אני משתעשע עם רעיון מעניין שימשיך להטריד אותי עד שאני יוציא אותו מהמערכת.
הייתי רוצה, באופן תיאורטי לחלוטין, לדון ולפתח אותו ולשמוע בעד ונגד מחברי הפורום שמחזיקים בדעות שונות.


הרעיון הוא התניית יכולת הצבעה בהתנדבות לשירות צבאי\לאומי כאשר המינימום המאפשר לאדם להצביע הוא התנדבות לשנת שירות לאומי.

יישום חוק כזה יחייב היערכות של מסגרת שירות לאומי לקליטת והצבת כמות גדולה של מתנדבים, התחשבות בהצבת אוכלוסיות שונות (חרדים\ערבים\נכים) כאשר מומלץ גם לתעל את השירות לתחומים פרודקטיביים שיתרמו למדינה ויעזרו למתנדבים להשתלב בעתיד בתחום בו התנדבו או בתחומים מקבילים (מומלץ להשקיע בהכשרות שידחפו את המתנדבים לשוק העבודה בסוף תקופת השירות).

היתרונות הבולטים שאני רואה כאן הם:
-הקטנת כוחם של מיעוטים קיצוניים שלא מעוניינים לתרום למדינה, ומנצלים את זכות ההצבעה כדי לפגוע ביציבות השלטון.
-"תרומה" של שנת עבודה בשכר נמוך מכל אזרח שיתנדב, שיכולה להירתם לחיזוק הכלכלה.
-ניתוב ודחיפה של מתנדבים לשוק העבודה והפיכתם לאזרחים שתורמים לכלכלה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סיילו -הקטנת כוחם של מיעוטים קיצוניים שלא מעוניינים לתרום למדינה, ומנצלים את זכות ההצבעה כדי לפגוע ביציבות השלטון.

אתה לא מסכים עם מה שהם מצביעים אז אתה רוצה לשלול מהם את זכות ההצבעה?
בוא פשוט נוותר על בחירות.

אם תרומה לכלכלה מעניינת אותך, זה לא יהיה תורם יותר לצמצם את השירות?

יהיה משהו, כי יש משהו

1) הרעיון לא מונע מאף אחד להצביע. הוא מתנה את היכולת להצביע בשירות מסויים למדינה.
2) אם השירות הלאומי נרתם לעבודות שמסייעות לכלכלה אז הוא יתרום לה.
3) יש אוכלוסיות רבות שצריכות דחיפה להיכנס לשוק העבודה, אין לי ספק שזה יכול לעזור.

הכל טוב ויפה
השאלה היא האם זה אפשרי?
יש לא מעט מובטלים שהם לא חרדים או ערבים אלא "סתם" כאלו שפוטרו בגיל 40 ויש להם קושי למצוא עבודה חדשה כי המעסיקים לא ממהרים להעסיק בגילאים האלו
אם לא תהיה הרחבה של היצע העבודות,כל דחיפה של מיעוט לשוק העבודה תגרום לפיטורים של אדם אחר

אני מזהיר אותך שאני יוצא מהתחומים שאני מרגיש בטוח לדבר עליהם, כי מומחה כלכלה אני עדיין לא, אז אני יעשה כמיטב יכולתי להעביר את מה שאני מבין.

אני יכול להגיד לך שככל שאוכלוסיית ה-"יצרנים"(16-64?) במדינה גדולה יותר, כך היא תפיק יותר תמ"ג (תוצר מקומי גולמי). הגדרה גסה לתמ"ג הוא ערך של שירותים ומוצרים שמיוצר במדינה בהמרה לכסף.
בשורה תחתונה- ככל שיש יותר עובדים בשוק כך המדינה חזקה יותר כלכלית.
יותר עובדים מועסקים= יותר כסף.

