לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

מה אתם אומרים? קיצוני מדי או פשוט מילים במקום?

בואו נפתח ברוח זו דיון איך אנחנו רוצים או איך צריכה להיות גישת ההסברה מול העולם, דעות חופשיות תוך שמירה על כבוד הדדי בבקשה

אישית אני נגד שיטה כזאת בכללי, התקפות לרוב סוגרות את אוזני בן השיח ללא קשר לטיב הטענות שלך.
במיוחד הטענה של "אנחנו הינו פה לפני 3000 שנה" לא עובדת , לרוב ונועדה להצדיק משהו לעצמנו
אבל ממש לא מעניית אף אחד, ומובילה לתוצא הפוכה. או חמור מזה טענות אחרות שמבוססות על תנ"ך.
(כהסברה לבן שיח תחשבו כמו בן השיח)

לסיכומו של דבר, האם הריאיון היה מוצלח?
כיהודי ישראלי הוא כמובן שכנע אותי, לא בטוח שגם את הצופים המוסלמים שצופים בתוכנית.
למרות שכן גרם להם להרהר על האובססיה לירושיים.

-----------------------------
עריכה :
בעצם במחשבה שניה,אני לא חושב שהסברה צריכה להיות תחת פן ושיטה אחת,
כיוון שהיא גם פונה לאנשים שונים שמשתכנעים מדברים שונים.
טוב שיש בעלי גישה כזאת וטוב שיש בעלי גישה אחרת.

Sapere aude

ארץ ישראל כארץ מעבר בין אפריקה לאסיה ולארופה - נשלטה לאורך ההיסוטריה על ידי עמים ועממים שונים וע"י מדינות חיצוניות שונות. בחלק מהזמן היא נשלטה ע"י העברים, שהקימו את מלכויות יהודה וישראל. גם בתקופת שליטת אבותינו בארץ, נותרו בה רבים מבני העמים האחרים. כמו גם בעת גלותנו, נותרו בה בני עמנו. בארץ נוצרה תערובת ושרשרת ההתיישבות נמשכה.
גם מהבחינה הדתית ארץ ישראל (ירושלים) קודשה ע"י עם ישראל(בזאת יש לנו זכות ראשונים בקרב הדתות המונוטאיסטיות) ובעקותיו קודשה ע"י הנוצרים (בהשפעת ישוע היהודי) וע"י המוסלמים ( בעקבות השפעת היהודים יושבי ערב על מוחמד הנביא).

הנימוק הבלעדי לזכותנו להקים את מדינתנו בשטחי ארץ ישראל היא בעובדה, שכאן הפכנו לעם וכאן הייתה מדינה בשליטתנו אי פעם - אין לנו כל מדינה אחרת בה נוכל לשמור על זהותנו ולנהל את חיינו כעם כדוגמת מרבית העמים בעולם.

אני מסכים אתך,
העניין הוא שמוסלמי הדוק לא תשכנע בדיבורים מבוססי היסטוריה יהודית ויהדות בכלל
ונוצרי חילוני לא יתעניין בסיפרי קודש או היסטוריה עתיקה, הוא מקדש רק את
העובדות קיימות עכשיו ושם את האדם במרכז.

כך שאל תתפתו לספר על "אברהם יצחק ויעקוב" , זאת שגיאה.
אולי רק אם זה נוצרי מאמין שמתחשב ב"ברית הישנה"
או כשבן השיח עצמו מתבסס על עובדות של ספרי קודש.

לגבי קידוש המקום ע"י המוסלמים לדעתי העניין היה יותר פוליטי מרוחני,
כשיטה, מוסלמים נהגו לבנות מסגדים על מקומות קודש של העמים שתחת שליטתם
בכך לחזק מצד אחד את הקשר המוסלמי למקום ומצד אחר לטשטש את הקשר של העם אחר.

Sapere aude

לאורך החזית הרחבה שבה ישראל מתמודדת עם התקפות. כל זה לפי כמה קווים מאוד כלליים:

1. מי שלא יודע שליטה עצמית מהי, לא יודע מתי לשתוק, או שהוא, עם כל הכבוד לתחושת השליחות והצדק, עילג/רדוד/לא יכול להציג את המסר היטב - שישתדל להשאר מחוץ לקו הראשון: זו לא בושה לתת את שלך ע"י הפצת מיילים בין חברים, או מתן רייטינג לסרטון ביוטיוב.

2. במצב הנוכחי, כשמצבינו רע מאוד, "מלחמה מלוכלכת" היא לא רק מצב של אין ברירה, היא גם מועילה מאוד. בכל מקום שאין בו מדובר על פגיעה תדמיתית ממוקדת באדם בודד, או קבוצה קטנה, מן הצד השני (וכאלה שאינם אישית קשורים) - זה בסדר. חלק נכבד מ"דעת הקהל", בכל עניין, נסמכת על "העדר": אלה אנשים שזורמים עם הרוב, או זורמים כאשר אין התגדות או "מחיר" לתמיכתם בצד מסויים. אם אתה עושה הגחכה של הצד השני, אתה גורם להם להתרחק מהעניין. ישנן המון שיטות: כמו שעשו החברה האלה שעמדו בהפגנת שמאל עם שלטים ברוסית (היה יכול להיות מצחיק לו היו נכנסים אנשים להפגנת שמאל, עומדים מאחורי איזו גברת מניפת שלט, עם שלט משלהם המצביע בחץ עליה ובו כתוב באנגלית "אני פה בשביל הכסף. יורו/$ יתקבלו בברכה, לתשומת ליבו של האיחוד האירופי"), שתילת המוני תגובות באתרים מרובי רייטינג (יוטיוב) כאשר הן פרובוקטיביות מן הצד האחד, אבל מנוסחות היטב מן הצד השני, להתמקד בענינים די שוליים מעשית - כמו סיפור התמונה המפוברקת של רוייטרס - להאחז בהם באובססיביות ולעשות אין סוף גלים, כאילו על זה יקום ויפול דבר. אל תשכח: לאוייבים שלך אין עכבות, והם הרבה. אין לך ברירה אלא לסתום את האף ולהשיב באותה מטבע.

