
24-02-2011, 12:04
|
|
|
|
חבר מתאריך: 20.05.10
הודעות: 8
|
|
|
הגעתי למבוי סתום.
אני התגייסתי לאחת מחטיבות החיר, התגייסתי מלא מוטיבציה לאחר אימונים רבים, הגעתי לאחד מן הגדודים, שם השקעתי רבות ואף דיברו איתי כבר על כך שאני מיועד למכים מוקדם, לצערי במהלך הטירונות למרות שהייתי מן המצטיינים של הפלוגה, התחלתי להיכנס לדיכאונות רבים, ולחוסר חשק בדברים רבים (לאכול לישון וכו'), בעבר טופלתי אצל פסיכולוג והוא אף אמר לי שלא כדי לי להתגייס ליחידה קרבית כי מבחינה נפשית אני לא יכול להתמודד, אך מאחר והייתי בחור מלא מוטיבציה ליהיות מפקד בקרבי, החלטתי לא להקשיב לו,ויתרתי על כל הזימונים למודיעין שקיבלתי(בחור עם נתונים טובים) ורק רציתי קרבי. לבסוף עקב הדיכאונות הרבים הגעתי למצב של חוסר תפקוד ויצאתי מן הלחימה, למרות כל הניסיונות שלי לקבל תפקיד איכותי שיתאים לנתונים שלי, המגד החליט לשים אותי בתפקיד של נהג, תפקיד שכלל לא מתאים לי, קשה לי לנהוג הרבה זמן, והנסיעות לא מתאימות לי, ולמרות שהודעתי לסמגד ולקצין רכב שאני לא ישן בלילות ואני עייף וקשה לי להתרכז, הם דרשו ממני בכל זאת לנהוג.
אחרי דרישות רבות קיבלתי קבן, וסיפרתי לו הכל, על העבר שלי עם הפסיכולוג ודיכאונות, ומה שקרה לי בטירונות, ועל כך שאני לא רוצה להישאר בבסיס והכל, הוא קבע לי תור לפסיכיאטר.
כעת אני לא יודע מה לעשות, מצד אחד אני מאוד רוצה לתרום וגם שהצבא יתרום לי בחזרה, הכוונה תפקיד במודיעין או משהו כזה, ואני לא יודע איך להגיע לזה.
מצד שני אם אני אספר לפסיכיאטר מה עובר עליי והכל, אני יודע שיוציא אותי מהבסיס ויורידו לי פרופיל נפשי, השאלה האם זה יפגע לי בסיכוים למודיעין, או שאולי זה עדיף?
בכל אופן אני הגעתי למבוי סתום ואני לא יודע מה לעשות, אשמח לעזרה ויעוץ.
|