לקריאת המאמר במקור נא להקליק כאן


הערבים אינם "פלסטינים". היהודים הם הפלשתינאים.
מאז ומתמיד היהודים היו בעלי הזהות הלאומית הפלשתינאית.
מאז ומתמיד כל אזכור המושג פלשתינה היה בהתייחסות ליהודים !
קצת מתמיה למי ששומע על כך בפעם הראשונה?
קצת מקומם אפילו, למי שקורא על כך פעם ראשונה?
בוודאי שמקומם - הרי עשורים רבים גורמים עויינים משחקים לנו עם המוחות ומשכנעים אותנו שהמילה (העברית / יהודית אגב) "פלשתינה" היא ערבית ("פלסטין") / רעה / שלילית / פוגעת.
מספרים לנו על ההשפלה שהיהודים עברו כאשר הם קיבלו את השם מהקיסר הנוראי.

ובכן, מדוע עכשיו יותר מתמיד חובה עלינו לחזור וליטול (לדרוש) את השם שלנו לרשותינו?

אמנם היהודים מאוד מאוד חלשים בכל הנושא של ההגנה על המולדת באמצעות משפט, אך יש כמה דברים אשר חשוב להבין ולדעת.

האמפריה הערבית מאז ומתמיד שנאה את הרעיון שלפתע (התעוררות עליית היהודים וכינונה המחודש של הארץ) הם כבר לא הבלעדיים במזרח התיכון.
(יש הטוענים שהבריטים סכסכו, ואני טוען שאם תוצאת הסכסוך היא כל כך 'טובה' - זה היה קורה גם ללא הסכסוך...)
אף פעם לא מצא חן בעיניהם שהם כבר לא הבלעדיים במזרח התיכון.
ללא שום התחשבות בטראומות של היהודים בשואה, הם קמו עלינו מספר פעמים על מנת לכלותינו.
צה"ל הביס אותם פעם אחר פעם.
הערבים רצו לתבוע לעצמם את ארץ ישראל אך לא הצליחו שכן מדינות ירדן , מצריים , סורייה הן מדינות מסודרות בעלות גבולות ברורים ולא הייתה כל זיקה לתביעה זו.

הערבים נזקקו לטקטיקה אחרת אשר הגיעה מצדו של האו"ם והאיחוד האירופי האנטישמים:

• הערבים החלו לכנות עצמם פלשתינאים (בו בזמן שהיהודים לא היו ערניים לגניבה) וכך הם ייצרו מתוך עצמם "עם בעל זכויות לפלשתינה".

היהודים כהרגלם לא שמו לב (עד היום 99% מהיהודים, כולל טובי המוחות, כולל הפרשנים המהוללים אשר יכולים לשרוף שעות טלביזיה על פירושים מגוונים, כלל לא מבינים זאת) ולפתע נולד לו עם פיקטיבי אשר אט אט מחליף את היהודים בכל הקשור לזכויות המשפטיות והריבונות היהודית על פלשתינה המוכרת גם בכינוי - ארץ ישראל.

עוד ייתרון של הערבים, אשר רוב היהודים כלל לא מבינים הוא:

העולם התמים העריץ את ישראל הבודדה והקטנה במלחמת ההשרדות שלה מול טורף / כובש ערבי ענקי.
לפתע המהלך הפלילי של גניבת השם הפך את התמונה לחלוטין.
כבר עשורים (מאז ביצוע הגניבה) העולם התמים מגנה (כולל יהודים רבים) את "הציונים הכובשים" אשר לכאורה "מדכאים ומתעמרים בערבים הפלסטינים בעלי הזכויות על פלסטינה".
כבר עשורים יושבים לנו בבית הלאומי יהודי ארגוני משטמה (קרן לישראל חדשה ומעל מאה ארגוני המשנה שלה). הם מקבלים הון כספי אדיר על מנת להביא ל "מדינת כל אזרחיה".
הם מקבלים תזרימים של מליארדים מהאיחוד האירופי ומקרנות אנטישמיות כקרן פורד, על מנת להביא לרוב בלתי יהודי.
הם ממומנים ביד אנטישמית נדיבה ורחבה עלך מנת לכתוב מכתבי בקשה להחרמת ישראל, על מנת לעודד השתמטות בני נוער מגיוס, על מנת לשכנע את העולם שישראל היא "כובשת", על מנת לקדם הכנסת תכני לימוד שקריים כמו ה"נקבה" למערכת החינוך היהודית, על מנת לפעול להסרת ההמנון כהמנון רשמי של מדינת ישראל, על מנת לפעול לביטול סמלי מדינת ישראל, על מנת להפריע לפעולות צה"ל, על מנת להגיש תביעות קנטרניות משפטיות נגד צה"ל, על מנת לעתור לבתי המשפט רק בנושאים פרו "פלסטינים".

והקרקע המוצקת היחידה אשר עליה יושבים כל ארגוני קטרוג ישראל אלו היא - קיומו של "עם ערבי פלסטיני"

האנטישמים (והערבים מן הסתם משתפים פעולה בהנאה רבה) הפילו את עם הספר למלכודת.
אנחנו שונאים ומתעבים את השם שלנו, מסרנו אותו בשמחה לערבים ובעזרת השם שלנו, הערבים מנשלים לאט ובטוח את הזכויות שלנו על פלשתינה.
הם מחליפים אותנו כבעלים חוקיים של פלשתינה (שוב - היהודים מעולם לא הצטיינו בהבנת מעמדה של ישראל תחת החוק הבינלאומי. זה פשוט לא הצד החזק של העם היהודי).

הגרוע מכל הוא

ממש כמו שפעם יהודים חפרו לעצמם את הקבר (בזמן השואה) ואז נפלו מתים לתוכו, גם כיום, על בסיס יום יומי, מנהיגים (גם ה"ימנים"), קריינים (גם ה"ימנים"), עיתונאים (גם ה"ימנים"), סופרים, פרופסורים, פרשנים פוליטיים, חוקרים ועוד ועוד - מכנים את הערבים "פלסטינים" ועצם כך ממש עושים את כל עבודת השטח בשביל הערבים.
לערבים לא נותר לעשות כלום (לראלב מג'אדללה אין כמעט עבודה בתחום) שכן את מירב עבודת ההשמד העצמי אנחנו עושים בשבילם.

מנקודת המבט של האנטישמי ו/או הערבי - אין יותר טוב מזה ולכן השקר הערבי פלסטיני זכה אצלי לכינוי "מלכודת השטן"

עם זאת - כן יש כמה יהודים אשר בקיאים בחוק (לא תמיד יהודים אלו יודעים להסתדר האחד עם השני - אך זה נושא לדיון אחר).
כן יש מספר יהודים אשר זוכרים את האמת ומודעים אליה.
אחד מהם הוא אלי הרץ.
בואו נראה מה אלי הרץ כותב על כך:




עמוד 2 צילום מסך 1

"כאשר נשאלת השאלה מה משמעותו של פיתוח הבית הלאומי ליהודים בפלשתינה, ניתן להשיב כי אין מדובר בכפיית הלאומיות היהודית על תושבי פלשתינה כולם, אלא בפיתוחה של הקהילה היהודית הקיימת, בעזרתם של יהודים ממקומות אחרים בעולם, על מנת לעשותה למרכז אשר על יסוד דת וגזע יהפוך מקור גאווה לעם היהודי כולו. אך על מנת שתוכל הקהילה היהודית להתפתח בחופשיות ועל מנת שתעמוד לרשות העם היהודי ההזדמנות המלאה להפגין את כישוריו, חיוני כי תדע קהילה זו שמקומה בפלשתינה בזכות ולא ברשות."

ווינסטון צ'רצ'יל
שר המושבות של בריטניה
1922 יוני



עמוד 4 צילום מסך 2

ה-"מנדט על פלשתינה" לא היה חזון נאיבי שאומץ בחפזה על ידי הקהילה הבינלאומית. חמישים ואחת מדינות חברות — כל חבר–הלאומים — הצהירו פה אחד ב - 24 ביולי 1922 כי:

"ניתנה בזאת הכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי עם פלשתינה, וזכותו לכינון מחדש של ביתו הלאומי בארץ זו."

עמוד 4 צילום מסך 3

חזון "מפת–הדרכים," כמו גם לחציו המתמשכים של ה-"קוורטט" (ארה"ב,?האיחוד–האירופי, האו"ם ורוסיה) לוויתורים על חלקים משטחי ארץ–ישראל, מנוגדים לחוק הבינלאומי, אשר תובע לעודד התישבות יהודית צפופה בכל חלקי הארץ ואשר אוסר על מסירת שטחי פלשתינה לכל גורם זר כנובע מסעיף 5 של ה-"מנדט על פלשתינה"
בבואם לנסות ולהשכין שלום בין מדינת היהודים ושכנותיה הערביות, יזכרו אומות–עולם מי הוא הריבון החוקי שזכותו הבלתי–מעורערת על שטח פלשתינה מעוגנת בחוק הבינלאומי ותקפה עד היום הזה: העם היהודי.

