 |
28-04-2005, 11:53
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 29,140
|
|
|
יהדות התורה שולחת יד לכיס של המפד"ל, אברכים יקבלו תוספות תקציביות ויצטרכו לעבוד פחות
מחטף איפשר הגדלת קצבאות לאברכים
יום חמישי, 28 באפריל 2005, 11:20 מאת: שחר אילן, הארץ
ח"כ ליצמן. במו"מ הבא הוא יוסיף כסף גם לתלמידי הישיבות (צילום ארכיון: בוצ'צ'ו)
בתוך יממה אושרו ופורסמו לפני הפסח קריטריונים שהגדילו לכ-600 שקלים את ההקצבות של אברכי הכוללים ופגעו מאוד בישיבות ההסדר
עוד בכתבה:
משחק הנקודות»בני ערובה»המשא ומתן הבא»
ספק אם למהירות הזאת יש תקדים בתולדות מערכת ההקצבות. ביום שלישי שעבר אישר היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, את השינוי בקריטריונים להקצבות לישיבות, שמשמעותו תוספת גדולה של עשרות אחוזים לאברכי הכוללים (אברכים הם תלמידי ישיבה נשואים, כוללים הם ישיבות לאברכים). זאת, מתוך פגיעה בכל סוגי הישיבות האחרות ובין השאר ישיבות ההסדר. כבר למחרת פורסמו הקריטריונים ברשומות, נכנסו לתוקף, והכספים הועברו ליעדם ערב החג.
תוך כדי הבהלה לאישור קריטריונים ופרסומם נשכח הנוהל שהונהג במשרד המשפטים, לפרסם שינויים בקריטריונים לצורך הצגת התנגדויות הציבור. מי שהפעיל את הלחצים על ראש הממשלה אריאל שרון והיועץ המשפטי מזוז הוא יו"ר ועדת הכספים בכנסת, יעקב ליצמן. בכך השלים ליצמן מהלך שמטרתו הגדלה דרמטית של קצבאות האברכים במטרה לפצות אותם על הקיצוץ בקצבאות הילדים. ואילו עו"ד גלעד ברנע, עותר ותיק לבג"ץ בנושא הקצבאות, טוען שמדובר בפועל בתוספת מפלה לקצבת הילדים של המשפחות החרדיות.
משחק הנקודות
ח"כ זבולון אורלב. "שוד כספי ישיבות ההסדר" (צילום ארכיון: ערוץ 2)
תזכורת: אחד ממהלכי ממשלת שרון-נתניהו-שינוי במטרה לשכנע אברכים לצאת לשוק העבודה היה קביעת קריטריונים במארס 2003, שלפיהם בחורי ישיבות בני 23 ומעלה יקבלו רק 60% מההקצבה לאברך צעיר יותר. אחד הצעדים הראשונים שנקטה הממשלה בעקבות כניסת יהדות התורה לקואליציה היה ההחלטה, שהתקבלה לפני כחודשיים, על ביטול הפער בין שני סוגי האברכים. לכאורה מדובר בהשבת המצב לקדמותו. רק לכאורה.
התעריפים לתלמידי כל הישיבות - כוללים, ישיבות גדולות (ישיבות חרדיות לגילי 17 ומעלה) וישיבות הסדר - צמודים והכספים מגיעים מאותה קופה. שיטת ההצמדה היא שיטת ניקוד, שבה כל נקודה שווה כמה מאות שקלים לחודש. שווי נקודה משתנה בהתאם לגובה התקציב ומספר התלמידים. תלמיד ישיבה גדולה מקבל נקודה אחת, תלמיד ישיבת הסדר מקבל 1.35 נקודות.
ח"כ זבולון אורלב מהמפד"ל מספר, שבמשך עשרות שנים היה מקובל לתת לאברך כולל 25% אחוזים יותר מאשר לתלמיד ישיבה גדולה. במארס 2003, כדי לפצות על ההחלטה שאברך בן 23 ומעלה יקבל הרבה פחות, שונה היחס. נקבע שאברך עד גיל 23 יקבל 1.8 נקודות (80% יותר מאשר תלמיד ישיבה), זאת כדי שאברך מבוגר יותר יקבל 1.08 נקודות והפגיעה בכוללים ובאברכים תמותן. אורלב מדגיש שההחלטה הזאת, שמשמעותה התחשבות במוסדות חרדיים, התקבלה בימים שבהם המפד"ל היתה בקואליציה והמפלגות החרדיות מחוץ לה.
הקריטריונים שפורסמו בשבוע שעבר לא החזירו את האברכים לרמה של 1.25 נקודות. הם קובעים שכולם יקבלו 1.8 נקודות, ויוצרים יתרון חסר תקדים של 80% לאברכים על פני תלמידי הישיבות הגדולות. התוצאה היא פגיעה קשה בישיבות ליטאיות ידועות, כמו פוניבז' וחברון.
