לא אחת עקבנו כאן אחר ההתקדמות בפיתוח פרויקט הלייזר המוצק של NG בשנים האחרונות.
היו מספר ציוני דרך חשובים וגם לאחרונה התפרסם ציון דרך מעניין - החברה הודיעה רשמית כי הצליחה להפעיל את הלייזר (100KW) למשך 6 שעות.

לא ברור האם הכוונה ל-6 שעות רצופות ללא הפסקה - אם כן מדובר ללא ספק בהישג מרשים - הינה ציטוט מתוך ההודעה לעיתונות של NG:
"We don't know of another 100kW solid-state laser anywhere that has operated continuously for more than a few seconds," said Steve Hixson, vice president of Advanced Concepts - Space and Directed Energy Systems for Northrop Grumman's Aerospace Systems sector. The six hours of run time for JHPSSL doesn't include low-power operations used for routine maintenance, he added.

כך או כך מדובר בצעד נוסף בתהליך פיתוח ארוך אך כזה שכנראה נמצא סוף סוף בשלב הבשלה לקראת מערכת נשק מבצעית.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מה היתרון של הפעלת המערכת במשך 6 שעות בעוצמה כזאת.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

בגדול לייזרים מופעלים לרוב ברצף לפרקי זמן קצרים ביותר. לייזר מורכב ממספר תת מערכות - הפעלה של לייזר כה חזק בעוצמה מלאה מפעילה עומס רב על הרכיבים האופטיים והאלקטרוניים - במתאר לחימה רכיבים אלו יצטרכו לעמוד בעומסים אלו ואולי אף בעומסים כבדים יותר לפיכך יש חשיבות רבה לכך שהמערכת מסוגלת לפעול בעומסים כאלו - כמובן שתנאי מעבדה אינם תנאי קרב אבל בכל זאת מדובר בהצגת יכולות מרשימה מאד.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

טוב מאוד, שיהיה במזל! אנחנו מתקרבים ליום שכל הטילים הפגזים ילכו בדרכם של כל כלי הנשק שאבד עליהם הקלח. בקרוב נחזה בעיניינו בתום עידן הארטילריה.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Gilgamesh טוב מאוד, שיהיה במזל! אנחנו מתקרבים ליום שכל הטילים הפגזים ילכו בדרכם של כל כלי הנשק שאבד עליהם הקלח. בקרוב נחזה בעיניינו בתום עידן הארטילריה.

יש לי הרושם שהארטילריה תהיה בשטח הרבה אחריך.

למה את חושב כך? אתה מתכוון לארטילריה עתירת אנרגיה, כמו rail guns? או שאתה חושב שהלייזר הקרבי לא יבשיל, בטווח של נניח 15 שנה לפתרון מוחלט לארטילריה ורקטות וטילים? או שפגזים וטילים יוכלו להתגבר על הלזירה (ציפויים מחזירי אור? טילים חמקנים מדור מתקדם?).

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

אני חושב שפשוט עדיין לא קיים הלייזר שיכול לפגוע במטרות שהן לא בקו ישיר מהכלי היורה (למשל מאחורי הרים). ואל תתחיל עם מטוסים או לווינים עם מראות שיכוונו את הלייזר בצורה עקיפה - זה לא פתרון לירי שנועד לפגוע בהרבה מטרות בו זמנית.
בנוסף, אם כבר בירי מאסיבי בו זמנית עסקינן - לייזר הוא לא יעזור לך לפגוע בקו ההתקדמות של האוייב (כלי רק"מ וחיילים שמתקדמים), ארטילריה - כן.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

הלייזר מתוכנן לפגוע בפגזי ארטילריה, רקטות וטילים. הוא יפגע בהם כאשר יווצר קו ישר וכאשר מכ"מ או אמצעי אחר יוכל להתביית על המטרות.

מיקום התותח או המרגמה, מעבר להר או לא, איננו רלוונטי. כל נשק לייזר מיועד לפגוע בארטילריה, מקסימום גם במטוסים.