עמוד 5 צילום מסך 4

אחרי שהיה עד להתפשטות האנטישמיות בעולם, חש הרצל שעליו להקים תנועה פוליטית אשר מטרתה כינונו של בית לאומי ליהודים בפלשתינה. לצורך כך כינס הרצל את הקונגרס הציוני הראשון בבאזל שבשוויץ בשנת 1897
על חזונו ותובנותיו של הרצל ניתן ללמוד מכתביו:
"דיכוי ורדיפות לא יוכלו לנו. אין עוד עם בעולם ששרד מאבקים וסבל כשלנו.
"פלשתינה היא ביתנו ההיסטורי הזכור–לעד.
"שמה של פלשתינה לבדו מושך את עמנו בכוח שעצמתו מופלאה.
"הרעיון שפרשתי במנשר זה הינו עתיק: רעיון השבתה של המדינה היהודית על כנה.



עמוד 5 צילום מסך 5

לורד רוטשילד היקר.
בעונג רב הנני מעביר לידיך, בשמה של ממשלת הוד–מלכותו, הצהרה זו של הזדהות עם השאיפה הציונית היהודית אשר הוגשה לקבינט (הבריטי) ואושרה על ידו.
"ממשלת הוד–מלכותו רואה בעין יפה את כינונו של בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה, ותעשה את מיטב מאמציה לסייע בהשגת מטרה זו, תוך הבנה ברורה שלא יעשה דבר אשר עשוי לפגוע בזכויותיהם האזרחיות או הדתיות של הקהילות הלא יהודיות הקיימות בפלשתינה,או בזכויות ובמעמד הפוליטי שממנו נהנים יהודים בכל מדינה אחרת."


עמוד 6 צילום מסך 6

ה-"מנדט על פלשתינה," מסמך היסטורי של חבר–הלאומים, מפרט את זכותם המשפטית של יהודים להתיישב בכל מקום במערב פלשתינה, שטח בן 10,434 מילים רבועים המשתרע בין נהר הירדן והים התיכון. זכות זו לא עברה כל שינוי בחוק הבינלאומי והיא תקפה גם כיום.

עמוד 6 צילום מסך 7

בריטניה הגדולה (המנדטור, או הנאמן) אכן השיבה את האחריות לידי האומות המאוחדות החל מ- 14 במאי 1948. אולם תקפו המשפטי של ה-"מנדט על פלשתינה" של חבר–הלאומים (הברית) לא פג עם סיומו של המנדט הבריטי, אלא הועבר לידיו של האו"ם.

עמוד 9 צילום מסך 8

הערבים, האו"ם וזרועותיו השונות, ולאחרונה אף בית הדין הבינלאומי לצדק, טענו כולם שוב ושוב שהפלשתינים הם עם יליִדי, טענה שהשתרשה עד כי היום נתפסת כמובנת מאליה. הבעיה היא שעם פלשתיני נטול מדינה הוא פיברוק.
המילה פלשתין עצמה אינה בערבית.

עמוד 10, צילום מסך 9

היסטורית, לפני שהערבים המציאו את התפישה של עמּּיּות פלשתינית

(Peoplehood)

כתופעה ערבית יחודית, לא התקיימה קבוצה כזו כלל ועיקר. ממצא זה נתמך על ידי מסמכי מנדט בריטיים רבים מספור אשר עוסקים ביהודים ובערבים של פלשתינה - לא היהודים והפלשתינים.
למעשה, לפני שיהודי המקום החלו לכנות את עצמם ישראלים ב- 1948 , כאשר השם "ישראל" נבחר עבור המדינה היהודית שהוקמה, המונח "פלשתינה" התייחס באופן כמעט בלעדי ליהודים ולמוסדות שנוסדו בידי מהגרים יהודים במחציתה הראשונה של המאה ה-02, בשנים שקדמו לעצמאותה של מדינת ישראל.


