
21-09-2010, 21:31
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 29,140
|
|
|
אני חושב שהוא הטיב להגדיר זאת - הבעייה היא לא עם הפמיניזם אלא עם "התאוריה הפמיניסטית
התנועות הפמיניסטיות של היום, במקום לטפל באפלייה ספציפית - מנסות להסביר את העולם כולו באמצעות מחשבה "פמיניסטית". מחשבה, שלפיה כל ממסד הוא גברי ולכן יש להלחם בו וכבר לא חשוב אם הוא מועיל או מזיק לנשים הספציפיות שחיות תחתיו.
הממסד הציוני הוא דוגמא מצוינת - בסה"כ המוסדות שלו הם דמוקרטים ואם יש אפלייה היא לא חורגת מהמקובל בעולם. אם הוא יקרוס- תעלה במקומו האלטרנטיבה שהיא שלטון ערבי או אסלאמי או שילוב של שניהם. תחת שלטון שכזה יהיו הן הערביות ובוודאי היהודיות מדוכאות הרבה יותר ממה שהן היום - ובכל זאת הן לא בוחרות לתקן את הממסד הציוני מבפנים אלא לגרום לקריסתו. זה נובע מתוך קו מחשבה לפיו הפלסטינים הם הנכבשים ולפיכך הפמיניסטיות מייחסות להן את הצד "הנשי" של הסכסוך.
מרגע שסומנה המטרה סביב החץ , מרגע שפלסטינים הוגדרו בתאוריה כאישה המופלה של המזה"ת, חייבים לסייע להם להשיג את "הזכויות" המגיעות להם ולהתנגד ליהודים הגברים שנמצאים איתם בסכסוך - העובדות כבר לא משנות, לא משנה שהנשים יפגעו מהעניין , משנה רק ההצמדות לתאוריה בכל מחיר.
דבר דומה אפשר לראות ביחס להומוסקסואלים ולתאוריה הקווירית. די דומה לפמיניזם. תפיסה לפיה הומוסקסואליות איננה רק הגדרה מינית, אלא עולם ערכים שלם שיש להגדיר דרכו כל סיטואציה פוליטית.
_____________________________________
“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”
|