הערב אני אשתתף בקבוצת דיון של יהודים אמריקאים / קנדים שמנסה לברר איך מאזנים תמיכה בישראל (ציונות) עם ביקורת על מדיניות ישראל. אני מתרשם שהדבר המרכזי שחסר בדיון הדי סוער שמתנהל בקהילות צפון אמריקה סביב העניין הוא הגדרה של ציונות. על פי רוב, בעיני מי שכביכול תומך בישראל אך מתנגד למדיניותה, ציונות מסמלת תמיכה במדינת ישראל דמוקרטית, ליברלית, ורק בסוף יהודית. בעיניי יהדותה של ישראל היא העיקר, והדגש על ליברליזם הוא פטרוני ומקומם. לא שאני חושב שהדמוקרטיה הישראלית אינה חשובה, אבל כיצד היא בדיוק תראה, זהו עניין פנימי ישראלי שאינו מעניינו של יהודי בתפוצות. אפילו לא ישראלי כמוני שחי בחו"ל. בכל אופן, יש לי הגדרה משלי לציונות, אבל מעניין אותי מאד לשמוע את הגדרותיכם.

העלאת/החזרת כל יהודי התפוצות לישראל. הכי אלמנטרי מבחינתי.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

וכי כיום "ציוני" הוא מונח שיש לו משמעות רק ברטוריקה העממית ומקביל ל"פטריוט בנשמה"? בצורה זו או אחרת אמרתי את זה כמה פעמים, ואם אתה רהוט, וכמובן נמנע מסנסציוליזם זול, זה יוצא טיעון די מנצח. בסופו של יום אם זהבה גלאון+אריה אלדד מגדירים עצמם ציוניים, אבל הגולנצ'יק שהצביע ש"ס אומר שהוא לא, אז די ברור שלמונח אין שום משמעות מעשית, מקסימום ייחוסי היסטורי לאיזו מייפלאואר פוליטית/התיישבותית. אז נכון שעברו יהודי אמריקאי יש עניין "רוחני" מאוד חזק בישראל ("רוחניות" היא האמונה החדשה ביהדות התפוצות) אבל אני חושב שישראלי אחראי חייב קודם כל לחבוק אותם (מילולית) חזק ברגליים ולמשוך אותם לקרקע. עושים את זה ע"י הסבר מעשי שישראל היא מדינה, ויש לה אזרחים והאזרחים האלה קמים כל בוקר לעבודה ולדאגות חיים. ואם יהודי אמריקאי רוצה להחליט מה דעתו על ישראל, אז שיראה אותה בעיניים כאלה וישפוט, ולא יחפש הגדרה מילונית לרעיון המהפכני שאמור להיות מאחורי המדינה, ואז יחליט. בכל מקרה הייתי מצפה ממך להדגיש נקודה די כאובה מבחינתו של הישראלי (מה שעולה כל הזמן בוויכוחים עם הרדיקל היהודי האמריקני סילבשטיין ריצ'רד בפורום צו"ב) וזה שישראל לא קיימת כדי לממש אידאל רוחני/אידאולוגי של שום קבוצה צרה, ובטח לא של קבוצה לא ישראלית, ולכן יהודי אמריקאי, ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית הוא נמצא, לא יכול מוסרית אפילו לעלות טיעון כמו "קשה לי לתמוך בישראל". באותה מידה יכול לבוא ישראלי שתרם שלוש שנים מחייו למדינה והצבא, ולטעון שהופך והולך קשה ליהודי ישראלי לתמוך ביהדות ארה"ב, משום שהאידאל הישראלי של לתרום ממיטב שנותיך, ללא כסף, למדינה בצורת שירות צבאי אינו קיים בכלל ביהדות ארה"ב, שנמצאת בצד הקיצוני של הסרגל מבחינה זו.

הצויונת מתה – תחי מדינת ישראל. באנגלית נשמע טוב יותר. כמובן שיוציאו מהקשר אמירה כזו (יחתכו את החצי השני) אבל אין מה לעשות. זו ממילא מציאות קיימת.

.

