בעקבות פרק שראיתי בסקראבס, מה אתם הייתם עושים אם יום אחד אתם מגלים שבעוד מספרים חודשים, בהדרגה, אתם תהפכו לצמח.
הייתם מנסים להתאבד? הייתם ממשיכים לחיות?


אני כן, והייתי מנסה לגרום לזה להראות הכי טיבעי שאפשר.

You say "serial killer" like its a bad thing

*דתי לצורכי מס

מתאבד.

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

(לא ראיתי את הפרק. באיזה עונה זה?)

אתה מתכוון שהתודעה שלך נשארת ככה שאתה מודע למה שקורה סביבך אבל לא יכול לזוז?

לא יודע עד כמה באמת אפשר לסמוך על רופאים כשהם קובעים שמצב הוא בלתי הפיך אבל אני חושב שאם הייתי מאמין שצפוי לי עתיד בסגנון הקיום של אריק שרון אז הייתי מעדיף לוותר עליו.

זה מצב שבו אתה לכוד בתוך עצמך ואתה עול על הסביבה שלך. קיום בלתי נסבל.

עונה 7, פרק 6 ניראה לי.

You say "serial killer" like its a bad thing

*דתי לצורכי מס

http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2441,00.html

הייתי מתאבד בצורה יצירתית, כדי להגביר מודעות למחלה

*.*

המוטו שלי הוא אכול ושתה כי מחר תידרס.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גולדה מאיר יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את חתוליהם יותר משהם שונאים אותנו.

אחד הדברים השנואים עלי ביותר, זה להיות תלוי בעזרה של אחרים,
אם אגיע למצב שבו אני אזדקק לעזרה של קרובי, עדיף להחזיר ציוד.
אני בדיעה שזה גם "צו האבולוצייה" כאשר אתה מפסיק להיות מועיל לחברה, והופך לנטל על החברה, זה הזמן לפנות את המקום.
אם מתמזל מזלך ואתה מגיע לגיל מתקדם, ואינך סיעודי, ומצבך הוא לא מועיל ולא נטל, אז תמשוך, אבל ברגע שהמצב מורע-ללא תקנה. אז..................... תעשה את זה בכמה שפחות איחס.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שמולביץ אשר אני בדיעה שזה גם "צו האבולוצייה" כאשר אתה מפסיק להיות מועיל לחברה, והופך לנטל על החברה, זה הזמן לפנות את המקום.

אתה יודע,זה משפט שאפשר לקחת אותו לכיוונים מפלצתיים...

אז מאחר שהבנו את כוונת המשורר, לא ניקח.

אם המטליות תהיה כזו אני חושש שיקחו גם יקחו.

להשמיד את כל הנכים?
זה יחשב כדבר רע רק אם תיכשל

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

הייתי עושה רשימה של כל הדברים שלא הספקתי ואני רוצה ואז מתאבד בדרך הכי פחות כואבת שאפשר

עריכה: אה כן, הייתי עושה אותם ורק אז מתאבד

בודק מה מצב החוק לגבי המתת חסד
אם יש אפשרות להמתת חסד אז חותם על עדי ומושך את זה עד הסוף
אם אין המתת חסד מתאבד ברגע שהתסמיניםמתחילים

עריכה: לאחר טיפה ויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94...8. D7.95.D7.AA
ברגע שהיו מתחילים תסמינים הייתי עובר להולנד

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אומר רק זאת: אין יותר מה לפחד מאיידס כאשר גורלך ידוע מראש.

מעבר לכך, היה נחמד ללכת תוך השארת חותם על דפי ההיסטוריה..

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

חוץ מלהדביק מישהו בריא

למי אכפת, בכל מקרה אתה כבר 6 פיט אנדר.

או במילים אחרות, אם אני נופל, אני לוקח אתי כמה שיותר!

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

תוכל לקחת אותי איתך?

הולכת לעו"ד ומורה שלא יכניסו אותי לביה"ח, אלא יניחו לי למות.

אח"כ ממצה את הזמן שנשאר לי.. גלידות, חברים, משפחה, ים.. (סדר הדברים הינו אקראי ואינו מעיד על סדר עדיפויות כזה או אחר)

כניראה לא הבנת את הרעיון, לאט לאט בהדרגה אתה מתחיל לאבד תחושה באיברים בגוף שלך, בקצב שאתה לא יודע מה הוא ואתה לא יודע מה ישותק מחר אם בכלל. מה שכן אתה ידוע שבעוד מספר חודשים אתה תיהיה משותק לגמרי. לא מת.

You say "serial killer" like its a bad thing

*דתי לצורכי מס

נקודת המבט היא משתנה בהתאם לגיל.
אדם צעיר שמתחיל לחלות יגיב אחרת לגמרי מאדם בגיל 70 או 80.
האדם הצעיר שבפוטנציה כל החיים לפניו, יקבל שינוי בריאותי קיצוני, כאסון גדול.
האדם המבוגר יותר, מרגיש שהוא כבר השיג את יעודו בחיים, הילדים גדלו, התחתנו, התבססו יש כבר נכדים. אז אם יש הרעה קיצונית במצבו הבריאותי, הוא יקבל את זה ביותר שלווה. מה גם, שאדם מבוגר, כבר חווה את החוויה של פרידה ממכרים/חברים שהלכו לעולמם, ומתחיל להרגיש בודד יותר ויותר. כך שככל שמתקדמים עם הגיל, משלימים יותר עם העובדה שיום אחד לא נהיה כאן.

איך זה קשור למה שאני אמרתי? פשוט ההוא כתב שהוא יבקש שיניחו לו למות, הקטע שהוא לא מת ולמות זה רק מהתאבדות.

You say "serial killer" like its a bad thing

*דתי לצורכי מס

אמנם על ב' לא שמים לב, אבל אני בחורה.

אני פשוט לא מאמינה בהתאבדות. ולא ממש בא לי להתחיל להכנס לפרטים בסיטואציה היפוטתית. אם יש אפשרות שיניחו לי למות, שיהיה.. אם לא- אני פורשת מהדיון. החיים יפים מדי בשביל לחשוב על זה בשלב כזה של החיים שלי

מניסיון - לא מסכים איתך,
המבוגר ירצה להמשיך לחיות כדי לראות גם את הצעירה שבבנותיו מביאה ילדים, ואת הילדים גדלים,
מחשבות אובדניות כן עברו לו במוח, אבל הוא ממשיך להילחם כדי לראות מה עוד לחיים יש להציע - זה האינסטינקט הטבוע בכולנו!

ומנסיון שלי, אשר צודק.

זה אישי כמובן. אין פה טועים. זה הכל תלוי באופי ובגישה של 'האומלל'.

מעניין. מבין קוראי האשכול הזה כולם, פחות או יותר, היו מתאבדים. כם זאת הלכה למעשה, אנשים רבים מוצבים במצב הזה מדי יום, ובוחרים בחיים, נוראיים ככל שיהיו, על פני המוות, ורק בודדים שולחים יד בנפשם.
קל להגיד "הייתי מתאבד" אבל הרבה יותר קשה לבצע. יש בזה גם הגיון - כל אחד מאיתנו יכול, פחות או יותר, לתאר לעצמו כיצד נראים החיים עם מחלה כזאת או אחרת, אבל אף אחד לא יכול לתפוס את המשמעות של להיות מת, כך שאי אפשר באמת לעשות השוואה מושכלת בין שתי האופציות.
או במילים אחות - you are all full of shit.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici