
26-09-2011, 10:14
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 26.01.05
הודעות: 13,773
|
|
בתגובה להודעה מספר 35 שנכתבה על ידי ישראל היפה שמתחילה ב "לשם כך קיימת ממשלה בישראל והיא תקבל החלטה לאור כלל השיקולים"
ציטוט:
|
במקור נכתב על ידי ישראל היפה
1. לגבי ההסכם עם המצרים, שנמשך חרף כל הנבואות הקשות, קיים סעיף המאפשר בחינה מחדש של תנאי ההסכם לאחר 15 שנה. נדמה לי שעברו יותר מ - 15 שנה. הבקשה לפתיחת ההסכם והכנסת צבא גדול יותר לסיני, הוא אינרס שלנו. אנו טוענים שהמצרים אבדו שליטה על סיני. ברור שכוח השיטור שהותר בהסכם איננו מסוגל לעמוד במשימות הקיימות כיום. אני סומך על כוחות הבטחון שלנו, שלא יאפשרו כניסת צבא המסוגל לסכן את מדינת ישראל.
לפי מה שהם אומרים, הבחינות שהם רוצים לעשות, הם מעבר לכמות הכוחות שמותר להם להכניס, אלא עוד הרבה סעיפים אחרים שבעינהם נראים ככניעה לרצונות ישראל. זה הולך להיות חלק מאסטרטגיה כוללת, של שינוי הסטאטוס קוו שהיה עד עכשיו ואני מקווה שזה לא יוביל לבלגאן רציני.
2. על פי הסכם אוסלו היו אמורים להגיע לדיון/הסכם סופי . לא אכנס לאשמים אני יכול רק לאמר שעל פי הפטסומים, לא אנו הגורם המרכזי בנושא. להסכם סופי לא הגענו, מה שמחייב התאמות בהסכם אוסלו. יש בינינו/בממשלתנו כאלו הגורסים שיש לבטל כליל את הסכם אוסלו ו/או שהפלסטינאים במהלכיהם האחרונים בטלו אותו. אז מה אתה מלין על אבו-מאזן, המבקש שנויים הלבד בהסגם.
אני מדבר על הקלות שבה כל הסובבים איתנו החתומים איתנו על הסכמים, משנים את דעתם בעקבות אופנות כאלו ואחרות. מה שחתם זה, אינו קביל על זה. לאורך ההיסטוריה אי הסכמות מסוימות, הובילו לביטול הסכמים ולפתיחת מחלחמה.
3. כוחותינו עמנו ולעולם לא נמצא בעמדת נחיתות בפני כל מתקפה (טרור ושאינה טרור). מדינת ישראל בגבולותיה הקבועים, לאחר ההיפרדות, תהיה מדינה בטוחה וחזקה ותעמוד בכל האתגרים שיוצבו לפניה.
|
אתה סומך יותר מדי על כוחנו ועוצם ידינו. אתה עלול להתאכזב מרה מהפלונטר אליו נכנס בעקבות הרפתקה כזו או אחרת
_____________________________________
ציטוט:
|
"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.
|
|