16-05-2010, 10:41
|
מנהל פורומי "תכנות ובניית אתרים" ו"חומרה ורשתות"
|
|
חבר מתאריך: 25.10.01
הודעות: 42,775
|
|
מהירות החיבור האלחוטי למחשב שלך (והחיבור הקווי שלך לרשת), מציינים את המהירות בינך לבין הצד השני של החיבור - כלומר הראוטר.
תקשורת בין שתי נקודות קצה, לא משנה היכן הן ממוקמות, תהיה לפי רוחב הפס הנמוך ביותר הזמין בין שתיהן. במקרה שלך, תקשורת בין המחשבים תהיה לכל היותר במהירות הרשת האלחוטית, ותקשורת מול האינטרנט תהיה מוגבלת לרוחב הפס הנמוך יותר שבינך לבין ספק האינטרנט (ולפעמים אף פחות מכך, אם אתה מוריד ממחשב באינטרנט שבתווך בינך לבינו יש רוחב פס נמוך יותר)
מהירות הגלישה המוצהרת בסלולר היא אופטימלית, ובתנאי מעבדה, ושוב, מסמנת רק את מהירות החיבור בינך לבין הצד השני (האנטנה). כיוון שאתה לעולם לא מוריד תוכן מהאנטנה עצמה (אא"כ שמים שם איזשהוא caching proxy), גם כאן יש אלמנט של כמה עמוסים קווי התמסורת של חברת הסלולר. בנוסף לכך, בגישה סלולרית, יש בעייה נוספת, והיא השיהוי (latency) בין זמן שליחת המידע לקבלתו. בפעם האחרונה שבדקתי (זה היה לפני כמה שנים, עם דור 3 של אורנג'), השיהוי הזה הוסיף כ 400 מילי שנייה לתקשורת "הלוך-חזור" (round trip), דבר המשפיע מאוד על הביצועים (אני בכוונה לא מרחיב, זה נושא די עמוק...). כדי לסבר את האוזן, השיהוי הלוך חזור בין ישראל לניו-יורק, הוא כ 170 מילי שנייה. במילים אחרות, גם בהנתן רוחב פס ללא הגבלה, אתה צפוי לקבל מאתרים ישראליים (!) (ואני בכלל לא מדבר על חו"ל), ביצועים גרועים יותר בסלולר, מאשר מאתר המאורח בניו יורק, שאתה ניגש אליו בתמסורת קווית...
שיהוי של 400 מילי שנייה הוא אופייני ל round trip בין ישראל לאוסטרליה הרחוקה.
|