3. אדם שמשלב תחום התמחות כלשהו ברמה גבוהה, עם רצון לעזור, יכול לעשות פלאים. האנטי ישראלים מפעילים קבוצות שפועלות בוויקיפדיה (כולל העברית), והרבה מקורות מידע דומים, ושותלים בהם בלי בושה - לכאורה לפי כללי הכתיבה 0 מסרים אנטי ישראליים. לפני כמה ימים קראתי באנגלית את הערך "הלגיון השישי הרומי", ושם, כסוף המאמר, מישהו טרח לכתוב בהרחבה על הערבים שגרו בכפר לג'ון שליד מגידו (ששמו נגזר משם הליגיון שישב שם) וכיצד למרות שאיש לא זוכר את הלגיון השישי, הם לא שכחו את הכפר שלהם. זו מובאה אנטי אקדמית, מטופשת אפילו וחסרת שום קשר ללגיון השישי בהיקף המאמר הקיים, אבל מי שכתב אותה לא מעוניין להיות אדם שעומד בכללים. יש להגיב באותה צורה: אנשים המתמצאים בבירוקרטיות של המדיות האלה (ולא מבקרים מזדמנים שיתפסו, כמה עצוב, כוונדליסטים) צריכים, באמצעות הקשרים שלהם, "להתלבש" על כאלה נקודות - ושוב: כאילו שכל העולם קם ונופל על זה - ולעשות סדר, או אפילו בדיוק את ההיפך. כרגע מי שקורא וויקיפדיה באנגלית פשוט בטוח שהמזה"ת, פרט לישראל, הוא גן עדן של הרמוניה, וכי פחות או יותר כל חייל ישראלי שנלחם בכל מלחמה בעבר הוא גנב/רוצח/אנס. אפשרי לנסות לתקן את זה, גם אם בנקודה זו בזמן אני בעד להגיב באותה צורה מלוכלכת - לגרום להמונים שעומדים מהצד להגיד בשאט נפש "תעזבו אותנו עם הסכסוך שלכם".

4. בכל עבודת הסברה חשוב להראות "מסודר" (Neat) ורגוע. הצד השני היסטרי ואובססיבי - אל תראו כמי שנלחצים מזה. חשוב להעביר את המססר שהישראלים אינם מושלמים, אלא אנשים בשר ודם שרוצים טוב. כל זה תוך כדי הדגשה מוסווית של המסר שבעצם החמרת המצב היא נגזרת של התערבות אינטרסנטים: "כשאני הייתי ילד אז כשחבורה של פועלים מעזה אכלו צהריים על הדשא וקראו לי, אז ההורים שלי היו רגועים. היום העזתי לא ישב על הדשא, וההורים יפחדו לתת לילדים להסתובב באזור ערבי - הסיבה לכך היא האינטרסנטים הרדיקלים שלכם מהמערב: אנשים שבשביל הרעיונות הפרטיים שלהם, משחקים בחיים של כולנו". כשהמסר הזה נאמר תוך כדי שיחה, ובלי היסטריה אלא יותר מבט של יאוש קצת, משולב בהשלמה עם המציאות - זה עובד. אסור להראות חזק, או בשליטה מן הצד האחד, ומן הצד השני לא להתייפח - חשוב שהצד השני יקבל את הרושם שאתה אדם רגיל שגר פה לטוב ולרע - רוצה שיהיה לך ולשכנים טוב, אבל אם אין ברירה הוא עדיין פה, ברע.

.

עוד דבר שרציתי להוסיף :
יש להפסיק להשתמש בהפניית אצבעות למצריים ומובארק בקשר לעזה.

מובארק הוא בין השליטים המוסלמים הרציונלים היחידים באזור, כאשר הוא נחלש מסיבות הגיל
ועליית כוחם של קיצונים באזור (חמאס,טורקיה,איראן,סוריה,חיזבללה...)
הוא נמצא במצב לא פשוט כיוון שאחרי שנים של הסתה נגד ישראל אינו יכול להגיד פתאום לעמו
כי דווקא החמאס הוא האיום האמיתי, וכל הרגשות ההזדהות האיסלמית וכו...

הלחץ שאנחנו מוסיפים על ידי אמירות "אבל גם מיצריים" אינו לטובתו וטובת מיצריים ובטוח אינו לטובתינו.

Sapere aude

הבעיה שלנו היא ההסברה בארץ, התקשורת בארץ, הציבור בארץ שיוצא להפגנות נגד המדינה,
הגישה לנושא כמתקפת הסברה היא לא נכונה, אנחנו חייבים לעמוד על שלנו בכל תוקף,
יותר טוב מכל הסברה, אסור לנו לוותר על קיום ההסכמים הראשונים שהופרו, יתן הסברה טובה יותר מסתם לשלוח כל מיני מסבירים למיניהם

הפעולה היא ההסברה הטובה ביותר, יש לפעול בנחישות, ללא הסברה וללא קבלה של ביקורת מהעולם החיצון.

הביקורת היחידה תהיה פנימית, כביקורת לשם שיפור הפעולות ולא לשם ניגוח.