אז אחרי שהסכמנו על זה, עכשיו אנחנו מדברים על בעיית מובטלים.
אז אני יילווה דוגמה מאוד נקודתית להתנהלות של סין (שהיא הכלכלה השנייה החזקה בעולם, נדמה לי, ומעריכים שהיא תגיע למקום הראשון בשנים הקרובות).
בסין הסטודנט לא נשאל מה הוא רוצה ללמוד, בסוף תקופת הלימודים לפני האוניברסיטה מתקיים מבחן שבו על פי שילוב של צרכי המדינה ונתוני התלמיד (ולפי הסדר הזה) נקבע מה הוא ילמד ובמה יעסוק לשארית חייו. שוק התעסוקה מקבל בדיוק מה שהוא צריך בכמות שהוא צריך.
ההצעה שלי היא הרבה פחות דיקטטורית. למה לא להתאים את התפקיד שיבצע המתנדב בשנת השירות לתפקידים שחסרים בשוק?
המתנדב יעבור הכשרה מקצועית במהלך שנת השירות ויצבור ניסיון. וכשיצאו לשוק, זה רק טבעי שחלק מהמתנדבים יבחרו במקצוע שהם מכירים ומוכשרים לבצע (לא צריך להשקיע בהכשרה וכבר יש להם ניסיון בשטח- זה בטוח ומוכר).
הרי ברור לכולנו פה שלא חסרות עבודות בשוק, חסר הרצון ו\או המיומנות לבצע עבודות מסויימות.
דחיפה מבורכת לדעתי.


בעיה נוספת, אנחנו דואגים שהשוק יהיה מוצף בעובדים ולא תהיה עבודה.
יפן, שהיא בין המדינות הצפופות בעולם, היא דוגמה מעולה לשוק עבודה מוצף בעובדים (אני מתייחס ליפן שלפני אסון הצונמי).
תאורתית כלכלת יפן צריכה להיפגע מכמות מובטלים גבוהה, בפועל מה שקרה זה שהתחרות ביפן היתה כל כך גדולה שכדי לשרוד אחת נגד השנייה החברות היו חייבות להתייעל ולשפר את הסחורה שלהם, מה שיצא בסוף זה שהתחרות יצרה חברות גלובליות מפותחות שנוגסות נתחים עצומים מכלכלת העולם.
התחרות היא מתנה לכל שוק שרוצה להתפתח, כמות גדולה של אוכלוסייה שרוצה לעבוד תגרום לשוק לשגשג.

בה קשקשת שקרית של "זכויות אדם" מונעת אפילו מתן עדיפות ליוצאי צבא בתחומים שוליים בהרבה (למשל סיוע כספי)

ראית את התגובה הראשונה באשכול? זה פחות או יותר הנימוק שבג"ץ ישתמש בו כדי לדחות את ההצעה וזאת למרות שכל אזרח - ויהיה מקבוצת הרוב או קבוצת המיעוט יכול להתנדב לשירות על מנת לזכות באפשרות להצביע. (ואפשר לתת לנכים ומוגבלים היתרים מיוחדים, אבל לא בכך אנחנו עוסקים)

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

בעד, למעט חריגים מיוחדים וכמובן - כאלו שמצבם הבריאותי לא מאפשר להם לשרת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי תבור - tar 21 בעד, למעט חריגים מיוחדים וכמובן - כאלו שמצבם הבריאותי לא מאפשר להם לשרת.

אם הוא לא נורמלי, איך אפשר לסמוך על ההצבעה שלו?

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

ההערכות המתאימה החסרה כיום, היא "שם המשחק"

אם יחקק חוק, שאני תומך בו, השרות הלאומי יהיה חובה ולא התנדבות.
במסגרתו יש לציין, מי היא אוכלוסיית היעד ובמיוחד את אלו, שמסיבות שונות ומגוונות, אינם יכולים לשרת בכוחות המזויינים.
יהיה צורך להקים וועדת פטור בעבור אלו, שאינם יכולים לתרום את חלקם לשרות הלאומי.

בהקשר ל"עונש" של שלילת זכויות אזרח בסיסיות - הוא איננו מקובל עלי. הרי אפילו, לפושעים, רוצחים ואנסים וכלל חובשי בתי האסורים לא נשללות זכויותיהם, פרט לחופשתם.

אני מבין שלך אין מחלוקת לגבי הנושא הכלכלי. אז נדלג לנושא השני.
כשאדם מבצע רצח - נלקח ממנו חופש התנועה, שאיפשר לו לבצע רצח ועלול לאפשר לו לקחת חיים נוספים.
אם אתה אזרח שומר חוק, ודאי שאתה מקבל מוסכמה זו.

אדם שלא מכיר במערכת דמוקרטית, לא מוכן לתרום לה דבר, וחמור מכך- הוא מנצל את זכויותיו כדי לפגוע בזכויותיהם הדמוקרטיות של אחרים בעתיד. יקבל מאותה מערכת את הכלים לפגוע בה ?
האם אדם שמצהיר שהוא שואף למנוע מאזרחים אחרים את זכויותיהם הדמוקרטיות צריך לקבל מהחברה את הזכויות לעשות זאת.