כמו כן, כדי בכ"ז לפגוע במטרה מעבר להר, אפשר פשוט מאוד לשגר את הלייזר ממטוס תובלה.
חפש ABL. לייזר נגד טילים ממטוס ג'מבו.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

אם לפני הלזירה אתה יורה חור שחור כך שיימצא במקום הנכון ובזמן הנכון מתחת למישור הקרן, אפשר לכופף אותה כך שתתפקד גם במתארי NLOS. הטכנולוגיה לתזמון הירי כך שהחור השחור יהיה במקום הנכון ובזמן הנכון כבר קיימת על המדף ואת שאר החסמים הטכנולוגיים אשאיר למהנדסים, ומה שיפה ברעיון זה שהכל יכול להתבצע במחיר של ויתור על מספר מסויים של F-35 (בין בודדים לכמה עשרות אלפי טייסות, בהערכה גסה).
מדינת ישראל כבר הוכיחה שכשצריך אנחנו יודעים לעשות את העבודה - ראו פרוייקטי הדוידק'ה, החץ והוצאת הלוף ממנות הקרב. כל מה שצריך זה רעיון ורצון.

כדי לוודא השמדה של מטרה המוגנת ע"י לייזר, אחת האפשרויות היא לשלוח יותר פגזים/טילים.
הלייזר פועל ע"י חימום המתכת ויצירת כשל מבני בטיל או יזום של חומר הנפץ בפגז/טיל (אם יש שכבת מתכת עבה זה יכול לקחת כמה שניות). לכן טיפול בו זמנית בהרבה מטרות הוא עניין בעייתי (גם לזהות הרבה מטרות + שברים בו זמנית בשביל לכוון את הלייזר הוא עניין לא פשוט).

מאוד קשה לבצע רוויה של מטרה המוגנת בלייזר, מפני שהקצב שבו לייזר מפרק פגזים גבוה מהקצב שאפשר לשגר אותם. באיזשהו שלב, זה נעשה לא מעשי לשגר כ"כ הרבה ארטילריה כדי להגיע להישיג כ"כ מוגבל.

שתי השיטות העתידיות להתגבר על הלייזר: טילי שיוט חמקניים או שיבוש מכ"מ אחר, כך שהמכ"מ של הלייזר לא יכול להינעל על מטרותיו.
עיבוי ושיריון הפגזים כך שלליזר יהיה קשה יותר לפרק אותם.

ללייזר ישנם אפקטים היכולים להיות דומים לאלו של פיצוץ. ראה: blooming

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

ציטוט:

מאוד קשה לבצע רוויה של מטרה המוגנת בלייזר, מפני שהקצב שבו לייזר מפרק פגזים גבוה מהקצב שאפשר לשגר אותם.

סליחה, מהיכן החישוב הזה? נניח שמערכת הלייזר המתוחכמת שלך, שעלתה ~50M$, מגינה על מפקדת חטיבה. אני לוקח מרגמה/תומ"ת מתקדמים* ויורה 3-10 גזים/פצמ"רים עם זמן הגעה כמעט זהה. הלייזר שלך פשוט לא יספיק לטפל בכל המטרות שמגיעות אליו באותו זמן. לחילופין, אני יכול לקחת מספר קנים עם צוותים מאומנים ותקשורת טובה ביניהם**, ולתזמן אותם לירי שיפגע במטרה באותו זמן. זה נקרא TOT-time on target, ונמצא בשימוש מימי מלחמת העולם השני לפחות. לדעתי, לייזר לא ישים להגנה מפני נשק סטטיסטי של צבא רגיל, אלא להגנה מירי "טרור" ומירי טילים/חמ"מ.

*עלות רכש: ~3M$
**עלות נמוכה בהרבה

כמה זמן לוקח ללייזר לפרק פצמ"ר, או רקטה וכמה זמן לוקח לאותה חתיכת ברזל להיות באויר?
אם אני זוכר נכון את הפירסומים על THEL, אז מדובר בחלקיקי שניות לעומת זמן מעוף של האביזר המתכתי, של בין שניות לדקות (תלוי בטווח, מהירות החפץ). כלומר, שאתה צריך מאות אם לא אלפי חתיכות ברזל כדי להרוות תותח לייזר.

אבל אל דאגה. אני מעריך שיקח עוד עשור שלם עד שהלייזר יופיע בשדה הקרב. וזמן ארוך הרבה יותר עד שהחיזבאללה ישיג אותו. לכן, עד אז, הארטירלריה שלנו בשטח.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

לא חלקיקי שניות כי אם מספר שניות שלמות של dwell time עבור רקטה. אם היא מסוחררת או שמדובר בפצמ"ר או פגז ארטילריה שלהם מעטפת עבה יותר שיכולה לקלוט ולפזר יותר חום, זה אפילו ייקח קצת יותר.
לא נראה לי שבלתי אפשרי להרוות כזו מערכת.

אין בה צורך.
די בשכבה דקיקה של אלומיניום מחזיר אור.
אם בכך לא די - אפשר שמתחתיו תהיה שכבת צבע אבלטיבי. לא צריך הרבה.
כל זה, עוד לפני החישובים המעניינים על זמן העסקת המטרה, והרוויית מערכת הלייזר (חישובים בהחלט נכונים, לעניות דעתי).
מעבר לזה - איש לא התייחס למקור האנרגיה: THEL הוא לייזר כימי עם פליטה אדירה של גזים מסוכנים, ומספר יריות מוגבל מאד. לייזרים המונעים בחשמל (לייזר מצב מוצק או FEL) זקוקים לתחנת כוח משלהם. זה מעשי אולי באניה גדולה עם מערכת הנעה גרעינית/חשמלית, וגם זה עוד בעתיד הלא קרוב.

האם במצעד האירני הבא נזכה לראות טילים/מוק-אפים כסופים "עמידים בפני לייזר" כסופים (במקום ההסואה/צבע חול הרגיל), עם סלוגן The world's best just got better? האם נזכה לראות מטוסים כסופים כמו בשנות ה-50'?

ואבלטיבי= עובר ממצב מוצק לגז ללא המסה?

בהקשר שלנו חומר אבלטיבי זה חומר שנשחק כדי להגן על מה שמתחתיו ולרוב משמש לנחירים של מנועים
רקטיים ורכבי חזרה לאטמוספרה.

כשהחומר מתחמם כל החום מושקע בפירוק השכבה החיצונית כשהשכבות שמתחתיה מוגנות. התוצאה היא
שחיקה של שכבה אחרי שכבה ועם קצת מזל ותכנון אתה מגיע למטרה לפני שנגמרו השכבות. לרוב מדובר
בחומרים עם הולכת חום גרועה וחום פירוק גבוהה.
http://en.wikipedia.org/wiki/Ablation

יש מחקרים שלמים על סוגי חומרים אבלטיביים אבל כל מפעיל זיקוקים ובונה רקטות יכול להגיד לך שאפילו
קרטון דחוס הוא חומר אבלטיבי יעיל.

בוא נתחיל להריץ מספרים:
1. נניח שכדי לפוצץ פגז די לחמם חלק מהמעטפת שלו, במשקל 1 ק"ג, ב-50 מעלות. לפי קיבול החום של ברזל (0.5J/gram), נצטרך 25KJ.
2. נניח שקרן הלייזר צרה, ומכסה שטח שהוא רק פי 8 מאותו חלק בפגז, ושאין בליעה באטמוספירה-> הוא מקבל 12.5KW.
3. --> ידרשו 25/12.5=2 שניות להשמדת הפגז.
4. כדי להימנע מחישובי סכום של סדרה הנדסית, נניח שהלייזר פועל כנ"ל מתחת לטווח 10 ק"מ, ומעל 10 ק"מ אינו יעיל כלל. היות והפגזים מגיעים במהירות 600~ מ'\ש', הלייזר שלנו יספיק לפוצץ 8 מהם, והשאר יחדרו.

זה מודל חלקי מאוד כדי להראות שאין דבר כזה "לייזר שמפוצץ מטרות משוריינות בחלקיקי שניות מטווח עצום" או דבר קרוב לכך.

אם נקבל את האומדן שלך (ואני לא!), צריך שתי שניות עבור לייזר בעוצמה של 12.5Kj.
עוצמה ה- THEL הייתה שני מגוואט. (וואט ג'אול לשניה). כלומר, לפי אומדנך שלך: זמן שהייה של 1/80 שניה.

כאשר המערכת תהייה מושלמת, היא או שתתן הגנה בטווחים קרובים ברדיוס של כ-1 ק"מ. או שיגדילו את ההספק שלה מעבר לזה של הנאוטילוס.

הפיתוח הבא יהיה אם מערכת אחת יכולה לשעבד מספר תותחי לייזר לנקודה אחת.