קצבת אברכי הכולל בני 23 ומעלה זינקה לכ-600 שקלים. זוהי תוספת של קרוב לרבע לעומת הקצבה בסוף השנה שעברה (486 שקלים) ושל יותר מחצי לעומת הקצבה בתחילת השנה שעברה (392 שקלים). לעומת זאת, קצבתם של תלמידי ישיבות גדולות ירדה מ-450 שקלים בסוף השנה שעברה ל-340 השנה, נפילה של כרבע. הקצבה של תלמידי ההסדר נפגעה בשיעור דומה, ונפלה מ-605 שקלים בסוף השנה שעברה ל-460 השנה. אורלב ששמע על מחטף הקריטריונים מ"הארץ" אמר, שאם הדברים נכונים מדובר ב"שוד כספי ישיבות ההסדר".
בני ערובה
תלמידי ישיבה חרדים. אברך עד גיל 23 יקבל 80% יותר מאשר תלמיד ישיבה (צילום ארכיון: ערוץ 2)
ומה גרם לראש הממשלה שרון וליועץ המשפטי לממשלה להכיר בחשיבותו של הנושא ולזרז כל כך את שינוי הקריטריונים? ליצמן, יחד עם יועץ שרת החינוך חזי שינלזון, מנעו את העברת הכספים לאברכים ערב החג. "זו הפעם הראשונה שאברכים יצאו לחופשת פסח בלי המלגה שלהם", אומר העיתונאי החרדי יוסי אליטוב. הדבר עורר מחלוקת פנימית בתוך יהדות התורה. ח"כ משה גפני מדגל התורה לא מבין למה היה צריך לנהל את הוויכוח "על גבם של המוסדות". מקור חרדי אחר מאשים את ליצמן ושינלזון כי הפכו את האברכים לבני ערובה של המאבק שלהם. שינלזון אומר שעובדה שהוא הצליח להעביר את הקריטריונים וממילא גם את הכסף.
פרסומת
ליצמן כלל לא מכחיש את הפעלת הלחצים על שרון ומזוז. להיפך, הוא סבור שהשערורייה היא ש"יש החלטת ממשלה כבר חודשיים ואני הייתי צריך להפעיל לחצים". ליצמן טוען שכל התוספת לאברכים באה מתוך 140 מיליון השקלים הקואליציוניים שהשיגה יהדות התורה, ולכן הישיבות האחרות לא יכולות לטעון שהן נפגעו. אלא שגם במהלך השנה שעברה היו תוספות תקציב לישיבות של כמאה מיליון שקלים. לכן מדובר בתוספת ריאלית של 40 מיליון בלבד. לדברי ליצמן, "כשהמפד"ל היו בקואליציה הם עשו מה שהם רוצים וקיבלו את הכסף. כשאנחנו בקואליציה אנחנו נקבל".
במשרד המשפטים דוחים את הטענה שמדובר בהליך לא תקין ואומרים שמדובר ב"תיקון קריטריונים נקודתי, הנובע מהחלטת ממשלה מלפני חודשיים". הדבר היחיד שנעשה במהירות הוא הפרסום של התיקון, "במטרה לאפשר תשלום לפני חג הפסח". לטענת המשרד, הנוהל של פרסום קריטריונים מתייחס לקריטריונים חדשים או תיקונים נרחבים בקריטריונים קיימים. במקרה האמור מדובר בתיקון נקודתי. מעבר לכך, "החלטת ממשלה קיבלה פרסום נרחב לפני כחודשיים, כך שהמידע מונח בפני הציבור הרלוונטי זמן רב".
המשא ומתן הבא
ח"כ רוני בריזון: עכשיו האיסור היחיד בפני האברכים הוא ללכת לצבא (צילום: אתר הכנסת)
אלא שלשינוי הקריטריונים יש גם משמעויות שאינן תקציביות. כשהממשלה החליטה להוריד את הקצבה לאברכים בני 23 ומעלה, היא איפשרה להם לראשונה לעבוד - למרות הסדר דחיית השירות הקובע שתורתם אומנותם. מעכשיו האברכים בני 23 ומעלה יקבלו קצבה מוגדלת וגם יוכלו לעבוד. על רקע זה ח"כ רוני בריזון משינוי סבור, שמדובר בשינוי עקרוני ולא בעניין נקודתי. לדבריו, "עכשיו האיסור היחיד שמוטל בפועל על האברכים זה ללכת לצבא". בריזון מאשים את הקואליציה בנסיגה ממדיניות הוצאת האברכים לשוק העבודה וב"חזרה למדיניות הקצבאות".
ומה לגבי העתיד? ליצמן מבהיר שהוא מתכוון לפתור את בעיית הקיצוץ בהקצבות לתלמידי הישיבות הגדולות באמצעות עוד תוספת תקציב, שתגדיל את ההקצבה לבחורי הישיבות ל-400 שקלים ואת ההקצבה לאברכים ל-700. המועד המתוכנן הוא המשא ומתן התקציבי הבא.
_____________________________________
“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