אתה צודק לחלוטין לגבינו, היהודים החיים במדינת ישראל.
האהבה שלנו למדינה, והרצון בטובתה, אינם שונים מאהבת הצרפתי, הבריטי או האיטלקי למדינותיהם. קוראים לזה פטריוטיות, ואין שום סיבה שקוודא לישראלים תהיה מילה מיוחדת.
מבחינתנו הישראלים, הציונות סיימה את תפקידה עם הכרזת העצמאות והקמת מדינה יהודית דמוקרטית בארץ ישראל.

אבל מה לגבי אותו יהודי אמריקאי, קנדי או רוסי?
האם גם לגביו הציונות סיימה את תפקידה?
חשבתי רבות על הסוגיה הזאת, והגעתי למסקנה ש"קבירת" הציונות היא הרבה יותר בעייתית עבור יהודי התפוצות מאשר עבורינו הישראלים. איך הם יגדירו את משיכתם וחיבתם למדינת ישראל? הרי פטריוטיות היא לא מושג מתאים עבור אדם שלא חי אפילו יום במדינה המדוברת, והוא אזרחה ותושבה של מדינה אחרת. איזה רגש מוביל עשרות אלפי אנשים לעלות למדינת ישראל כל שנה? אם נהרוג לגמרי את מושג הציונות, יהיה להם מאוד קשה להסביר למה הם עוקרים את חייהם ועוברים לגור במדינה מלאה בבעיות כמו ישראל.

בשורה התחתונה, אני חושב שאני יכול לחיות טוב בלי מושג הציונות, אבל יהודי התפוצות זקוקים למושג זה כדי להסביר את זיקתם למדינת ישראל.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

ואמריקאים רגילים לחיות בצוותא עם המון רוחות רפאים של ערכים, או רעיונות, ועושים את זה בשלום. מנסיוני עם יהודי ארה"ב, וממש בעניין ה"ציונות" יש לי המון נסיון (עם יהודים מתבוללים לחלוטין, או אנטי ישראליים, לדוגמא, אין לי כמעט מגע), "ציונות" זה עבורם מושג רוחני שפירושו "אהבת ישראל שלא נמדדת בגרמים של רציונליות". זו בעצם אהבה כמו הרבה אהבות אחרות - זו ישראלופיליה באותו מובן שיש פרנקופילה, משולבת באותה הזדהות שיש לעוד תריסר "מיעוטים אתניים" אמריקאים ל "אולד קאנטריז" שלהם, רק במינון גבוה יותר מאחר וישראל נוסדה כשיהדות ארהב הייתה מבוססת, בניגוד לאיטליה, או אירלנד, שהן סב קדמון של האמריקאים ממוצא זה, אבל לא ממש בעלות זיקה פוליטית עכשווית למהות של האמריקאי איטלקי, או אירי.

ישראל עבור יהודי אמריקאי היא אלמנט הקשור בזהותו, ומה עוד שיש גם המון קשרי משפחה. עבור חלק היא גם עניין עסקי (לא עסק כלכלי ישיר, שוב, אלא תערובת של Emotional business שזה ענף עסקי לכל דבר בארה"ב.

מה שאני אומר אלה 2 דברים:

1. "הם" (היהודים האמריקאים) צריכים אותנו לא פחות ממה שאנחנו צריכים אותם
2. הציונות, גם במקרה שלהם, הפכה להיות בסך הכל מונח בעל משמעות מעורפלת.

ומאחר והמנוח "ציונות" הפך למילה שעצם אמירתה מעלה גבות, מעוררת יצרים והרבה פעמים סערה, אני רואה רק נזק בהמשך טיפוח והסגידה חמונח זה, כאשר בפועל בהווה הוא כבר לא ממש בעל משמעות. הקשר של יהודי אמריקאי לישראל אינו תלוי במונח ציונות. לדוגמא :קהילות יהודיות ספרדיות (יוצאי חלאב, מצריים, עיראק שהקימו קהילות הומוגניות, חילוניות למדי, במרכז ודרום אמריקה, קנדה, אוסטרליה ואפילו ארה"ב) מקיימות קשרים חמים מאוד עם ישראל, בכלל בלי לעבור בערוץ הציוני. הם מגיעים לבר מצווה עם צבא של אומנות שחורות עור, עושים הכל גלאט כשר ומסביב כל הנשים במיני וציצים לשמיים. תורמים ספר תורה לישיבה ברובע ב200K, מזמינים חצי גדוד צה"לי לערב בר ביקיו.. .עושים כל מה שעושים יהודים אמריקאים מפוצלי זהות, ואין אצלם שום תנאי, או שאלה של מקום הציונות בקשר שלהם לישראל. בדינמיקה שאני מכיר אצל יהודים משמרי זהות יהודית לציונות, אפילו כמונח מקודש, אין כבר שום מקום שלא ניתן למלא אותו.

