מיותר לשוב ולהוכיח את ההבדלים הזועקים, בין היחס המשפיל לו זוכות הנשים בחברה החילונית, לבין היחס הקדוש וההדר, לו הן זוכות בציבור החרדי, על-פי התורה. מיותר כל-כך, בעיקר מאחר ואין מי שמעוניין להקשיב ולהחכים, בצד השני. ובכל-זאת, מסתבר כי יש צדיקים בסדום. "התנועה לאיכות השלטון"

http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%...7%97%D7%A1.html


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://s1.kikar.net/th/data/auto/nadm/oo/t6yqa4ej__w160h88q85.jpg]





חילונים, אל תלמדו אותנו על יחס לאשה







האמת היא שביהדות האישה זוכה למקום של כבוד יותר מכל דבר אחר.
אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו.

הסיפור הידוע על רב רחומי שביום כיפור היה מגיע לביתו כדי לשהות עם אשתו, הוא סיפור על האופן בו הבעל מצער את האישה, וכיצד אלוהים מעניש אותו על כך.

תלמוד בבלי כתובות סב ע"ב:

רב רחומי היה מצוי לפני רבא מחוזא
היה רגיל שהיה בא לביתו בכל ערב יום הכיפורים
יום אחד משכה אותו הסוגיה
הייתה מצפה אשתו
"עכשיו הוא בא עכשיו הוא בא"
לא בא.
חלשה דעתה
הורידה דמעה מעיניה.
היה יושב על הגג
נשבר הגג מתחתיו
ונחה נפשו.

בסיפור אנו רואים שהמצווה לשמח את האישה או לפחות לא לצער אותה, זו מצווה יותר חשובה מלימוד תורה.
העונש מידי שמיים בו מצא רב רחומי את מותו מזהיר את כול הבעלים שעליהם לדאוג קודם כול לכבודה של האישה, ומי שלא יעשה זאת ייענש מידי שמיים.

על סמך הסיפור אומר הרב יוסף קארו בספרו "שולחן ערוך":
"צריך להיזהר שלא לצער את אשתו,לפי שדמעתה מצויה".

התלמוד הבבלי אף הוא רואה בבעל הגורם לאשתו לצער, בעל שעוסק באונאת אשתו:
בבא מציעא נט ע"א:
אמר רב: לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו,שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה.
אמר רבי חלבו:לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו,שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם
אלא בשביל אשתו, שנאמר "ולאברהם הטיב בעבורה".
וזהו שנאמר להם רבא לבני מחוזא :כבדו נשותיכם בשביל שתתעשרו.

התלמוד מציין בקטע לעיל, שני דברים:
1.אונאת האישה, דהיינו בעל הגורם לאשתו לצפיות מסוימות ולא מקיים אותן, יש בכך אונאה והוא מצערה וגורם לדמעתה.
2.השקפתו של רבי חלבו שאדם שזהיר בכבוד אשתו ירוויח מכך באופן כספי. לדוגמא הוא מביא את הפסוק "ולאברהם מטיב בעבורה "
כמו כן,רבי חלבו מצטט את רבא שאמר: "כבדו נשותיכם בשביל שתתעשרו".

"האמת כבדה לכן נושאיה מעטים" (המכב"י)

הם מחלקים את העבודה: אחד מהם שובר חלונות והשני בא כחבר ומציע לתת חסות, בתמורה למזומנים כמובן...

ולפעמים זה אותו אחד שבלילה הוא ישבור חלונות ובבוקר יציע לעזור בתמורה לדמי חסות. או בעניינינו - דמי לא יחרץ...

כך היא גם דרכם של שונאי ציון: בבוקר הוא פתח, בערב הוא חמאס ובלילה הוא ג'יהאד.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

כי זה לא נראה כך...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"