16-06-2010, 09:24
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
|
לא שנתיים-שלוש, אבל מיד אחרי "עופרת יצוקה"
הכתובת הייתה כבר על הקיר: רבים מאוד, הרבה הדיוטות (שאני מניח שנכנעו ליצר ה"יהיה בסדר"), אבל גרוע מכך: הרבה "מומחים", אמרו שבלתי סביר שיקרה מה שקרה, ובטח לא כל כך מהר. אמרו עוד הרבה דברים, ואלה כתובים על ספר דברי כותבי הטורים/פרשנויות.
זה כמובן מדאיג מאוד משום שהפעם, בניגוד לפיאסקויים קודמים, לא יכולנו להגיד שקרו דברים שאין לנו מספיק נתונים כדי לחזות שיקרו: כל הנתונים הצביעו לקראת הסתברות גבוהה לתסריט כזה, פרט אולי לכך שהתורכים החצופים יתקעו מקל בצבע תורכיה לגלגלים, ולא ישתמשו באיזה אירוע של צד שלישי. הכשלון שלנו בלחזות מה שהוא "א-ב" מבחינת "תסריט אפשרי" ביחסים בין מדינות, מטיל אלומת זרקור עבה וברורה על כמה תחלואים של המערכת הישראלית - תחלואים שיש להם שורשים עבים מאוד במהות הישראלית, ובאדם הפשוט:
1. המחשבה התמימה כי כל עוד "הגלגל מסתובב" (=יש ביזנס, אוכלים יחד, שותים יחד) אז "יהיה בסדר". היהודי, שהוא לטעמי אדם טוב מדי מטבעו, מאמין שבסופו של דבר אנשים לא ירצו לקלקל יחסים על מי מנוחות.
2. חוסר מובהק ביכולת להבין את המערכת הגאו-פוליטית בלבנט! זו בעיה מאוד מדאיגה משום שבעבר אנשים מן הציונות, שהיו לפי השכלתם לכל היותר "חובבנים מוכשרים", ידעו היטב לשחות בפוליטיקה של הלבנט. הישראלי יודע, בצדק, שישראל היא יישות פוליטית, חברתית ומדינית לא אחידה, תוססת ומאוד לא ברורה למביט מבחוץ, אבל משום מה הופך לעיוור לגמרי כשהוא בא להביט על יישויות שכנות לנו, שאותן הוא רואה בצורה פשטנית, או לכל היותר לפי "שבלונות וויקיפדיה" (=תפישת היישות לפי מנת נתונים המוגשת לו על מגש, והכוללת כמה טבלאות וסטטיסטיקות פשטניות).
3. הסחפות תמימה מאוד אחד אמירות של בעלי עניין: לישראלי מספיקים דבריו של אהוד יערי, מתוגבר בקצת רוני דניאל ואמנון אברמוביץ (סתם לקחתי אותם כדוגמא) כדי להיות בטוח שהוא יודע מה קורה בסביבה. אין לי בעיה עם אחד שלא מבין בגרוש מה המבנה הפוליטי של תורכיה, יש לי בעיה עם אחד שלא מבין, אבל בטוח ב 100% שהוא מצוי בעניין לקרביו.
4. מתן משקל יתר לשמירה קנאית על אינטרסים צבאיים (להבדיל מ"בטחוניים") שבהרבה מקרים מתחבאים מאחוריהם אינטרסים כלכליים. אני מבין מאוד קטן בנושא תעשיות בטחוניות, חיל האוויר ושיתופי פעולה בין צבאות (גולנצ'יק מקסימום פעם בשירות שלו רואה בזווית העין איזה האמר אמריקאי נוסע בנגב בדרך לאיזה אימון, או שבמקרה הוא בטיול במצדה כאשר נוחת שם מסוק מארינס עם איזה גנרל שבא לעשות סיור חטוף): ובכל זאת הנושא שבו יש לי הכי פחות אמון ביכולת של גורמים מקצועיים להיות מודעים לכלל התמונה זה עניין שיתוף הפעולה הצבאי. אין לי ספק שאנשים טובים במערכת, שאיכפת להם מאוד מהמדינה, בולכים שבי אחרי אינטרסים קצרי טווח של ענייני רכש, שטחי אימונים או גישה לטריטוריות אוייב, בעודם עיוורים לחלוטין לכל ההקשר הרחב.
ישנן עוד כמה נקודות, אבל הנ"ל הן מחלות כרוניות של המערכת הישראלית (לארה"ב יש כמה מחלות מקבילות, רק שהם יכולים להרשות לעצמם את הנזקים שאלה גורמות) שפעם אחר פעם אנו חוטפים הלם תודעתי משום שאנו נגועים בהן. חלקן ברות טיפול, חלקן - לדאבוני - חשוכות מרפא (ולכן אני מטיף לתובנה שאנו עתידים לחטוף פעם בכמה זמן "כאפה" מצלצלת לפרצוץ, ושמצב זה הוא חלק מחיינו).
_____________________________________
.
|
ראשי
צ'אט
מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000
מצב כלאיים