המצב הקיים כיום הוא שיהודי אמריקאי שלכאורה למד על ישראל, מגיע לארץ לחפש ציונות של חדר אוכל קיבוצי, מרכז קליטה ליהודי אתיופיה, לבלות שעה בשדה כרוב לאסוף יבולים שננטשו בשביל בית תמחוי, ועוד כמה דברים דומים. הוא לא מודע בכלל לכך שחצי מהתושבים פה הם מיוצאי עדות המזרח, הוא לא יודע שיש פה עשרות אלפי סלאבים לא יהודים שמשרתים שירות מלא, ומוצלח בצה"ל, הוא לא מכיר עוד הרבה דוונים מאוד מרכזיים בהוויה הישראלית. הוא לחלוטין פיספס את מה שקרה פה! הוא לא יודע שהקיבוצניקים כבר מזמן בעלי דירה ברעננה ושגיבורים לא קטנים באותה "ציונות בסגנון פעם" הם המשפחה הכורדית שששישים שנה כבר מחזיקה מעמד במושב בגבול הצפון, או אלה שנשארו עדיין בשיכון בדימונה, וטוב להם ולא רוצים לעזוב והילדים שלהם אנשים ישרים ושירתו בצה"ל.

אני לא אוהב מונח כמו "ישראל האמיתית", אבל אני יודע בוודאות שחלק גדול ממה שהיא ישראל, כל אחינו בגולה בכלל לא מכירים כשהם מדברים על ציונות. מבחינתי המשך מכירת הסיפור של "ציונות 2010" זו פשוט רמאות - רמאות ששני הצדדים משתפים בה פעולה. כל רמאות, גם אם מיטיבה אתך, סופה להרע עם כולם. יהדות ארה"ב צריכה לקחת את הכיוון שטוב לה, לא הכיוון שטוב לנו. ואם הרבה מהם מתבוללים, אז מה לעשות?

אגב: מי שעולה לארץ כבר מזמן לא עושה את זה כי איש הסוכנות מכר לו חלומות, בטח לא אמריקאי. חוץ מזה שהוא כבר היה פה, לפני שהוא ממש עולה הוא פודה עוד כמה מיילים, עולה על מטוס ובא לעוד סיור מקדים. הוא דווקא יודע מה "יש פה" ואני אישית לא שמעתי על אנגלו סאכסי שעלה לארץ ב-15 השנה האחרונות ולא ידע לאן הוא בא. אני מוקף בהם בתחום בו אני עובד. האמת שעליה של יהודים מאנגליה, לדוגמא, בכלל לא מתדלדלת, למרות שהם לחלוטין לא בנויים למנטליות פה. יש לכך סיבות רבות, שום קשר לציונות, וזה נושא לדיון אחר.

.

אני לא דיברתי על האמריקאים (שגם אותם לא נכון לראות כמקשה אחת), אלא על המושג "ציונות", והרלוונטיות שלו לכלל יהודי התפוצות.
נכון שחלק מיהודי התפוצות יודעים על ישראל הרבה פחות מהרצוי, וכשאומרים להם ישראלי, הם ישר מדמיינים את שרוליק, אבל זה לא אומר שהם לא יכולים להיות ציונים, הגם שציונותם תמימה.
לדעתי ביטול של מושג הציונות מעיד על כוונה של ישראל להתנתק מיהדות התפוצות, ובמצב כזה לא ברור מה צורך לנו בחוק השבות, למשל.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

ומה עוד שיהדות ארה"ב היא הקהילה היהודית היחידה בעולם, פרט לזו שבישראל, שמקיימת תרבות יהודית יוצרת ובעלת גרעין המשכיות, ולכן היא זו שנכון להתייחס אליה אם בכלל לוקחים בחשבון "יהודי חו"ל" כאיזשהו שיקול הקשור בישראל.

