בדרך, גם ראש אכ"א לשעבר "עשה קופה".

http://www.news1.co.il/Archive/002-...ml?tag=15-39-23

כדי לייהד את הגליל, הקימו את נצרת-עילית. כדי לייהד את נצרת-עילית, הקימו בה את שכונת גבעת ברק, שבתיה נמכרו בהנחות מפליגות לאנשי צבא ומשטרה. אלא שתחקיר 'מקור ראשון' מגלה כי רבים מהתושבים הפרו את החוזים שעליהם חתמו, ומיהרו למכור את הבתים לבני מיעוטים, תוך שהם מפיקים רווחים נאים. המראה של מזוודה עמוסת מזומנים, כך מתברר, יכול לשבור גם לוחמים קשוחים...

שייכת לאגף כוח אדם בצה"ל. המשפחות הראשונות נכנסו לשכונה ביולי 2002. 39 מתוך חמישים יחידות הדיור נמכרו לקציני צה"ל ומשרתי קבע, והיתר לאנשי משטרה. בין הרוכשים היה אלעזר שטרן, אז קצין חינוך ראשי ולימים ראש אכ"א.

בחוזה שעליו חתמו הרוכשים נכתב, בין היתר: "המשתכן מצהיר בזאת כי ידוע לו שפרויקט נאות ברק הינו פרויקט ייחודי, שמטרתו לספק פתרונות דיור למשרתי קבע ואנשי כוחות הביטחון הנוספים, והוא מצהיר לאור זאת כי בכוונתו להשתמש ביחידת הדיור למגוריו ולמגורי בני ביתו". למרות ההצהרה הנ"ל, הפך שטרן את פתרון הדיור שהוצע לו למקור רווח נדל"ני. כמו סא"ל צ' מחיל האוויר, שלא התגורר בשכונה ולו יום אחד, גם שטרן בחר להשכיר את הנכס שעל ראש הגבעה, ונשאר לגור ביישובו מצפה-הושעיה.

יש לציין כי התופעה של השכרת נכס על-ידי אנשי כוחות הביטחון, לאחר שרכשו אותו בהנחה ניכרת, אינה מאפיינת רק את גבעת ברק. הדבר הפך כמעט לעניין שבשגרה בקרב אנשי קבע שקנו בתים בפרויקטים דומים בכרכור ובראש-העין. חרף ההצהרה בחוזה, בדוברות צה"ל טענו בתגובה לפנייתנו כי אין כל מניעה להשכרת יחידת הדיור. כך או כך, מה שהחל בהשכרה עבר מהר מאוד למכירה, עוד טרם חלף פרק הזמן שאוסר לעשות זאת. צ', למשל, השכיר את ביתו מיד לאחר הקנייה לבן מיעוטים, ובסוף 2006 מכר אותו כאמור, תוך שהוא משלשל לכיסיו רווח נאה.

כשאנו נוקשים על דלת הבית ברחוב יעל 76, היא נפתחת בידי בני זוג ערבים. השניים מסרבים בכל תוקף להשיב לשאלותינו, רק מספרים כי הם מתגוררים כאן בשכירות, וטורקים את הדלת. עד לא מכבר היה הבית הזה בבעלותו של אלוף ב(מיל.) אלעזר שטרן. שטרן, יצוין, הקפיד כל השנים להשכיר את הבית ליהודים, או בפוליטיקלי-קורקט - ליוצאי צבא.

יתר הפרטים בכתבה - תוספת לסקופ משלי למטה.
__________________________________________________ ______________________

הח"מ היה מעורב בבניית חלק ממנגנון הגבייה של פרוייקטי מגורים . דמי ההרשמה הראשוניים לפרוייקט נגבו דרך תלוש השכר של צה"ל. כמו כן , השתתפתי בכנס של חטיבת הפרט בה נאם ראש מנהלת מגורים דאז והציג את הפרוייקט בגאווה רבה. כמה אנשי קבע בקהל, מאלה שלא נמנמו או סמסו, הבינו את ההזדמנות הכספית ושאלו אם ניתן להגיש מועמדות לרכישת הבתים, ראש מנהלת מגורים הסביר כי ניתן להגיש מועמדות, אך הקרקעות נמכרות קודם כל לקצינים קרביים ואם ישארו בתים, אז גם לאחרים, במשורה. עוד ציין ראש המנהלת, שרשימות ההמתנה ארוכות .הסבר זה ניתן באופן כללי על כל הפרוייקטים בהם מעורבת המנהלת והיה מניח את הדעת.

הקצינים שרכשו את הבתים, חתמו על התחייבות למכור אותם לאנשי הביטחון בלבד. הם הפרו את ההתחייבות.

