31-10-2010, 23:07
|
|
מנהל בפורום צבא וביטחון
|
|
חבר מתאריך: 26.11.05
הודעות: 10,258
|
|
מורשת הזבל של אהרון ברק
יש באשכול הזה נימה של גיחוך, אותי שום דבר פה לא מצחיק.
אחד הדברים שמאד מדאיגים אותי במדינה זה התנהלות מערכת המשפט והקלות הבלתי ניסבלת בה הציבור מאויים ע"י פורעי חוק בחסות חונטת שופטים שמנותקים מהעם.
- הסדרים הפכו להיות לחם חוק כמעט בכל משפט
- עורכי דין קפצו על המציאה והפכו להיות עוכרי דין
- הפרקליטות ממהרת להתפשר בכדי לדלג לתיק הבא שברשימה בסגנון "גומרים-הולכים"
- תירוצים כמו הייתי בגילופין/אי שפיות זמנית בזמן ביצוע העבירה וכד' הפכו להיות סיבות מקלות במקום ההיפך.
- האזרח התמים שומר החוק שניקלע לספסל הנאשמים (באשמתו או שלא) מוצא את עצמו מול בירוקרטיה ומערכת דרקונית שמוכנה לאכול אותו חי, אבל כשזה עבריין סידרתי שהוא לקוח VIP על ספסלי הנאשמים אז הסחבקיות חוגגת ואפשר לתת לו עוד הזדמנות ועוד אחת ועוד אחת...
- סממנים נוספים יש עוד הרבה, אתם מוזמנים להוסיף..
אני מציע להנהלת הפורום לפתוח אשכול עוגן בו נרכז מקרים בהם כל חלאות האדם שמסתובבים בינינו מחליקים החוצה בחסות בתי המשפט לעוד "סיבוב שיקומי", אנחנו נופתע מכמות המקרים שיצטברו בו בפרק זמן קצר מאד! אבל זה יהיה בולט מול העין צורם ומקומם.
דוגמה חיה מהיום: נגח בקסדה, תקף עוד פעמיים וקיבל עבודות שירות
שימו לב לשורה הכי מקוממת בסיפור הזה "השופט החליט כי אינו רוצה לפגוע בהליך השיקום אותו עובר הנאשם, אך ציין כי להבא לא יוכל להתייחס שוב למצבו הנפשי"
השופט כבר לוקח בחשבון שיהיה להבא במקום לנטרל את הלהבא כאן ועכשיו! אבל בעצם מה זה פדופיליות, אונס, שוד, דקירות, סחיטה, איומים וכו' וכו' לעומת נעל עור איטלקי על בייניש...
|