אפילו תותח הלייזר יהיה בגודל של ביניין, ויצרוך אנרגיה כמו של כפר קטן... עדיין הוא משנה את זירת הקרב בצורה יסודית מאוד.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

לפני שאתם מתחילים להמיר וואט לג'אול באוויר, אפשר פשוט לחפש יכולות כפי שהופיעו בניסויים.
בגיגול פשוט מצאתי את זה:

ציטוט:

One such system is the Tactical High-Energy Laser (THEL), a U.S.-Israeli technology demonstration effort begun in 1996. THEL is a chemical laser designed to intercept short-range rockets from a surface location at ranges of about ten kilometers. At the time it was conceived such rockets were a major security concern for Israel on its northern border, and the U.S. Army had a growing interest in low-cost approaches to defeating maneuvering short-range threats requiring rapid response. The THEL system consists of a transportable deuterium-fluoride laser and fuel source integrated with a pointing and tracking subsystem. The system is linked to a mobile fire-control radar and command shelter, and thus comprises the first complete directed-energy demonstrator with an autonomous fighting capability. In tests, THEL’s chemical laser has successfully intercepted dozens of rockets and artillery shells, including two simultaneously-launched Katyusha rockets. The system can track up to 15 targets simultaneously, requiring a laser dwell time of about five seconds to kill a typical rocket.

אם אני זוכר נכון, רק"ק 122 מבלה באוויר כ-30 שניות. גם אם זה יותר אז ניקח מקדם ביטחון ונניח שבמהלך 30 שניות ממסלולו הוא מהווה מטרה ללייזר. ה-BM21 הזקן והטוב משגר 40 רקטות ב-20 שניות (רקטה כל חצי שניה).
אני לא רואה איך לייזר, ועוד כימי רציני כמו זה שהשתתף בניסויים האלו, מצליח להתמודד עם הכמות הזאת, וזה עוד רק ממשגר בודד. בלי לחשב יותר מדי - בחמש השניות בהן הוא מעסיק את הרק"ק הראשון כבר יש לו עוד עשרה באוויר. השביעי או השמיני כבר בטוח יפגעו.

לפי הנתון לעיל, אם זמן השהייה הדרוש ל-THEL הוא באמת 5 שניות, אז אתה צודק.
אם כי, יכול להיות שחלק מאותן 5 שניות קשורות יותר לטיווח התותח, התאמת החלקים האופטים למצב האויר, מאשר ללזירה עצמה... (דברים שאולי ישתפרו בעתיד).

לפחות על זה אפשר להסכים: NG השיגה אבן דרך חשובה בתחום הלייזר מצב-מוצק, מה שמקרב את היום לסיום עידן החפצים הקרביים המעופפים.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

נחכה ונראה.
בכל מיקרה, הרבה לפני שנראה לייזרים להגנת מטרות נקודה/אזור מארטילריה, נראה מערכות כאלו:
- להגנת אתרים אסטרטגיים בעומק/ ספינות (מול כמות קטנה של חימושים יקרים/ כמות קטנה של פגזים )
- נגד מטוסים/מל"טים/ טילי שיוט
- נגד חיישנים

אני חושב שלייזר נגד חיישנים כבר קיים. לפחות דיברו עליו לפני כמעט עשור.
אני זוכר נשק לייזר לסינוור אמר"ל (קצת מטופש: אם אתה מגלה אמר"ל שהוא לא שלך, תלביש עליו פגז!). דיברו בעבר על סינוור טייסים. אני זוכר שברפא"ל דיברו על סינוור חיישן א"א של סרטלות.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

לייזר לסינוור אמר"ל לא חייב לאתר במדוייק את האמר"ל.
מאחר ולייזר יכול להעביר שטף גבוה למרחק גדול בלי פיזור, אפשר אולי לסרוק עם לייזר תא שטח שולט שחושדים בהמצאות תצפיתנים\צלפים בו ולפגוע באמר"לים שנמצאים בו. זה יכול להיות לייזר באורך לא נראה אבל שאמר"לים (בטח בעיקר מא"כים) רגישים לו.

עם זאת, אני זוכר במעומעם שסינוור מכוון על ידי לייזר נחשב לאמצעי לחימה לא מקובל לפי אמנה כזו או אחרת.

סינוור בלייזר יכול לגרום לעיוורון. העיוורון יכול להיות זמני והוא יכול להיות קבוע, תלוי בעוצמת השטף, זמן החשיפה.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

לרסיסים בעיניים יש תופעות לוואי חמורות יותר לרוב.

אין מושג כזה "בלתי ניתן להרוויה". כל מערכת ניתנת להרוויה, השאלה היא תמיד כמה ואיך, לא אם אפשר.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

למסך וכו'. עידן הארטילירה עוד לא תם.