האם זה כל כך שונה שאתה נחרד ומצהיר שזה לא מקובל עליך באופן חד משמעי ?

אני יעלה פה השוואה קיצונית מעט כדי להבהיר כמה אפור הנושא הזה:
גרמניה תחת שלטון הנאצים. העם בחר בצורה דמוקרטית לחלוטין במפלגה הנאצית, העם הגרמני ידע היטב מהי עמדתה של המפלגה.
האם זה הופך את ההצבעה ללגיטימית ?
העם הגרמני בחר לרמוס את זכויותיהם של אוכלוסיות הצוענים,היהודים וכל חריגה אחרת מהנורמה.
האם הדמוקרטיה צריכה לקבל את ההצבעה למפלגה ששואפת לפגוע בזכויות אדם כחוקית ?
האם צריך לאפשר לאדם ששואף לפגוע בזכויות אדם אחרות להצביע דמוקרטית כדי לממש רצון זה.
איך זה שונה מלמנוע מאדם שעומד לבצע רצח את חופש את התנועה ?


במדינה המורכבת שלנו קיימות שתי אוכלוסיות שאינן מאמינות בדמוקרטיה- האוכלוסיה הערבית והחרדית. ושתי האוכלוסיות הללו לא יהססו לשנות את צורת המשטר כך שיהיה כפוף לאמונתם הדתית- מה שזה אומר באופן מעשי,ידידי, זה שאני ואתה נחיה תחת חוקים דיקטטורים- וזוהי עריצות הרוב בהתגלמותה.
ליטול את זכות ההצבעה מאלו שמצהירים בגלוי שלא יהיו מוכנים לתרום שנת שירות למדינה וינצלו את זכות ההצבעה כדי לפגוע בזכויות האדם שלי- נראה לי מוצדק כמו לקחת את חופש התנועה מרוצח.

אתה התייחסת לשתי אוכלוסיות יעד בלבד. שתיהן, הסכוי שהן תגייסנה רוב דמוקרטי שיהווה קרש קפיצה לדיקטטורה, שואף לאפס.

מה שאותי מדאיג, הן התנועות הפשיסטיות, ההולכות ומשתלטות על הכנסת (ראה החוקים האחרונים שהועברו בחטף), מחד והרוב הדומם, מאידך.

א) על דעות אפשר להתווכח, על עובדות לא.
כמה ילדים יש למשפחה חרדית ממוצעת ? כמה ילדים למשפחה ערבית ממוצעת ?
ועכשיו תציב לידם את ממוצע הילדים של כל שאר האוכלוסיות ביחד.
בלי לדעת מספרים מדוייקים ברור לי שהריבוי הטבעי של אוכלוסיית הערבים והחרדים גדולה בהרבה.
יכול להיות שזה ייקח זמן, אבל אם מגמה זו תמשיך כצפוי, מתישהו יהיה רוב חרדי וכמות משמעותית של אוכלוסייה ערבית.
במקום להילחם בהם- מטרת הרעיון היא לדחוף אותם להשתלב בחברה ובכלכלה ולהפוך לאוכלוסיות חיוביות, תוך כדי צמצום כוחם של קיצוניים ששואפים לפגוע בדמוקרטיה.

ב) גם כאשר קיצוניים לא מחזיקים ברוב- כוחם הפוליטי גורם לנזק ומכביד על יכולת הממשלה לשרת את העם.
תראה את הסחיטה הבוטה של המפלגות הדתיות בכנסת. הן מעבירות חוקים שנוגדים כל היגיון דמוקרטי.
לפני מספר שנים היו בירושלים הפגנות אלימות נגד פתיחה של חניון בשבת. אתה חושב שהאנשים שמייצגים אוכלוסייה זו בכנסת יהססו להעביר חוקים שיפגעו בזכויות שלך ? הרי האוכלוסיה שבחרה בהם לא מאמינה בדמוקרטיה ובוחרת להכיר או לזנוח זכויות אדם על פי פסיקתו של רב.

ג) מה שמדאיג אותך עלול לקרות. מה שמדאיג אותי בלתי נמנע.

את הערבים אין צורך לדחוף - פשוט יש להסיר חסמים ולתת להם להתפתח כמו אזרחי מדינת ישראל ללא כל מגבלות.

אני כותב רבות בהקשר זה. השתלבותם וישנן לכך קבלות, יביא גם את הילודה לממוצע המקובל במדינת ישראל.

