ההסתבכות של ארד תקשורת בבחירות לנשיאות מועצת רואי החשבון
מסתבר שלאייל ארד יש היסטוריה מעניינת. משרדו נשכר על ידי מתמודד אחד כדי לעזור לו בבחירות. ארד תקשורת שכרה חברת אימיילים שיושבת בארה"ב כדי להכפיש את המועמד השני. בהסכם גם נכתב שאסור לספר מי הזמין את ההכפשה. עקב איום בתביעת דיבה, חשף מנהל חברת האימיילים מי עמד מאחורי הקמפיין.
שום דבר 'של ארד' לא ישמע אמין. אבל ההכחשה של גלנט בהחלט מרשימה אותי.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי shruki שמתחילה ב "ההסתבכות של ארד תקשורת בבחירות לנשיאות מועצת רואי החשבון"
שוב - שים לב שב'מסמך' נכתב לגבי יריבו העיקרי של גלנט 'להדגיש תכונות שליליות' בלי לפרטן. איתור ופירוט תכונות שליליות של היריב הוא הלוז של כל קמפיין שלילי. הניסוח החיוור והסתום נשמע יותר כמו 'מהי תכונתך השלילית' בראיון העבודה [קפדן עם עצמי/מכור לעבודה/דורש מהכפופים לי מה שאני דורש ממני בלה בלה בלה].
זה גם לא אומר שגנץ הוא המפיץ. יש מספיק אנשים שלא רוצים שגלנט יהיה רמטכ"ל. חלקם מן הסתם לובשי מדים לאו דווקא בדרגת אלוף. רמטכ"ל שחומק מסיסמאות וקלישאות זה דבר נוח מאוד להרבה פוליטיקאים וחברים של פוליטיקאים. גלנט עלול חלילה במקום להשתבלל ולהתעמת באופן מוגבל בסגנון הנוואיזם ולהתגפף עם התקשורת בסגנון מרלין מונרו להמשיך ולבנות את הכח למלחמה כוללת ולהכין את הצבא לדברים מוזרים כמו אש, תמרון, איגוף וכו'...