תמיד אמרו לי שבגיבושים לא משנה כל כך איך הכושר אלא כמה אתה חזק בראש.
כל ההאנשים שיוצא לי לשמוע שמתקבלים ליחידות מובחרות ומסיימים ועוברים גיבושים אלה אנשים שאני יודע שיש להם כושר ממש טוב בריצות ויורדים מ7 ב2000, אני לא איזה אצן או משהו אני עושה סביבות 7 וחצי ב2000 ורציתי לדעת אם זה כל כך קריטי כל העניין של הכושר, אני חושב על זה שאם יהיה מישהו שרץ יותר טוב מימני אז מן הסתם אני אשבר לפניו בגיבוש במיקרה של ריצות.
מה דעתכם? האם זה כזה משמעותי הכושר שלי בריצות או שגם מי שלא רץ כל כך טוב יכול לסיים גיבוש כי אין באמת קשר לכושר אלא לראש? (אני מדבר על גיבוש שייטת...)

כמובן יש רמת כושר מסוימם. אבל מעבר לזה מסתכלים על סיבולת וקצון כמובן. זה משצריך גם לגרום לך לעשות מעבר ליכולות שלך.

"ריצות", כמעט בתחילת כל גיבוש יש ספרינטים...המון תחרות אישית...אני לא יודע מה בדיוק המגבשים מנסים למצוא אבל זה לא תמיד מסתכם בחבר'ה הכי חזקים שמגיעים ראשונים.
המטרה היא ליצור לחץ מנטלי על חבר'ה שלא מגיעים במקומות הראשונים בעקביות כדי שיחשבו שהם לא מספיק טובים ויפרשו תחת לחץ פיזי ומנטלי שבא ביחד.
תהיה חזק בראש ולא משנה מה אל תפרוש...בסופו של דבר לוחם הוא קודם כל אדם ולא ארנולד שוורצנגר.

-------------------- ------------
צנחנים נוב' 10 - צפע 202
------------------- ------------

באמת תלוי באיפה/ מי מעביר את הגיבוש.

אני משער שאתה תכוון ליום סיירות ולא גיבושים לאחר השירות (יחט"יות וכדו)?

אני יודע מהיכרות אישית מחברים ומכרים שמעבירים גיבושים (במילואים) שהן לוקחים את זה מאוד ברצינות, ודווקא התרשמו מאלו שלא הצליחו ב7 דקות, אבל לא וויתרו כל הגיבוש ודווקא הרצים ב7 דקות לא הצליחו במטלות אחרות...

מצד שני אני מכיר מישהו שהיה בעל עודף משקל ונורא רצה להגיע עוקץ ; כשנה לפני הגיוס הוא עבד קשה מאוד על ירידה במשקל, כושר ונסיון לשפר את הריצה שלן (הבן אדם לא הצליח לרוץ יותר מ200 מ' בלי להשבר)- בקיצור, הוא מתגייס לחי"ר ייעודי, השיל איזה 25 קילו מגופו, וסוף סוף מצליח לעשות את ה2000. הגיע יומו המיוחל (לאחר הגיוס) של הגיבוש לעוקץ ופשוט היה שם קייטנה: אלו שהעבירו את הגיבוש לא היו רציניים, הם לא שמו לב לא"א, וחצי מהרצים ב 2000 הסתובבו באמצע תוך כדי גיחוכים וצחוק... הם הגיעו בחזרה למעביר הגיבוש שחיכה להם בתחילת המסלול ורשמו "זמן מצוין של 6-7 דקות".... בינתיים, חבר שלי עשה את כל ה 2000 ב 10:30 דקות... הוא נתן את כל כולו, ואע"פ שהיה קשה לו הוא סיים את הריצה. רק שחבל שא"א לא שם לב אליו, וכל מה שהוא היה בעיני המגבשים זה בחור שמנמן שהגיע כמה דקות אחרי כולם... הבחור עבד מאוד קשה להוריד משקל ולהיכנס לכושר בפעם הראשונה בחיים, ובמקום לראיין אותו, לשבת איתו לשאול למה הוא רוצה להגיע לעוקץ ובמקו לראות אותו כבן אדם חזק שמראה התקדמות ושלא נשבר, לקחו שמוקים שבכלל לא סיימו את הריצה...

