אני מאמין שאנו רואים בימים האחרונים מתקפה גלויה של השמאל , בעיקר דרך התקשורת (נדב פרי, נדב אייל , יעל דן ורזי ברקאי) על כך שהימין באמת מיישם אידאולוגיה ומחוקק חוקים כמו שצריך בעיקרון, כלומר ממשלה שנבחרת , נבחרת כדי ליישם את המצע שלה שהיא הציגה לבוחר והבוחר רצה בכך. מעניין לראות כמה השמאל מרגיש מאויים ומשתמש בכל הנשקים שלו על מנת לעצור את התופעה שנקראית -שלטון הרוב.

מה דעתכם, האם אנחנו נראה מלחמה חזקה של השמאל דרך כל שלוחותיו לשבסוף תחזיר את המצב לקדמותו -ימין שולט-מצע שמאל בפועל או ניצחון של האידאולוגיה שנבחרה כדי להנהיג את המדינה?

איך זה יגמר?

ואין ספק שהשמאל ששלט בסדר היום במשך שנים נלחם לשמור על ההגמוניה שלו. אבל זה לא אומר שכל חקיקה או תקנה שמציב הימין היא רצויה או נכונה, וזה לא אומר שכל ביקורת משמאל היא שגויה מעיקרה ונועדה לשרת רק את מאבק הכח. חוק החרם, כדוגמא, הוא חוק שגוי מעיקרו (משום שהוא פוגע בחופש הביטוי במידה מוגזמת) ומזיק באופן מעשי (משום שהוא מפיח חיים בחרם שהיה עד כה זניח במימדיו). מכיוון שלשמאל יש עדיין מוטת שליטה רחבה מאד, הרבה "אשראי" מבוזבז על החוק הזה, ויוזמות חשובות בהרבה (הוצאה לאור של מינוי השופטים, חקירת מקורות מימון של השמאל וכו') ייגנזו.

בסופו של דבר, הימין מנסה באחור של 30 שנה לעצב את השיח הישראלי ולהשיב את הציונות לציבוריות הישראלית. לדעתי זה מאוחר מדי, וחסר סיכוי מכמה סיבות: הציבור אפאתי, דוברי השינוי הם לעיתים קרובות מדי אנשי השוליים, השמאל מבוסס מאד בתוך המערכות השלטוניות ויכול לעקר את המהלכים, ובתחום המדיני הימין עדיין לא מציב תוכנית אופרטיבית. כשהימין יקרוס בזירה המדינית (והוא ייקרוס), כל השינויים הפנימיים שאולי יושגו עד אז יעלמו.

מה שאנחנו צריכים לעשות זה להתגלגל על הגב ולחכות למותנו בשקט ואולי לקוות שהכל בסופו של דבר יסתדר, כמו יהודים טובים ומחונכים.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"