ואגב "ביטוח חוק השבות"" - לליטא יש חוק שבות, לפולין יש חוק שבות, לגרמניה יש חוק שבות, ואלה רק משינות שאני במקרה מכיר משום שבני משפחה שלי "תפסו טרמפ" (או רצו) על חוקי השבות שלהן אז אני יודע... באף אחת מהן אין הגדרה לאומית מקבילה ללאום עצמו, בטח לא תנועה אידאולוגית מהפכנית (=שואפת לשנות סדרים קיימים באופן פעיל ולא סביל) שמייצגת את מהות ה"אני" של המדינה. אז למה שבישראל נפחד להיות במצב דומה? האם ליטא או פולין לא מרגישות מאויימות מבחינת הלגיטימציה שלהן? ובכ"ז הן לא מרגישות צורך לקיים אמונה חוץ לאומית במישור הלאומי.

הציונות סיימה את תפקידה - בעצם תפקידה היה בהגדרה אמור להסתיים כאשר תוקם מדינה, ורק נוכחות מגזרים יהודיים שלא יכלו/רצו להשתלב באלה שכונו בעבר "ציוניים", אישרו את המשך קיום המונח - להעמיד פנים שהיא קיימת זה מהלך מסוכן שרק מחמיר את המצב התדמיתי של מדינת ישראל: ספיח לא רלוונטי לדיון, אולם חשוב מאוד. "ציונות", כאשר היא בפירוש מבוטאת כתפישת עולם החיה במקביל ל"ישראליות" נתפסת כיום בקרב לא מעטים כנטיה קולוניאליסטית. למעשה "ציוני" זה כיום מונח עם הקשרים שליליים הרבה יותר מאשר "ישראלי". משום כך גם בהיבט המעשי מה שאתה מציע יביא תוצאות שליליות משום שבסופו של יום אין מניעה להגיע למצב שבו "ציונות" תתפס רק כמשהו שחייבים להיות נגדו או בעדו, ותהיה בטוח שיהיו יהודים שיבחרו להיות נגד, ובצדק מבחינת האינטרס האישי שלהם.

אני מציע, במנותק מכך שהמונח כאמור מת ממילא, הפרדות מעצם המחשבה שישראל והציונות הם כמו איטליה והכנסיה הקתולית: לישראל יש, וחובה, שיהיו הכיוונים שלה ואלה באים ממקום שממשנו הם באים בכל מדינה: תמהיל של שיקולים מערכתיים, רצון האזרח, פוליטיקה פנימית וחיצונית והרבה קוצר ראייה ואופורטוניזם. מדינה אינה יכולה להתנהל תחת שבט של עקרונות תנועה מהפכנית בצורת ניהול שקרוב להיות תקין.

.

אבל חלוקים על עניין "טכני" ש benny נגע בו. היהודים האמריקאים שאני דיברתי איתם, זקוקים למסגרת רעיונית, אפילו ברמת הכותרת, שתסביר את הזיקה שלהם לישראל. אם נגדיר ציונות כתמיכה בקיום מדינה יהודית נורמאלית בא"י, נראה לי שזה כותרת טובה מספיק. בנורמאלית אני מתכוון, למדינה שקיומה וריבונותה אינם על תנאי ממש כמו תורכיה, יוון, איראן, אלג'יריה וארה"ב שאיש אינו מתנה את קיומן בכך שיהיו דמוקרטיות, חילוניות, ליברליות, סימפטיות או ביחסי שלום ואחווה עם העולם.

