06-06-2010, 13:58
|
|
|
|
חבר מתאריך: 08.11.01
הודעות: 5,735
|
|
איפה להתחיל?
קודם כל, קצת טרמינולוגיה.
לצמצם אין מהירות. ה-f מבטא את גודל הצמצם.f גדול פירושו צמצם סגור, ו-f קטן פירושו צמצם פתוח.
דבר שני, עומק שדה פירושו הטווח שנראה חד מעבר לנקודת הפיקוס. כאשר עומק השדה קטן (או רדוד, או סלקטיבי) הכוונה היא שהשטח החד לפני ואחרי נקודת הפיקוס הוא קטן, ומתקבל אפקט טשטוש. כאשר עומק השדה גדול, הכוונה היא שישנו שטח חד גדול לפני ואחרי נקודת הפיקוס.
בגדול, בלי להתייחס לכך שאתה מצלם דמות בתנועה, ככל שהצמצם פתוח יותר, עומק השדה יהיה קטן יותר. בנוסף, ככל שמהירות התריס תהיה גבוהה יותר, יווצר אפקט הקפאה של הדמות. וככל שמהירות התריס נמוכה יותר, יווצר אפקט מריחה.
בשורה התחתונה, כאשר תצלם דמות בתנועה, בצמצם פתוח (f4) ומהירות תריס גבוהה יחסית (1/500), תקבל הקפאה של הדמות ועומק שדה קטן ולכן רקע מטושטש.
כאשר תצלם דמות בתנועה בצמצם סגור מאוד (f22) ומהירות תריס נמוכה יחסית (1/30), תקבל דמות מרוחה לכיוון התנועה שלה, ורקע חד.
כל זה כמובן בלי להתייחס לצורה שבה המצלמה מוחזקת (ביד, על חצובה), באיזה אורך מוקד אתה מצלם, או האם אתה עוקב אחר הדמות הנעה ומנסה ליצור אפקט פאנינג.
מקוה שעזרתי
_____________________________________
לבלוג שלי - Sandbox
Pinky: Ha ha ha ha, Troz!
Brain: What is troz?
Pinky: Why that's Zort in a mirror. Huh huh, Troz!
|