוע רלוונטים מב-1941. בריטניה, למשל, לא ייצרה טנקים מאז 2002.
ג. בכלל, קשה יהיה להכשיר מיליוני מט"קים, מש"קי מודיעין, לוחמי חי"ר, טייסים, טכנאים וכו' מקצועות שיידרשו לבניית עשרות דיוויזיות חדשות שיכילו את הטנקים החדשים.
אפשר ללמוד מהסיפור של ה- MRAP, שהיא אולי ההצטיידות הקרובה ביותר בשנים האחרונות ל-"רכש במצב חירום": כדי להגיע לייצור המוני, צבא ארה"ב הוריד את הדרישות
ציטוט:

Schedule and performance results for MRAP were very good overall. In July 2008, nearly all testing was completed; the Marine Corps had placed orders for 14,173 MRAPs; and, as of May 2008, 9,121 vehicles had been delivered. As of July 2009, 16,204 vehicles have been produced and 13,848 vehicles fielded in two theaters of operation. Total MRAP production funding was about $22.7 billion, mostly through supplemental appropriations. In terms of lessons learned, MRAP's success was driven by several factors, including quick action to declare its acquisition DOD's highest priority and giving it a DX rating, which allowed access to more critical materials than was otherwise available. The availability of supplemental appropriations was also essential. However, while neither of these factors are practically transferable to other programs, decisions to 1) use only proven technologies, 2) keep requirements to a minimum, 3) infuse significant competition into contracting, and 4) keep final integration responsibility with the government all led to positive outcomes and may be transferable.
הדגשות שלי
http://www.gao.gov/products/GAO-10-155T

אין לי מושג אם צבא ארה"ב רוצה- או יכול!- לנקוט גישה דומה בתכנון של מערכת מורכבת בהרבה כמו טנק.

כיום אין שיעבוד של מערכת היצור התעשייתי ליצור מלחמתי.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

102 אלף טנקים ייצרו האמריקאים...איך בדיוק נכנסו כל אלה ( גם אם 50% מהם הלכו לבעלות ברית וכו?) האמריקאים הפעילו משהו כמו 90 דיוויזיות במלחמה ש15 מהם משוריינות ועוד מספר כמעט זהה ממוכנות לאיפה הלכה הכמות האדירה הזאת?

1. היו גדודי טנקים רבים נוספים מעבר לאלו שבאוגדות עצמן - גדודי נ"ט עצמאיים (ובהם בד"כ משחיתי טנקים), גש"פים למיניהם, בחיל הנחתים
2. מתקני ובסיסי הכשרה - דמיין כמה כ"א מיומן (מ"פים, מ"מים, מט"קים, אנשי צוות, מכונאים, טכנאים, מדריכים לכל אלו וכו') היה צורך להכשיר על מנת להזין יחידות חדשות בהקמה והן יחידות בלחימה שסופגות אבדות (הרוגים, פצועים, נעדרים, שבויים וכו') - לרוב נעשה שימוש בטנקים מיושנים למטרות אימון אך לעתים נעשה שימוש דווקא בטנקים חדשים.
3. עתודות קדמיות - במקומות כמו בריטניה, צפון אפריקה/סיציליה, אוסטרליה וכו' משם הוזרמו לחזית לטובת השלמות/החלפות בעיקר של אבדות (ואלו היו כבדות מאד בכל גזרות הלחימה באירופה ובאפריקה, פחות בפסיפיק)
4. עתודות מטכ"ל/חירום - בד"כ בארה"ב עצמה. בתום המלחמה החליפו טנקים כאלו את את הכלים השחוקים והבלויים, שמצאו את סופם במגרשי גרוטאות וכו'.
5. מלאי בתהליך - כלים שנותרו אצל היצרנים בתום המלחמה אך לא סופקו ובד"כ הובלו משם ישירות למגרשי הגרוטאות.
6. הסבות טנקים לנגמ"שים, רק"מ הנדסי, רק"מ מסייע, ניסויים וכו'.
7. החלפות ושדרוגים - החלפת דגמים מיושנים בסוגים או דגמים חדישים יותר - למשל החלפת טנקי הלי/גרנט בטנקי שרמן, החלפת טנקי שרמן בטנקי פרשינג, החלפת טנקי סטיוארט בטנקי צ'אפי וכו'. תהליכים כאלו נמשכים זמן רב (בין היתר עקב הזמן שלוקח לייצר את הטנק/תחמושת/חלפים החדשים בכמות מספקת לצד הזמן שלוקח להכשיר די כ"א לוחם וטכני להפעלתו, בניית המסגרות הצבאיות, הכנת נהלים/תו"לים/מערכי תמך ועוד) ויוצרים בדרך זו "כפילות" מסויימת.
8. וכמובן ייצוא לבעלות הברית

הקטע הבא מתוך הספר ארמגדון של מקס הסטינגס (הוצאת המכללה לפו"מ ומשרד הביטחון) יכול לתת תשובה לשאלה לאן "נעלמו" מאות שרמנים. שימו לב טוב למספרים (ההדגשות שלי).

