
31-07-2011, 14:31
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,681
|
|
|
זיכרון אישי משולמית שמיר ז"ל...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Segmany שמתחילה ב "נפטרה שולמית שמיר, רעיית ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר"
מצרף מכתב אשר קבלתי מידיד:
לכבוד
עיתונות
זכרון מגב' שולמית שמיר ז"ל
לפני כעשרים שנה, אני עומד בתור בבית המרקחת של קופ"ח לאומית, ברח' בכורי העיתים בת"א. התור ארוך כ - 10 אנשים ואני ממש מתקרב אל האשנב. אני רואה את גב' שולמית שמיר, אז רעיית ראש הממשלה הולכת עם מרשם רפואי בידה ומתייצבת בסוף התור. אז עדיין הלכו נשות האחמי"ם ללא משמר של גורילות. אף אחד בתור לא זהה אותה, כיון שהיא לא הייתה נוהגת להתייצב לפני מצלמות הטלויזיה. אני ניגש אליה ואומר: גב' שמיר בואי נתחלף במקומות, את תקבלי את מקומי בראש התור ואני אתייצב במקומך בסופו, ואיש מהעומדים בתור לא יפגע, גב' שמיר מסרבת בתקיפות וטוענת שהיא יכולה לעמוד בתור, ככל אזרח.
ואז אמרתי לה: "איני נותן לך את התור שלי כיון שאת אשתו של ראש הממשלה, אלא כיון שאת אשתו של מי שהיה מפקד הלח"י. נשות ראש ממשלה עוד יהיו הרבה בישראל, אבל אשת מפקד הלח"י, לא תהיה עוד".
כאן ראיתי את החיוך על שפתיה. שאר העומדים בתור שמעו את ה"ריב", זיהו עם מי אני מתווכח ובלחץ משותף, שכנענו אותה לעבור לראש התור.
ביום מותה נזכור אישה מדהימה זו, שאמורה להיות מופת לנשות מנהיגי המדינה.
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)
אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם
לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה
אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו
|