בהן החמצן דליל, הסוטול גבוה ואין כוח משיכה. אם אין מקום כבר לזרם רעיוני מקביל מדינת ישראל הריבונית (והוא ממילא, כמו שכתבתי, דה פקטו לא קיים) – אז אין! מה מרגיש היהודי בתפוצות זה בעיני לא שיקול לעומת מה טוב לישראל. וכמובן שהיהודי בתפוצות, ואני מדבר על מי שאיכפת לו מישראל, הוא לא בדיוק עדר מאמינים נבערים מדעת שאם ניקח לו את האיקונה של המאמה ציונה שלו, אז הוא יפסיק להאמין. במצב הקיים "ציונות" הפכה למיון ביטוי שנוי במחלוקת, שלא פעם נאמר בהקשר רטוריים (אפילו בדרך אגב בדיונים ברשת שאינם ממוקדי ישראל) בטון והגייה השמורים להגדרות אחרות שאנו לא רוצים להמצא יחד אתן. אנחנו במו ידינו יוצרים תסביך זהות לעצמינו, ולמי שירצה לתמוך בנו. דווקא כשפונים לאמריקאים זה אמור אפילו להיות יותר ברור: צריך לדבר בשפה שאנשים מבינים ולהקפיד על כך: יש ישראל, שהיא מדינה, ויש בה שלטון נבחר ונסמך על חוקים – וזו דמוקרטיה. יש בישראל מערכת בריאות, חוקים המסדירים את מעמד הצבא, חוק חינוך חובה חינם וליבראליות די מרשימה מבחינת זכויות האזרח דה-פקטו. יש עוד הרבה פרמטרים שלפיהם ישראל נמדדת באופן חיובי, ולדעתי יש מעטים שבהם לא כזה המצב. עכשיו באים ומבלבלים אנשים עם איזו תנועה רעיונית שהיא כאילו ישראל, אבל בעצם לא בדיוק חופפת... זה כמו להגיד שיש לנו "משמרות המהפכה" משלנו, ואתה יודע מה? ניחא אם היו, אבל כולנו יודעים שאין. כל יהודי שאתה משכנע בגלל שמוכר לו שיש "ציונות" כמשהו שהוא מתחבר אליו, יש עוד כמה וכמה אנשים (יהודים או לא) שמרגישים אי נוחות מכך שישראל מציגה עצמה מצד אחד כמדינה לגיטימית ריבונית, ומן הצד השני יישות מדינית שהיא בעצם נשלטת ע"י זרם רעיוני מהפכני ששייך לזמנים אחרים לגמרי.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller על פי רוב, בעיני מי שכביכול תומך בישראל אך מתנגד למדיניותה, ציונות מסמלת תמיכה במדינת ישראל דמוקרטית, ליברלית, ורק בסוף יהודית.

אם כך נתפשת הציונות בעיני יהודים הגרים בחו"ל אז מישהו לימד אותם דברים לא נכונים,
ארץ ישראל הוקמה בעבור העם היהודי, הדמוקרטיה והליברליזם מישניים,
ישראל שבה היהדות תהיה מקום אחרון תעלם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller בעיניי יהדותה של ישראל היא העיקר, והדגש על ליברליזם הוא פטרוני ומקומם. לא שאני חושב שהדמוקרטיה הישראלית אינה חשובה, אבל כיצד היא בדיוק תראה, זהו עניין פנימי ישראלי שאינו מעניינו של יהודי בתפוצות. אפילו לא ישראלי כמוני שחי בחו"ל.

ובנוסף, צריכים להבין שאם הם רוצים מדינת מפלט למקרה חירום הם צריכים לתמוך בישראל
ללא תוספת ביקורת, אנחנו לא זקוקים לביקורת יש את שאר העולם שאחראי על כך,
אנחנו זקוקים לכל תמיכה פומבית אפשרית.

דמוקרטית, ליברלית ורק אחרי כן יהודית (די לראות את פסיקות בג"ץ בנושא פסילת מפלגות).

יהדות ארה"ב לא מרגישה שמץ של איום, ולכן רעיון עיר המקלט אינו מדבר אליה.