האלוף במיל' אלעזר שטרן טוען, כי רכש את הבית לאחר שהמנהלת לא הצליחה לשווק אותו. "עשה להם טובה" כדבריו.

כמה שאלות קשות עולות מהאמור לעיל

א. מדוע התחייבות הקצינים שלא למכור את הבתים אלא ליוצאי מערכת הבטחון לא כובדה, מדוע היא הוגבלה רק לכמה שנים? למה לאחר שהקצינים חתמו על ההתחייבות הנ"ל, הואילו בצה"ל לקצר מיוזמתם את משך תקופת ההתחייבות? מי אחראי לקבלת ההחלטה? מאיזה מניעים?

ב. בפרוייקטים רבים אחרים, גם כאלה שמוקמו בסמוך לשכונות ערביות , החוזרו כספי ההרשמה לאנשי קבע רבים שלא זכו להשתתף בפרוייקט, לאחר שנמצאו בלתי מתאימים. מדוע? אם התקשה צה"ל לשווק קרקעות דווקא בנצרת עלית, למה לא פרסם צה"ל את קשייו ברבים? בעיתונות ובאמצעי התקשורת? למה רק האלוף שטרן זכה לקבל "טובה" בשווי מיליונים מצה"ל? האם אין טעם לפגם בכך שהאלוף שטרן, אז ראש אכ"א (ראו ויקיפדיה) "עושה טובות" למנהלת מגורים, שהיא גוף של חטיבת הפרט בתוך אכ"א ומרוויח מכך מיליונים על חשבון צה"ל ? שטרן, כך הוא טוען "יידע" את פקודו, ראש מנהלת מגורים שאין לו כוונה להתגורר במקום , אלא להשכירו בלבד. האם פקודו , הרוצה להתקדם , היה בכלל בעמדה המאפשרת לו להתנגד להצעת הרכישה של ראש אכ"א?

ג. מדוע איש לא חקר האם הקצינים עדיין מתגוררים במקום? האם הקצינים המשיכו שלא לדווח דיווח אמת לצה"ל על מקום מגוריהם שהועתק מנצרת עלית למקומות אחרים. מי אחראי לבדיקה שלא התקיימה

ד. צה"ל ידע גם לפעול אחרת, כדי ליישב את הנגב - קצינים שהסכימו לעבור דירה סמוך לעיר הבה"דים זכו למענק חד פעמי, שניתן להם בתנאי שימשיכו להתגורר במקום, תוך כדי התנייה שניתן לחלט את המענק אם יפסיקו להתגורר במקום, מדוע לא נעשה כך במקרה נצרת?

ה. השחיתות בצה"ל מתחילה להזיק למדינת ישראל ולאינטרסים שלה, משרד האוצר תובע כבר שנים להפוך אלמנטים תקציביים בצה"ל לאזרחיים. מתי זה כבר יקרה?

ו. מי ישפוט את הקצינים הסוררים ומה יעלה בגורלם?

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

שמע, לפי תגובת דובר צה"ל, אין סעיף כזה:

ציטוט:

אשר לטענה כי רוכשי הדירות התחייבו בחוזה הרכישה למכור אך ורק לאנשי כוחות הביטחון - הטענה אינה נכונה. התחייבות מעין זו אינה מופיעה בחוזה. יתרה מזאת, בכל הבקשות אשר הועברו להחלטת אכ"א, לא נבדקה ואף לא נדונה שאלת הזהות של רוכש יחידת הדיור מאיש הקבע, מתוך הבנה שצה"ל, כגוף ציבורי, מסתייג מהגבלה כזו ואינו יכול לתת לה יד.

ציטוט:

לא נדונה שאלת הזהות של רוכש יחידת הדיור מאיש הקבע, מתוך הבנה שצה"ל, כגוף ציבורי, מסתייג מהגבלה כזו ואינו יכול לתת לה יד.

או מתוך הבנה שצה"ל, כגוף ציבורי, לא מסתייג מיצירת קומבינה נאה לאלעזר שטרן וחבריו (כמה זה לא מפתיע שהוא מעורב בסיפור הזה...) על חשבון משלם המסים. השאלה היא לא האם יש סעיף כזה, אלא מדוע הסעיף חסר.

רגע רגע, איך לייהד את נצרת עילית אם יותר מ-80% מהתושבים בה יהודיים?

הרבה פחות מזה

צודק... 75%

לא יודע אם יש חוזה או לא
אבל זה נכון, אני חושב שכבר יותר מחצי ממי שגר שם הם "בני מיעוטים"...

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.gvura.org/images/he/4025.jpg]

"למות או לכבוש את ההר"