 |

10-12-2010, 02:44
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 15.04.06
הודעות: 18,034
|
|
בתגובה להודעה מספר 38 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "ממש לא נעים לי לתמוך בפסטן, אבל באמת רצוי שתיקרא את המסמך לפני שתגיב"
לשאלה שלך לגבי הפליטים, אם הם באים בודדים לא, והם בהחלט מהגרי עבודה לא חוקיים לכל דבר! ואם הם באים כמשפחה, הם היו פליטים כן, אך עכשיו הם מהגרי עבודה לא חוקיים בלבד, כי יש הסכם שלום.
לגבי החזרה שלהם, הם פשוט לא רוצים לחזור לפי רוב המידע, כי נוח להם כאן יותר, למרות שהם כרגע מהגרים לא חוקיים ולא פליטים ועדיין אירגוני השמאל רוצים לתת להם מעמד קבוע, אפילו שהם כרגע לא חוקיים!
------------------------------------
אני אנסה איתך פעם אחרונה להסביר את העניין הולך הולך, לא הולך תעזבו. נגמר לי הכוח פשוט.
יש הסכם שלום בפעם המי יודע כמה ולכן אינם נחשבים פליטים כרגע ואין מנוס מלגרש אותם, כי עכשיו אין להם זכויות של פליטים והם דורשי עבודה לא חוקיים כרגע ואפשר לגרש אותם ומדוע עליי לחזור על זה שוב ושוב?
לא מאמנים לי? חיפוש קצר בגוגל יעלה לכם את התוצאות ובאופן ברור וזאת רק התוצאה מויקיפדיה בלבד בלי שאר האתרים.
ציטוט:
לאחר המחסור בדלק ולחם, ההתנגדות ההולכת וגדלה בדרום, בצורת ורעב, בשנים 1984-1985 הייתה הפיכה צבאית נוספת בהנהגתו של הגנרל סוואר אל דאהב אשר החזירה את השלטון האזרחי. למרות זאת, מלחמת האזרחים רק התעצמה והכלכלה המשיכה להתדרדר. ב־1989 הגנרל עומר אל-בשיר הפך לנשיא, ראש ממשלה ומפקד הכוחות המזוינים. החוק הפלילי משנת 1991 קבע עונשים חמורים, כולל קטיעת איברים וסקילה. למרות שהמדינות הדרומיות, שהדת השלטת שם היא הנצרות, קיבלו פטור מהאיסורים והעונשים האיסלמיים, החוק מאפשר לכפות עליהם את הדברים האלה בעתיד. מלחמת האזרחים המתמשכת הובילה לכך שכ-4 מיליון איש נאלצו לעזוב את בתיהם שבדרום המדינה.חלקם ברחו לערים דרומיות יותר, כג'ובה; אחרים צעדו צפונה לחרטום, וכמה מהם צעדו אף עד אתיופיה, קניה, אוגנדה, מצרים ומדינות שכנות אחרות. אנשים אלה לא יכלו לגדל מזון או להרוויח כסף כדי להאכיל את עצמם, ותת-תזונה ורעב נעשו נפוצים. חוסר השקעת הכספים בדרום, גרם למה שארגונים הומניטריים כינו "דור אבוד". דור שלא זכה לקבל חינוך, שירותי בריאות בסיסיים, ויש לו סיכוי קטן בלבד להשיג עבודה בסודאן.
בתחילת 2003 החל מרד נוסף במחוז דארפור שבמערב. ממשלת סודאן הופתעה, וכדי לסיים את המרד חימשה מיליציות ערביות, מיליציות הג'נג'אוויד (שפירוש שמן הוא "אדם חמוש רכוב על סוס"), ואלו החלו להיאבק במורדים. אלא שהמיליציות לא נאבקו רק בארגוני המורדים במחוז, אלא הפכו את הסכסוך ליותר ויותר אתני. שמן נקשר באונס, טבח ושרפת כפרים של שחורים אנימיסטים במחוז. בפברואר 2004 הכריזה הממשלה כי היא ניצחה את המרד במערב, אולם דיווחים אחרים העידו כי הלחימה עודה נמשכת. לפי הערכות שונות, כ־400 אלף מתושבי חבל דארפור נהרגו במהלך הסכסוך, וכשני מיליון וחצי נוספים איבדו את בתיהם, חלקם עקרו לצ'אד הסמוכה.
שיחות השלום בין המורדים בדרום לבין הממשלה נשאו פרי לבסוף, וב־31 בדצמבר 2004 נחתם הסכם שלום בין הצדדים. על פי הסכם השלום, הדרום יזכה לאוטונומיה למשך שש שנים, ולאחר מכן יערך בו משאל עם, והתושבים יחליטו אם ברצונם להישאר חלק מסודאן.
|
אם אתם רוצים, זה קיים בעוד כמה אתרים אותן תוצאות אפילו עם יותר מידע, שאפשר להחזיר אותם.
אתם רוצים תקבלו, אתם לא רוצים אל תקבלו.
_____________________________________

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google
נערך לאחרונה ע"י linuxsboot בתאריך 10-12-2010 בשעה 02:50.
|
|