מערכות לייזר צריכות לרכוש מטרות לא?
ומטרות רוכשים בעזרת תצפית ישירה או דרך אופטיקה ואלקטרוניקה - שחשופים לשיבוש ופגיעה.

עם קשר מועט לנושא האשכול
מר אזרח - מסתבר שהאמריקאים לקחו את ההצעה שלך ברצינות והם קוראים למפרץ הפרסי המפרץ הערבי
זה יצר משברון:
http://news.yahoo.com/s/yblog_thelo...lf-arabian-gulf

אני כבר הרבה זמן טוחן להם במוח...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

קראתי את האשכול ואת תגובותיכם בנידון.

100KW הם הספק המוצא - ברור שהספק המבוא חייב להיות גדול בהרבה (לא נתון מה היעילות של הליזר). ארשה לעצמי לנחש שלא יותר מ- 10%.

משמע, הדבר מחייב 1MW (כסדר גודל).
כסדר גודל הדבר מחייב מנוע של כשל רכבת (כמה אלפי כוחות סוס).

מאחר ונניח שרק 10% יוצאים כקרינה מה אתם עושים עם ה-90% שמחממים את המערכת? בניגוד למערכת ליזר גזית בה ניתן להזרים גז מקורר (נניח CO2 עם יעילות הפקה של עשרות אחוזי יעילות) מה בדיוק תעשו עם המהוד? איך תקררו אותו, מה גודל המתקן, איך ישתנו התכונות החשמליות כתוצאה מהחמום?

נתון ה- 6 שעות הפעלה לא נראה לי חשוב במיוחד - יתכן וזה משך הזמן שהם הצליחו להפעיל את הליזר באופן רציף בתנאי מעבדה מבוקרים.

אם הייתי המתכנן, לא הייתי רוצה שהמערכת תעבוד יותר מהזמן הדרוש להשמדת המטרה\ות, ראשית, הואיל והדבר מחייב הפעלה רציפה של גנרטור החשמל - צריכת אנרגיה ממקור דלק (איך מספקים לכוחות ניידים בשטח דלק בכמות שתאפשר הפקת ~ MW?) או מקור מתח של חברת חשמל (האם אפשר "לבנות" שלא יפגע?)

כל השאלות הללו מכוונות לתשובה שכנראה לא ניתן לזווד את המערכת על משאית כך שנקבל מערכת הגנה קטנה וניידת על כוחות ניידים.

אני רואה טעם לפגם במערכת גדולה ומגושמת שניצבת במקום אחד וידוע ואפילו מגנה על מתקן - מערכת נייחת מזמינה צרות ואפילו התקפות עליה ע"י הרוויתה).

קיימת האלטרנטיבה הרקטית שבהחלט ניתנת לזווד לכלי בגודל של כמשאית קטנה ומאפשרת ניידות.

אל מול האלטרנטיבה הטילית מוצא פתרון שמחייב גנרטור ~ MW, דלקים או תלות במתקנים של חברת חשמל.

הבט נוסף שחייב להלקח בחשבון הוא התבדרות ריילי של הקרן הגאוסיאנית - במילים פשוטות מה גודל כתם האלומה במרחקים של 1Km, 2Km,... וכך הלאה? האם במרחק הדרוש נקבל מספיק הספק על קוטר סטנדרטי של רקטת האויב? באילו טווחים המערכת תתקוף את הרקטות?

מה השפעת הלחות באוויר על הבליעה באטמוספירה? או במילים יותר פשוטות: האם הליזר באורך הגל המוצא בתנאי לחות של 20-80% כפי שיש בארץ ישראל באזורים השונים בעונות השנה השונות ובשעות השונות יאפשר זמינות של 100%?

אין כל הגיון להבנתי לבנות מערכת שלא תוכל לתפקד בחלק מהעונות ובאזורים שונים.

שאלתי שאלות, לא נתתי תשובות, מה שברור לי הוא שמערכת לייזר מצב מוצק חייבת להיות מספיק קומפקטית על מנת להיות מזוודת על משאית, היא חייבת בעצמאות אנרגטית, היא חייבת בטווח פעולה. כל עוד כל אלו לא יתקיימו היתרון נמצא במערכת הטילית או לכל היותר כפתרון מספינה גדולת מימדים ומנועים בהתאם (נניח מערכת נייחת על נושאת מטוסים או דומותיה - כשהספינה מעניקה למערכת את אלמנט הניידות).