עמוד 10 צילום מסך 10

דוגמאות:

• ה-"ג'רוזלם פוסט," שנוסד ב-2391, נקרא "פלשתיין פוסט" עד 1948.
• בנק לאומי לישראל, שהוקם ב-2091, נקרא "החברה האנגלו–פלשתינית" עד 1948.
• הסוכנות–היהודית — זרוע של התנועה הציונית שעסקה בהתיישבות יהודית מאז 1929 — נקראה בתחילה "הסוכנות–היהודית של פלשתינה."
• התזמורת הפילהרמונית הישראלית של היום, אשר נוסדה ב – 1936 על ידי פליטים גרמנים — יהודים שנמלטו מגרמניה הנאצית — נקראה במקור "התזמורת הסימפונית של פלשתינה" ומנתה 70 יהודים פלשתינים.
• המגבית–היהודית–המאוחדת נוסדה ב - 1939 כמיזוג של "המגבית–המאוחדת של פלשתינה" ומערך גיוס הכספים של הג'וינט.

בעקבות הצלחתם בשכתוב ההיסטוריה ובשטיפת מוחו של העולם בשקר הגדול הקרוי "עם פלשתיני," ערבים פלשתינים החלו טוענים באחרונה כי הם צאצאיהם של הפלישתים הקדמונים ואף של הכנענים בני תקופת האבן.

עמוד 12 צילום מסך 11

זמן רב לפני ההחלטה ב- 1967 ליצור עם ערבי חדש בשם "הפלשתינים," כאשר המילה "פלשתינים" נקשרה למאבק היהודי, העיד עוני ביי עבד–אל–האדי, מנהיג ערבי מקומי, לפני הגוף החוקר שהקימו הבריטים ב- 1937 , ועדת פיל:
"אין ארץ כזו (פלשתינה)! פלשתינה היא מונח שהמציאו הציונים! אין כל פלשתינה בתנ"ך. ארצנו היתה משך מאות בשנים חלק מסוריה."

עמוד 14 צילום מסך 12

ה "מנדט על פלשתינה" מבדיל בבירור בין זכויות פוליטיות — המתייחסות להגדרה העצמית של היהודים כאומה בהתהוות — וזכויות אזרחיות ודתיות, המתייחסות להבטחתן של חירויות אישיות שוות לתושבים שאינם יהודים בתור יחידים או כחברים בקהילות השונות. אף לא פעם אחת מוזכרים הערבים כעם ב-"מנדט על פלשתינה." בשום חלק במסמך כולו אין הענקה של זכויות פוליטיות לישויות לא יהודיות (כלומר לערבים). סעיף 2 ב-"מנדט על פלשתינה" מצהיר בפירוש שעל המנדטורי מוטלת האחריות:
"ליצור בארץ תנאים פוליטיים, מנהליים וכלכליים, אשר יבטיחו את הקמת הבית הלאומי היהודי, כמפורט במבוא, ואת פתוחם של מוסדות עצמאיים, וכן את שמירת הזכויות האזרחיות והדתיות של כל תושבי פלשתינה, ללא הבדל גזע ודת."


עמוד 15 צילום מסך 13

הרעיון של בִנאּום ירושלים מעולם לא היה חלק מה-"מנדט":
"דבר לא נאמר ב-מנדט בנוגע לבִנְאּום ירושלים. ישנן התייחסויות למקומות הקדושים, אם כי העיר עצמה אינה מוזכרת. זו כשלעצמה עובדה רלבנטית בימינו, המראה כי בשנת 1922 לא היתה כל נטיה לזהות את שאלת המקומות הקדושים עם שאלת בִנְאּום ירושלים."
ירושלים, בירתו ההיסטורית, פוליטית ורוחנית של העם היהודי, שימשה ועודנה משמשת, כבירתה הפוליטית של אומה אחת בלבד — אומת היהודים.

ירושלים,עיר בפלשתינה, היתה ועודנה חלק מהבית הלאומי היהודי שאין עליו מחלוקת.

עמוד 17 צילום מסך 14

ביום ה- 30 ביוני 1922, החלטה משותפת של שני בתי הקונגרס של ארה"ב אימצה את ה-"מנדט על פלשתינה," ובכך אישרה את זכותם, שאינה ניתנת להפקעה, של יהודים להתיישב בפלשתינה — בכל במקום בין נהר הירדן והים התיכון:
"בעד תמיכה בכינונו של בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה. הוחלט על–ידי הסנאט ובית הנבחרים של ארצות–הברית של אמריקה באסיפת הקונגרס. שארצות הברית של אמריקה תומכת בכינונו של בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה, תוך הבנה ברורה שלא יעשה דבר אשר עשוי לפגוע בזכויותיהם האזרחיות או הדתיות של הנוצרים ושל כל הקהילות הלא–יהודיות בפלשתינה, ושהמקומות הקדושים והבניינים והאתרים הדתיים בפלשתינה יזכו להגנה הולמת."
ב-21 בספטמבר 1922, חתם הנשיא וורן ג. הרדינג (הנשיא ה-29, 1921 — 1923) על ההחלטה המשותפת לאשר את הקמתו של בית לאומי בפלשתינה.

