ההחלטה לשלוח את השוטר שחר מזרחי לכלא פוגעת באופן אנוש במעמד המשטרה ומחזקת את תחושת אובדן האמון במערכת המשפט. לו אני גנב מכוניות, מהיום והלאה אפשר לצאת לעבודה בנחת. גם מברג כבר לא צריך לקחת. כמה טוב שיש בית משפט עליון בישראל, שדואג לנו. פסק הדין אתמול משפר באופן דרמטי את הביטחון התעסוקתי שלנו. פנסיה עוד לא מקבלים, עדיין, אבל יש לפחות ביטוח חיים.

מעכשיו, גם אם אני פורץ למכונית באמצע הלילה, וגם אם צוות בילוש תופס אותי על חם, כל מה שאני צריך לעשות זה לתת גז. ישר לתוך השוטרים, או לידם, לא משנה. באמת, כבר לא צריך לתקוע להם מברג בראש. הרי הם לא יעזו לעשות כלום ואני אסע עם המכונית הגנובה לאן שארצה. אני לא יודע למה אנשים מתלוננים; ישראל היא גן עדן. לגנבים, כמובן.

לו אני שוטר, מהיום והלאה אני נרגע. אפשר לקחת את העבודה בסבבה. לא צריך להילחץ. גם אם נצא למארב באזור שורץ גנבי מכוניות, בשכונה מוכת פריצות ואלימות, לא נעשה את זה ברצינות. גם ככה אנחנו, שוטרי השטח הפשוטים, מביאים פחות מ-5,000 שקל הביתה. נכון, אין שעות נוספות ואין תנאים, אבל מצד שני גם אין זכות להגנה עצמית, אסור לירות בפורץ שנוסע מולך באמצע הלילה ואם במקרה ירית, אז מזל שיש שופטים בירושלים.

הם, במשכן המפואר על ראש הגבעה, יודעים בדיוק איך זה לעמוד שם, מאוחר בלילה, מול פורץ עם מברג, כשחבר שלך שוכב עם תרדמת בבית החולים עם מברג במוח שקיבל במצב דומה, והם כבר יעשו את החישוב וישלחו אותי לבית הסוהר לכמה זמן שצריך.

בסך הכל, מדובר בתהליך הגיוני. אחרי שהמדינה הפקירה אותנו והביאה לזילות במעמדנו, בשכרנו ובתנאי העבודה שלנו, מגיע עכשיו בית המשפט ונועץ את המסמר האחרון בארונו של השוטר העברי. עובדה, שלומי אסולין נאבק ממש עכשיו על חייו, אחרי ארבע שנים בתרדמת, ושחר מזרחי, שניסה להימלט מגורל דומה יישלח ל-30 חודשי מאסר. ככה זה במדינת חוק. המשך המאמר http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...ml?hp=1&cat=479