כאשר אתה מבקש תמיכה ולא ביקורת, אתה חוזר לדילמה המקורית - איך תומכים במדינה ומתנגדים למעשיה. אני סבור שאפשר "לפטור" את היהודי מהדילמה הזאת בכך שלא ירגיש צורך לתמוך במדינה. מי ששלם עם התנהלות ישראל מוזמן לסייע לה, ומי שלא מוזמן להביע את ביקורתו, כל עוד הוא לא מבקר את ישראל יותר משהוא מבקר כל מדינה אחרת בעולם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller דמוקרטית, ליברלית ורק אחרי כן יהודית (די לראות את פסיקות בג"ץ בנושא פסילת מפלגות).

אכן, לצערי הרב, מחזק את דעתי שיהדות התפוצות הולעטה בדיסאינפורמציה המשתוללת בתקשורת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller יהדות ארה"ב לא מרגישה שמץ של איום, ולכן רעיון עיר המקלט אינו מדבר אליה.

מובן מאד, דבר שמשאיר ליהדות ארה"ב את האופציה לתמוך בישראל יהודית כאידיאולוגיה או
שישלימו את איזרוחם האמריקאי וישכחו מהקשר לישראל כי ללא תמיכה ציבורית חזקה וללא תנאים
לא תהיה ישראל יהודית ואז בכל מקרה לא יהיה להם במי לתמוך או על מי להעביר ביקורת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller כאשר אתה מבקש תמיכה ולא ביקורת, אתה חוזר לדילמה המקורית - איך תומכים במדינה ומתנגדים למעשיה.

זהו אבסורד, או שהם תומכים או שלא, מה שאנחנו זקוקים מיהדות התפוצות זה תמיכה,
סוג של תמיכה הנובע מאמונה.

אם הם מתנגדים למעשי ישראל אז הם לא תומכי ישראל אין באמצע.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller אני סבור שאפשר "לפטור" את היהודי מהדילמה הזאת בכך שלא ירגיש צורך לתמוך במדינה. מי ששלם עם התנהלות ישראל מוזמן לסייע לה, ומי שלא מוזמן להביע את ביקורתו, כל עוד הוא לא מבקר את ישראל יותר משהוא מבקר כל מדינה אחרת בעולם.

אם היהודים שלא גרים בישראל יחליטו לקחת "פטור" שיבושם להם,
אני טוען שמדינת ישראל צריכה קודם כל להחליט לעצמה ובתוך עצמה מה היא ולאן היא הולכת,
האם אנחנו מדינת העם היהודי או שלא.

בכיוון המסתמן לצערי הרב הפסדנו במלחמה, זה רק עניין של זמן עד שנצטרך
לפנות את המקום.

לדעתי הציונות היא האמונה שלעם היהודי יש זכות למדינה בא"י

הקמת מדינה לעם היהודי.

בניגוד לגל ידידי ומתוך הגדרה זו אני סבור כי הציונות טרם הגשימה את מטרתה וזאת מאחר ועדיין לא התבססה אותה מדינה באופן שמקנה לה נחלה בטוחה מפני אויביה החיצוניים והפנימיים.

לתוך הגדרת הציונות הזו נכנס גם מי שאינו מגדיר עצמו כציוני אך עושה למען קיום מדינה יהודית כאן בעצם נוכחותו או תמיכתו בה - כל זמן שאינו חותר ופועל למען אויבי המדינה או ביטול מיוחדותה כמדינה יהודית.

כלומר: יהודי מאגו"י שלא מניף דגל ולא משרת בצבא - הוא ציוני מעצם היותו יהודי היושב בציון ויהודי מנטורי קרתא החובר לאויבי המדינה הערבים או האיראנים אינו כזה.

דרוזי המשמש בתפקיד בו הוא מסייע לעולים חדשים להתבסס בארץ או מנהל פרוייקט של רציף חדש בנמל אשדוד הוא ציוני ואילו נערה שחונכה מגיל צעיר כי היא אזרחית העולם, כספי המשפחה בטוחים באירופה ולהתפרע בבילעין תחת דגלי ארגון טרור או ישות ששמה לעצמה מטרה להשמיד את המדינה - אינה ציונית.

מורה ערבי המתנדב למען הנחלת דו קיום אמיתי תוך קבלת היות ישראל מדינה יהודית - פועל למען הציונות וסיקריק/כהניסט שמתכנן פגיעה פיזית במדינה או בסמליה ורואה את המדינה כמדינה לסוג היהודים שהוא יבחר בלבד - פועל כנגד הציונות.