"העליונות באיכותם של הטנקים הגרמניים לעומת אלה האמריקאיים והבריטים הייתה גם היא גורם מכריע בהתנהלות הוורמאכט נגד בעלות הברית. אנשי התכנון של בעלות הברית, ובייחוד משרד המלחמה האמריקאי, עשו בשנת 1943 טעויות בסיסיות. הם הכירו בחולשת התותח והשריון בטנק האמריקאי, אך הם הגיעו למסקנה שהיתרון הכמותי של בעלות הברית כה גדול, עד כי שאלת האיכות מאבדת מערכה. 'לפני שיצאנו לנורמנדי', כתב קצין שריון אמריקאי, 'נתנו לנו להאמין כי השרמן אם-4... מסוגל להתמודד עם כל שריון גרמני כשווה בין שווים, אבל כעבור זמן קצר למדנו שההפך הוא הנכון'. הדיוויזיה המשוריינת השלישית שבה שירת אותו קצין הגיעה לצרפת עם 232 טנקי שרמן, ואיבדה במהלך הקרבות 648 טנקים שהושמדו כליל ועוד כ-700 שנפגעו אך הוחזרו לכשירות - סה"כ אובדן של 580% של הכוח. העובדה שלא היה כול קושי להחליף את הטנקים הפגועים הללו הייתה ביטוי לעומצת המשאבים שעמדו לרשות בעלות הברית. אך עבור האנשים שנאלצו להתמודד בשדה הקרב עם הפנצרים, נודעה למודעות לנחיתות הטנקים שלהם אל מול אלה של האויב השפעה עמוקה על התנהגותם בקרב. לאחר כמה התנסויות מכאיבות בראשית הדרך, קיבלו מפקדי המחלקות במרבית היחידות המשוריינות האמריקאיות פקודה לנסוע בטנק השלישי בטור, ולא בראשון... 'השרמן היה סוס עבודה יעיל מאוד, אבל כטנק לחימה הוא היה אסון', אמר סרן דוויד פרייזר..."

(עמ' 135-136)

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.obook.co.il/imgs/site/prod/000100025798.jpg]

בהחלט המחשה מעניינת

משעשע לחשוב על היכולת של ישראל לייצר בזמן מלחמה
טנק אחד בודד (וגם זה לא בטוח) נוכל לייצר במהלך מלחמה (בצורת המזה"ת)

בין אלו מלחמות אתה משווה? מלחמת העולם שנמשכה 6 שנים לבין מלחמה של 6 ימים?!
לא אתפלא אם ב- 73' ובכוננות של 67' ישראל דווקא שיפצה/ זירזה תיקון של יותר כלים ליום למפעל ממה שהיה מקובל במלחמת העולם השניה.

לא יודע לגבי ייצור אבל ידוע שקצב ההחזרה לכשירות ביוה''כ היה גבוה מאוד והרבה רק''ם בעיקר טנקים תוקנו אוישו וחזרו להלחם.

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

לתלות את מספר האבדות הגבוה שלהם בנחיתות הטנקים ולא להתיחס לאיכות צוותי הטנקיסטים
הגרמנים שהיו הרבה יותר מנוסים מהם לאחר 3 שנות לחימה .

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

ענק האמריקאי התחיל לגלות סימני התעוררות למלחמה בטרור בעקבות הפיגוע הקשה מאוד במגדלי התאומים בניו-יורק ובפנטגון. 70 שנה קודם לכן, בעקבות התקפת הפתע היפנית על צי ארצות הברית בפרל-הרבור שבאיי הוואי בדצמבר 1941, נעור הענק האמריקאי, במהירות ובנחישות חסרות תקדים, להשתלב עם בעלות הברית במלחמת העולם השנייה נגד הרייך השלישי, כשהוא מגייס את כל המשאבים הלאומיים ומכוון את התעשייה, בין השאר, לייצור המוני של טנקים שלא היה כמוהו עד רגע זה. בשיאו פלט קו הייצור טנק חדש בכל 11 דקות!

ראו כאן באתר השריון:
http://www.yadlashiryon.com/show_it...2038&itemType=0



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.yadlashiryon.com/VF/ib_items/2037/Sherman3.jpg]