אבל סוף טוב לסיפור- זה הכעיס אותו כ"כ, אבל הוא לא נשבר; זה רק נתן לו עוד יותר מוטיבציה... הוא המשיך להוריד משקל בטירונות, נכנס לכושר מדהים, היה חייל מצטיין, ולאחר אימון מתקדם, הוא קיבל אישור לעבור גיבוש ל יחידה מובחרת, עבר אותו בהצטיינות, יצא מחי"ר ייעודי למסלול שלו ביחידה החדשה שלו והיום הוא סמפל"ג לוחמים.

תן את מה שיש לך, תראה רצינות, עבודת צוות, תגדיל ראש ורק שלא תפסיק, אפילו אם אתה האחרון כי בסופו של דבר אנשים פורשים ונופלים, ואתה, אפילו בקצב האיטי שלך, ממשיך וזה מראה על כוח רצון גבוהה שלא היה לאחרים, ואת הכושר שלך תמיד אפשר לשפר תוך כדי מסלול.

בהצלחה!

תודה רבה.
אני מדבר על גיבוש שייטת אליו אני ניגש בעוד כשבועיים. קשה לי לתפוס את הרעיון שכולם אומרים לי שלא הכושר הוא שקובע ושאנשים עם כושר ממש טוב ורצים מאוד טוב נופלים מהגיבוש אבל אנשים אחרים עם ראש חזק מצליחים, בגלל זה מעניין אותי אם בגיבושים במסעות הכושר הוא שמשחק כי שמעתי שצריך לרוץ כדי להיות בקצב של המפקד...

נסה להבין זאת ככה:

אתה צריך כושר פיזי בכדי לסיים את הריצות וכדו. וזה, לדעתי, מילת המפתח כאן: אתה מדבר על 6 דקות וכדו בריצות, ואני אומר לך קודם תסיים את המשימות שלך לפני שאתה מתחיל להשוות זמנים בריצות של 2000. דבר זה מונע ע"י יכולת פיזית מסויימת + כוח רצון. זה שילוב של ה 2.

תיאורטית, אתה יכול להיות לא מהבולטים בריצות, אבל עצם זה שסיימת את הריצה ולא פרשת מצביע על 2 דברים שלטובתך:

1- זה מראה שאתה לא מוותר.

2- נגיד שאתה לא מהמצטיינים בריצות, אבל אתה כן מסיים את זה, ולעומת זאת, אלו שהצטיינו בריצה נפלו במשימות אחרות, אז אתה מוצא את עצמך, אדון "אני לא יודע אם אני רץ מספיק טוב" מסיים את הגיבוש, ותתפלא לראות שהרבה מהרצים 6-7 דקות לא נמצאים איתך בקבוצה שסיימה את הגיבוש...
זה שמישהו רץ מרחקים לא אומר שהוא מסתדר עם אחרים; מתנהג כמו ילד קטן; מתחצף לאחרים ולמעבירי הגיבוש; לא אומר שהוא יכול לסחוב כמוך; לא אומר שהוא לא שוקיסט, או שפשוט עומד שם ולא יודע מה לעשות כשאתה לוקח פיקוד, אחריות ומגדיל ראש...

אם יש לך את הכוח הפיזי והמנטאלי לסיים את הגיבוש מבלי לפרוש ולעבור את המשימות בהצלחה (לא הכל זה ריצות), למרות הקושי, זה מראה על איכות מסוימת בבן אדם ועל זה ניתן ליבנות- אפילו אם הוא מגיע לגיבוש עם שיא של 8-9 דקות בריצת 2000.

תאמין בעצמך, תן את מה שיש לך, ובהצלחה

לדעתך, אני האחד שכביכול בעל הכושר הפחות טוב, יכול לסיים את הגיבוש בעזרת נחישות?

התגובה שלי, וכל מה שכתבתי, היה מכוון אליך כאחד שלא הכי חזק בריצות... תקרא שוב.
בהצלחה