יהודי מחו"ל התורם למרצ בכוונה ליצור נחלה מוגדרת ובטוחה דמוגרפית ליהודית - הוא ציוני ואילו יהודי התורם כסף לעדאללה בכדי שתשתמש בדמוקרטיה להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה, קרובי אזרחי מעזה וירדן והקוזינים הרחוקים שלהם מסודאן - אינו ציוני.

בוריס הסלבי שספק סבתו יהודיה ובבית הוריו אשוח בחנוכה אבל הוא משרת כמגיסט בגולני, מדבר עברית ומתכנן להתחתן עם שיפרה מש"קית הת"ש - הוא ציוני ואילו יהודי פלפלן עם כיפה מיניאטורית לראשו, עבר קרבי סביר באמתחתו ושפע תפקידי עסקנות בכירים ברקורד שלו - היוצא כנגד המדינה בפורומים אנטי ישראלים, משיג ומשתמש במוצהר באזרחות נוספת ללא כל כבוד לתפקידים בגינם הוא זוכה לפנסיה מוקדמת ומשתמש בקשריו ולהתעשר תוך החלשת החברה היהודית בישראל - אינו ציוני.

איני בקיא בנבכי נפש החוצניקים אבל אפשר לגלות את אוזנם כי ישראל אינה מיצג אומנותי המצפה לניקוד מחבר השופטים אלא חברה יהודית חיה, נושמת ועמלה על קיומה מול איומים מהם נמלטו יהודים ללא הצלחה מרובה לאורך דורות. חברה זו מקימה מדינה סביבה הם יכולים אם יבחרו בכך לעצב את זהותם ואליה יוכלו לבוא כאל ביתם מן המוכן משיחפצו בכך. החברה הזו היא דמוקרטית אך יחודה כלפיהם להבדיל מדמוקרטיות אחרות הוא בהיותה יהודית.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

הציונות זאת תמיכה בהתיישבות יהודית בארץ ישראל. בדרך כלל האידאולוגיה הציונית משתלבת עם תמיכה במדינת ישראל, אך לא תמיד (ע"ע טיהור האתני של יהודים מרצועת עזה שבוצע על ידי מדינת ישראל). כל עוד יש גורמים אנטי-ציוניים ששואפים לחסל התייישבות יהודית בארץ ישראל (בין אם זה אסמעיל הניה או ציפי לבני*), יש צורך גם באידאולוגיה ציונית.

* אני לא משווה את המפלגה הגדולה ביותר בכנסת לחמאס (חו"ח). מבחינת הציונות יש הבדל משמעותי בין שני הגורמים האלה: מפלגת קדימה מהווה איום ממשי להתיישבות יהודית, והחמאס - לא.

הציונות היא, כמובן, האמונה בזכותו של העם היהודי למדינה עצמאית.

באמת, זה פשוט מאוד ואין צורך לסבך שלא לצורך את ההגדרה הבסיסית הזו. ה״דמוקרטית״ לא כלול כי הציונות בתצורה הבסיסית ביותר צריכה להסתפק ברעיון הריבונות ולהשאיר את קביעת אופי המדינה לתושביה. ייתכן גם שינוי באופי המדינה לאורך זמן בהתאם לנסיבות מקומיות או בינ״ל. לפיכך אדם דתי שמאמין בזכות היהודים למדינה עצמאית אבל מעוניין במדינת הלכה הוא, לשיטתי, ציוני בעוד אדם חילוני שמעוניין בדמוקרטיית כל אזרחיה בין הירדן והים (או בגבולות הקו הירוק) אינו ציוני בעיני.

