אנשי רוח ואקדמיה, ביניהם מקבלי פרס ישראל, שיגרו מכתב לחברי הכנסת וקראו להם להתנגד להצעת החוק שתאפשר ליישוב קהילתי להקים ועדות קבלה, שאותן כינו "ועדות אפליה". לדבריהם, החוק יוכל לשמש בידי גורמים אנטישמיים להצדיק אפלית יהודים. "ההיסטוריה היהודית מחריפה את חומרת האסון שבחקיקה גזענית"

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/180/157.html

החוק עד כמה שאני מבין לא מדבר בכלל על ערבים ודבר שני,יהודים יכולים לגור בכפר ערבי(לא שיהודי שפוי ירצה לגור בכפר ערבי)? יעשו להם לינץ'...שהשמאלנים האלה יפסיקו עם הצביעות.

החבורה הזו, שבאה מדי שבוע להפגין נגד זכותם של יהודים לגור בבתים שבבעלותם, בשכונת שמעון הצדיק
ובעיר דוד - פתאום מזועזעת אימים מכך שמוצע חוק שימנע מערבים מה שהם רוצים למנוע מיהודים...

אני מציע כלל אצבע לגבי חוקים: אם שולמית אלוני, חנה מרון ויהושע סובול מתנגדים לחוק - הוא בדר"כ חוק
מצויין שיש לתמוך בו בהתלהבות...

סובול וחנה מרון הם שני חותמים מקצועיים. אני רוצה להאמין שהם אשכרה קוראים את העצומות שהם חתומים
עליהן, אבל אני בספק - כ"כ הרבה עצומות וכ"כ מעט זמן...

עושי רוח ואקזמה מתנגדים לחוק ועדות הקבלה?

למה הם לא מתנגדים לחוק הזה כשמדובר למשל בקיבוצים? כל מי שאי פעם בדק מה זה אומר לעבור לגור בקיבוץ יודע שזה עסק ארוך שכולל לא רק ועדות ובעלי מקצוע אלא, בהרבה מהקיבוצים אסיפת חברים של ממש וקלפי.... אבל אני לא שומע אף אחד מתנגד לכך (ובצדק). זכותה של חברה לקבוע מי יבוא בשעריה ומי לא

ללא שום שמץ של גזענות אני אומר שיש בעיה של התנגשות תרבויות בין ערביי ישראל ותושביה היהודים. זהו מצב נתון בשטח. היינו מעדיפים שלא יהיה אבל עובדתית הוא קיים. לא תמיד אפשר לגשר על הפערים ולכן, עד שלא ישתנה משהו בסיסי ביחסים בין שתי הקבוצות הדמוגרפיות האלו, יצירת ישובים מעורבים יש מאין היא רעיון רע שיוביל בסבירות גבוהה לעימותים וסבל... אז למה?

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

גזענות זה לא תמיד רע.
אני בעד הפרדה במושבים קטנים ושמירה על אופיים. כולל צביעון האתני. אני לא רוצה יהודים בעלוט. לא רוצה גם לגור בסניר. אנשי אקדמיה גרים במקומות טהורים מבחינת הגזע. מטיפים לעקרונות שהם בעצמם לא גרים לפיהם.