באשר לחרדים, פשוט יש להסיר את התמיכה מאוכלי חינם. לשלבם בסדר היום הישראלי ואל לומדי התורה להתייחס כאל כל סטודנט מן המנין.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ישראל היפה את הערבים אין צורך לדחוף - פשוט יש להסיר חסמים ולתת להם להתפתח כמו אזרחי מדינת ישראל ללא כל מגבלות. אני כותב רבות בהקשר זה. השתלבותם וישנן לכך קבלות, יביא גם את הילודה לממוצע המקובל במדינת ישראל. באשר לחרדים, פשוט יש להסיר את התמיכה מאוכלי חינם. לשלבם בסדר היום הישראלי ואל לומדי התורה להתייחס כאל כל סטודנט מן המנין.

אף אחד לא מונע זאת מהם. (כנ"ל חרדים אגב)

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

אני לא מתכוון להתייחס כרגע לאוכלוסייה הפלסטינית, זה נושא מורכב מספיק בפני עצמו.
אני מתייחס לערבים בעלי אזרחות ישראלית שבהחלט זקוקים לדחיפה. בעיקר אוכלוסיית הנשים מקבוצה זו.
לאוכלוסיית ערביי ישראל יש יותר לתרום, וצריך לשלב אותם לעבוד בצמוד לאוכלוסיות אחרות כדי לעודד שיתוף פעולה עסקי ולצמצם את הבידוד שנוצר. כלכלה של מדינה שעובדת יחד היא כלכלה יציבה יותר.
גופים הרסניים שלא מעוניינים להשתלב מחלישים את הממשלה ולא צריכים להשתתף בבחירות.

אני מסכים שלכל קבוצת מיעוטים שתשתלב בצורה טובה בכלכלה ובחברה יש פוטנציאל "ליישר קו" עם נורמות של מדינה מפותחת, ללא ספק תוצאה רצויה.

לגבי הפסקה השלישית שלך,
שתי השורות שכתבת כדבר מובן מאליו שיקרה בהינף יד לא ניתנות ליישום.
במציאות הנוכחית, כאשר הבטחון נמצא במרכז התמונה הפוליטית ומפלג את כח הבוחרים, כמעט בלתי אפשרי להעביר חוקים שיהפכו את אוכלוסיית החרדים לאוכלוסייה יצרנית ותורמת שלא מתבססת על כספי המדינה.
פה אני מדגיש את תרומת הרעיון:
אלו שיבחרו לשרת בשירות הלאומי יחשפו לחשיבה מפותחת, השירות יסלול להם דרך נוחה ומודרכת להשתלבות בכלכלה. המטרה היא שחלקם יושפעו ויאמצו צורות התנהגות שתורמות לחברה ופחות מושפעות מקיצוניות דתית.
ואלו שיבחרו לא לשרת- לא יוכלו לפגוע בהתנהלות דמוקרטית.

וכמה שלא ניסו להעלות חוק שרוצח לא יוכל להצביע, עדיין לא הצליחו.

האם מי שלא שירת את המדינה הוא יותר גרוע מרוצח?

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

וגם מי שמוכר או מכר סמים.

מי שצורך סמים, אי אפשר לסמוך על שיקול דעתו,

ומי שמוכר סמים, הוא לא נאמן שירצה את טובת מדינת ישראל ולא את טובתו הפרטית.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

העניין הוא שמניעת יכולת הצבעה היא הפרה של זכויות אדם שיכולה להזיק כמו שהיא יכולה להועיל.
ההגבלה שאני הצעתי היא לא באמת הגבלה, כי כל מה שצריך לעשות זה לשרת שנת שירות.
כשאתה מגביל מישהו על סמך עבירה שהוא ביצע יש פה בעיתיות מסויימת כי אין כאן דרך חזרה. קח בחשבון גם שכל מי שרוצה למנוע מאדם אחר את זכות ההצבעה יוכל בקלות רבה להפליל אדם אחר בהחזקת סמים לשימוש אישי או סחר. מאוד גבולי.

מעבר לזה, הבדל מהותי נוסף הוא שאדם שמצהיר שהוא לא מוכן לשרת את המדינה הוא אדם שבסבירות גבוהה ינצל את זכות ההצבעה כדי לחזק גופים שמעוניינים לפגוע במדינה או בהתנהלותה הדמוקרטית, וממנו המערכת הדמוקרטית צריכה להתגונן. לעומת זאת, אדם שביצע רצח, שימוש או סחר בסמים לא מפגין רצון בפשעיו, נתעבים ככל שיהיו, לנצל את זכות ההצבעה כדי לחזק התנהלות הרסנית ולא דמוקרטית.