עמוד 17 צילום מסך 15

ה-"מנדט על פלשתינה" תקף עד היום

המנדט שרד את פירוקו של חבר–הלאומים והוא תקף עד ימינו. סעיף 80 בכתב ההקמה של האו"ם מכיר במפורש ב"מנדט על פלשתינה" של חבר–הלאומים.
מנדט זה העניק ליהודים את הזכות הבלתי — ניתנת — להפקעה להתיישב בכל מקום בפלשתינה, האיזור שבין נהר הירדן והים התיכון, זכות שלא עברה שינוי בחוק הבינלאומי והינה תקפה גם כיום. ההתנחלויות היהודיות ביהודה, שומרון (היינו הגדה המערבית), חבל עזה וכל ירושלים הינן חוקיות. בין הדין הבינלאומי לצדק

ICJ

אישרר את משמעותו ותקפותו של סעיף 80 בשלושה תיקים נפרדים

עמוד 17 צילום מסך 16

במילים אחרות, אין ביכולתו של בית הדין הבינלאומי לצדק וגם לא ביכולתה של האספה הכללית של האו"ם לשנות באופן שרירותי את מעמדה של ההתיישבות היהודית כפי שנקבע ב-"מנדט על פלשתינה," שהוא פרי הסכמה בינלאומית שמעולם לא עברה שינוי.

עמוד 18 צילום מסך 17

מעניין לראות כיצד סעיף 80 מצא את דרכו לכתב ההקמה של האו"ם. פרופסור רוסטוב נזכר:
"אני אסיר תודה לחברי המלומד ד"ר פול ריבנפלד, אשר מזה שנים רבות הדריכני בהיסטוריה של הציונות, על שהזכיר לי כמה מהנסיבות שהובילו לאימוצו של סעיף 80 בכתב ההקמה. משלחות יהודיות שייצגו נטיות פוליטיות שונות בתוך העם היהודי נטלו חלק בועידת סן פרנסיסקו ב- 1945.
הרב סטפן ס. וייס, פטר ברגסון, אליהו אילת, פרופסור בן–ציון נתניהו, א. ס. יהודה והארי סלדן נמנו על הנציגים היהודים.
משימתם היתה להגן על הזכות היהודית להתיישב בפלשתינה תחת המנדט מפני הסחף בעולם של מדינות שאפתניות. סעיף 80 היה התולדה של מאמציהם."

עמוד 45 צילום מסך 18

יהודה צ. בלום, שגריר ישראל באו"ם, בעת סעודת הענקת פרס ברנדייס של ארגון ציוני אמריקה. (וושינגטון די.סי., 11 ביוני 1979)
"מקבילתה של הזכות-שאינה-ניתנת-להפקעה של העם היהודי לארצו, היא הזכות להתיישב בכל חלקיה של ארץ–ישראל, בכלל זה יהודה ושומרון, שהם חלק בלתי–נפרד מארץ–ישראל. יהודים אינם נוכרים בשום מקום בארץ–ישראל. כל מי שטוען שמגוריו של יהודי ביהודה ושומרון מהווים הפרה של החוק אך מפני שהוא יהודי, טוען למעשה בזכות תפיסה המזכירה באורח מטריד את מדיניות ה"יודנריין" (=נקי-מיהודים) של גרמניה הנאצית, שמנעה מיהודים מימוש היבטים מסויימים של החיים בשל יהדותם בלבד. הכפרים היהודים ביהודה, שומרון וחבל עזה נוסדו ויתפתחו מכוחה של זכות זו.
"זכותם של יהודים להתיישב בארץ–ישראל הוכרה על–ידי ה-'מנדט על פלשתינה' של חבר–הלאומים אשר הטעים כי ' ... ניתנה בזאת הכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי עם פלשתינה, ובזכותו לכינון מחדש' — אני חוזר, כינון מחדש — 'של ביתו הלאומי בארץ זו.'
"בידי הרשות המנדטורית אף הופקדה החובה לעודד 'התנחלות צפופה של יהודים על הקרקע, כולל אדמות מדינה וקרקעות בור שאינן דרושות לצרכי הציבור.'"