ברור שיש להשקיע משאבים על מנת להמשיך ולפתח יכולות - המעבר לשלב של מעבר מפתרון פיזיקאלי לפתרון הנדסי כחלק מחליפת הגנה מיידת עדין רחוק מאוד.

זו דעתי, אין ספק שהנושא מעניין.

לגבי התבדרות הקרן:
נניח שמדובר ב- NIR, כך שאורך הגל הוא כמקרון. אם קוטר הקרן ביציאה מהמהוד (דהיינו גודל המותן- waist) הוא נניח 20 ס"מ, אחרי עשרה ק"מ קוטר הקרן יהיה 21 ס"מ.

OK השתמשת בקשר הידוע:

teta = lambda / (pai*w0)

בד"כ מותן הליזר היא בעשרות מיקרונים - האם מידיעה או הערכה?

ניסיתי ללא הצלחה למצוא באינטרנט את מותן הליזר של ה- ABL רק לשם "קבלת תחושה".

במערכות לייזר בהן חשוב למנוע התבדרות של הקרן, מגדילים את המותן בכוונה תחילה, בשל העובדה שככל שהמותן גדולה יותר, ההתבדרות קטנה יותר. כך לדוגמא עושים כאשר לוזרים על הירח.

אני לא יודע מה גדול המותן ב-abl, אבל סביר להניח שהם משתמשים בגודל מותן שכזה בכדי למנוע התבדרות.

OK אני מקבל,

מה לגבי בליעה באטמוספירה בתנאי לחות?

אגב, אתה יכול להפנות אותי ללינק שמתאר מהוד שיוצר אלומה של כמה עשרות ס"מ?

המהוד אינו בקוטר של עשרות ס"מ, ובכל מיקרה לא בטוח שהמותן נמצאת בקצה המהוד (ולא, נאמר, באמצעו). אבל אחרי המהוד יש אופטיקה מתאימה שמרחיבה את האלומה ומקטינה את התבדרות. די לבחון את הנאוטילוס או את אב-הטיפוס של צי ארה"ב (שלא קשורים ישירות ל- JHPPL) ולראות שהמפתחים שלהם גדולים מאוד. בכל מיקרה, הייחוד כאן הוא לא באופטיקה אלא בתווך הלזירה (מצב מוצק), שמבטיח נצילות גבוהה יחסית והזנה חשמלית ולא כימית. את הלייזר הזה אפשר אח"כ להרחיב למפתח קטן, עם התבדרות גדולה, אם זו מגבלת האינטגרציה.


לגבי שיקולי האינטגרציה: אני מניח שהיות וזו תוכנית של צבא היבשה, המטרה הסופית היא מערכת שאפשר להפעיל מפלטפורמה קטנה מספינה או 747.

אכן, בד"כ החשובים הראו שהמותן נמצאת במרחק שווה בין המראות (אם כי לא תמיד) - זניח בחשוב למרחק של ק"מ.

הנחת יותר מדי הנחות ללא ביסוס מספק.

ולעניין ההספקים, גם אם ניקח את הנחתך הלא מבוססת לנצילות של 10% בלבד
וכמו כן את רצונך להוביל יכולת גנרציה בסך 1 מגה וואט באמצעות פלטפורמה ניידת ופרקטית,
לא צריכים מנוע של "קטר רכבת" בשביל כך.

אפשרות אחת תהה מנוע של טנק ואת זה בהחלט ניתן לזווד על "משאית".
אפשרות שניה תהה מנוע טורבינה, ואת זה ניתן לזווד אפילו "ברכב מסחרי".

ציטוט:

במקור נכתב על ידי nec_000 הנחת יותר מדי הנחות ללא ביסוס מספק. שמע, גם אם הנצילות היא 20% ההנחות בסדר - דברתי בסדרי גודל. מספרים יש לך? אם כן, שתף. ולעניין ההספקים, גם אם ניקח את הנחתך הלא מבוססת לנצילות של 10% בלבד וכמו כן את רצונך להוביל יכולת גנרציה בסך 1 מגה וואט באמצעות פלטפורמה ניידת ופרקטית, לא צריכים מנוע של "קטר רכבת" בשביל כך. אפשרות אחת תהה מנוע של טנק ואת זה בהחלט ניתן לזווד על "משאית". אפשרות שניה תהה מנוע טורבינה, ואת זה ניתן לזווד אפילו "ברכב מסחרי".