17-07-2010, 00:32
|
|
|
חבר מתאריך: 23.10.08
הודעות: 25,344
|
|
אני מכיר שכשל' הפועל היא א', הוגים כאילו היא עיצורית, בבניין פיעל.
למלא, לטאטא, לעומת לנסות, לקוות.
http://www.safa-ivrit.org/form/lemale.php
המילה הזאת נחשבת היום לשגיאה, וההסבר המקובל להווצרות השגיאה הזאת הוא הדמיון בין שתי גזרות: גזרת ל"א וגזרת ל"י. השורש מל"א הוא מגזרת ל"א הנוטה על דרך השלמים, ו◄שם הפועל שלה הוא לְמַלֵּא (כמו לְסַפֵּר, לְבַטֵּא). בגזרת ל"י, שם הפועל הוא: לבלות, למנות, לשנות וכו', וכאנלוגיה לגזרה זו נוצרה כנראה הטעות הרווחת.
מעניין לציין, שבזמן המקרא היתה מקובלת דווקא הצורה ה"שגוייה", שנכתבה בכתיב למלאות או לְמַלֹּאת (האל"ף נחה). הסיבה לזה היא שבעברית המקראית לא היתה קיימת החלוקה הברורה הקיימת היום בין הבניינים והגזרות השונות, ואז הצורה הזאת לא נחשבה לשגיאה:- וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת, וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ; לַעֲשׂוֹת, בְּכָל-מְלָאכָה (שמות לא ה)
- לְמַלֹּאות דְּבַר-ה' בְּפִי יִרְמְיָהוּ ... כָּל-יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה, לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה (דברי הימים ב לו כא)
- מִסְפַּר הַשָּׁנִים ... לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלִַם, שִׁבְעִים שָׁנָה (דניאל ט ב)
|