 |

17-10-2011, 18:50
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 25.10.01
הודעות: 16,971
|
|
|
|
|
יעל ומצדה זאבי תומכות בעסקת שליט, גם אם היו משתחררים רוצחי גנדי
היום לפני 10 שנים ארבו שלושה מחבלים מ"החזית העממית" לשר רחבעם (גנדי) זאבי במלון "הייאט" בירושלים והתנקשו בחייו. ערב העסקה לשחרור גלעד שליט וביום השנה למותו, נזכרים בני משפחתו ומקורביו באיש ארץ ישראל השלמה והאלוף במיל', ומנסים לשער מה היה אומר זאבי - מי שבחר להסתובב ללא מאבטחים על מנת שלא להיכנע לאיומי הטרור וענד לצווארו דיסקית עם שמות השבויים והנעדרים - על העסקה השנויה במחלוקת.
"הוא היה הולך תמיד עם דיסקית ועליה חקוקים שמות הנעדרים והשבויים, היה ברור למי הדאגה שלו נתונה", אמרה בשיחה עם ynet יעל, אלמנתו של זאבי. גם היום, היא הסבירה, הייתה מסכימה לשחרר את רוצחי בעלה תמורת שליט, "נראה את הילד עם האימא שלו, אין אדם שלא יחייך למראה כזה". לדבריה, לגנדי הייתה חשובה יותר השבת השבויים הביתה מאשר ערך הנקמה. ידוע בעד מה הוא היה תמיד", היא הסבירה, אך ביקשה "אל תשאלו אותי מה הוא היה מצביע".
"זו שאלה קשה ומורכבת. קשה לדבר בשם אבי, אבל עם מוסר, רגש והיגיון הייתי רוצה להאמין שאת הקול שלי ינקתי ממנו", אמרה בתו של גנדי, מצדה. "גדלתי על שלושה ערכים רלוונטיים לסוגיה, התפיסה הצבאית המאוד ברורה שכוח, חוזק והרתעה הכרחיים, השני שהערך של צה"ל וחייליו הינו מקודש מאוד, והשלישי שחייל לא מפקירים בקרב על אדמת האויב, עושים הכול בכדי להחזיר אותו לארצו ולחיק משפחתו. ואת מה שינקתי יש לפרוע ברגע האמת".
לדבריה, היא בטוחה "שכל החלטה שאבא היה לוקח הייתה שקולה ונבונה. אני יודעת מה הייתה עמדתו כלפי חייל צה"ל - קדוש ומקודש, חייל בשבי אין יותר מזה. לכן ברגע ההחלטה החלטתי לתת את הקול שלי".
לדברי מצדה, "אבא היה מחלוצי המאבק לשחרור השבויים והנעדרים, זה היה בראש סדר העדיפויות שלו גם בתקופה שהעניין היה רחוק מסדר היום הציבורי". היא ציינה כי אביה זעם כאשר חברי כנסת נעדרו כאשר הנושא עלה לסדר במליאת הכנסת. "ברגעים קשים צריך לקבל החלטה גם אם היא כואבת, גם אם הנגיעה הביטחונית - בה אני לא מתיימרת לשלוט - לא פשוטה. גם כך יש מספיק משפחות שהלב יוצא אליהם, אבל גלעד נתן את חייו והגיע הזמן להחזיר את חייו לו ומשפחתו", הסבירה מצדה את משנתה, אותה היא מאמינה כי ינקה מאביה.
נוכח כך שגנדי הביע את התנגדותו לשחרור מחבלים, היא הסבירה כי "כמו שאומרים על נתניהו שבעבר הוא נהג אחרת, לפעמים יש צו שעה. מותר להחליט נקודתית שפועלים אחרת, וגם אפשר לקבל החלטות שמנוגדות או מצטרפות לתפישת עולם שלך, לכן אני מצדיעה לביבי".
הבת ציינה כי גם 10 שנים אחרי, הכאב עמוק "אובדן כל כך אכזרי זה לא משהו שהולך ונעלם, הולך ודוהה, אתה אולי לומד לחיות עם זה, אבל אתה חי את זה. זה משהו בתודעה, בהוויה, זה איתך לאן שתלך ותחשוב, זה מחבק אותך חיבוק אכזרי, אך זו מדינה שזה הגורל שלה".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4136002,00.html
_____________________________________

-----------------------------
S e g m a n y
|
|