החיים האמיתיים לעולם אינם פשוטי. כל כך ולכן, למעשה וע״מ לקיים את המדינה למעשה, אני מאמין שדמוקרטיה ליברלית עם כמה פשרות היא האפשרות היחידה שתאפשר שרידותה העצמאית של ההתנחלות היהודית במזה״ת. זו גישה פרקטית שלא צריך לבלבלה עם העקרון של מדינה יהודית. ע״מ לצקת תוכן לרעיונות הללו ישנם מספר אלמנטים שניתן להשתמש בהם כנייר לקמוס ליהדותה של המדינה; ראש וראשון הוא כמובן חוק השבות שבמהותו הוא אמנם חוק מפלה ומנקודת מבט אוניברסלית לא הוגן אבל אני רואה אותו כיסוד הכרחי ב״ציונותה״ של המדינה. מעבר לחוק השבות הכרחי גם שימורן ושילובן של מסורות יהודיות בחיי היום יום, למשל חופשים בבתי הספר בחגים ומועדים יהודיים.

כמו שפה כך גם מדינה היא יצור חי, נושם ומשתנה ולפיכך הגדרת הציונות חייבת לשלב בין עקרונות נוקשים אך פשוטים ומעטים ככל האפשר (אני כאמור מסתפק ביהדותה של המדינה) לבין עמימות שמאפשרת גמישות והתאמה לרצון תושבי המדינה. תקופות שונות.

בניגוד לכמה פה אני פוסל מכל וכל את ההתפתלויות וההתפלפלויות בדבר צריך או לא צריך ציונות, התופעה של תמיכה במדינה יהודית קיימת ולפיכך נדרש לה שם והשם הוא ׳ציונות׳.*

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hamora בניגוד לכמה פה אני פוסל מכל וכל את ההתפתלויות וההתפלפלויות בדבר צריך או לא צריך ציונות, התופעה של תמיכה במדינה יהודית קיימת ולפיכך נדרש לה שם והשם הוא ׳ציונות׳.*

זו ההתפתלות הכי פלפלנית באשכול הזה ללא ספק.... לתמיכה במדינת ישראל לא דרוש שם (ואם כבר אז יש לה שם טכני ="תמיכה בישראל" או "פרו איזראלי" באינגליש) : זו שליפה שלך לטובת הצדקת הצד שלך בדיון. כאשר יש צורך בהתפתלות רטורית להצדקת קיום/אי קיום הגדרה מסויימת, זה לרוב הסימן הטוב ביותר לכך שסיכוי סביר ש"לא קיימת" זו התשובה הנכונה. מה שקיים, ברור לכולם. מה שקיים רק בסיעור מוחות פילוסופי: הרוב לא מרגישים את קיומו, ואלה שכן לא מצליחים להסכים על כלום בקשר אליו, פרט לזה שהוא קיים.

.

אני מצטער גל אבל למרות שאתה מבריק, מקורי ומרתק אתה גם פטפטן לא קטן וחלק נכבד מההודעות שלך הן פלפולים מסורבלים שלמרות שגם בהם יש רעיונות מענינים הם מסתיימים לעיתים בדרך-ללא-מוצא. זו לא קטילה שלך, הרבה פעמים אני נכנס לאשכול פשוט כי ראיתי שהגבת ובד״כ אני אקרא את התגובות שלך ראשונות ואני באמת לא מחפש לריב איתך ואכן גם אני לעיתים מסבך דברים שלא לצורך ולוקה בדברנות יתר אבל באמת שמכל המגיבים בפורום דווקא אתה לא יכול לבוא אלי בטענות בעניין הזה.

ספציפית לאשכול הזה; קראתי בעיון את הודעותך, כרגיל הן מרתקות (אגב, כתבת פעם שאתה לא כותב היטב בעיברית, שטות מוחלטת, הכתיבה שלך רהוטה לחלוטין) אבל אני חושב שבעניין הזה אתה פול גז בניוטראל ושאת הרעיון שלך (שממילא אני לא מסכים איתו) ניתן היה לבטא בשני משפטים. ההודעה שלי בוודאי שאינה המתפתלת או הפלפלנית באשכול, למעשה הפעם היא פשוטה בתכלית.

כרגיל, אני עדיין מקווה שתצליח להתגבר על העוינות האישית שפיתחת כלפי, לבד מהעוינות הזו (לא רק כלפי אגב) אני מוצא את אישיותך האינטרנטית מצודדת ביותר. למרבה צערי עלי להוסיף ׳מקווה אבל כבר לא כל כך מצפה׳.

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006