אני מודה. אכן רותקתי... אבל יאיר לפיד, כיאה לרטוריקן מוצלח, מצייר עולם ורוד דהוי שיוצר את הרושם שעם קצת מאמץ הוא יהיה ורוד לחלוטין, והרי אם נשקיע בזה טיפה מחשבה - נבין שלא כך הדבר.
זה מתחיל מזה שהחרדים ודאי לא חושבים שהם "ניצחו", כהגדרתו. מבחינתם, המאבק באורח חיים החילוני במדינה עוד רחוק מלהסתיים... וממשיך בזה שהם בהחלט מרגישים מאויימים ע"י החילונים (בימים אלה אנחנו חווים כיצד מישהי עם שרוול קצר מאיימת, אשכרה מאיימת, על חרד שמיים ונושא עול מצוות שמא יתפתה... אם זה לא איום, אז מה כן? אל תענו).
רק השבוע ראיתי סרטון בו רב חושש לחייו מהעדר הצניעות הפושה בחברה:
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
מיותר לציין ש[נקוב מספר גדול כאן] של חרדים נוהרים אחרי מוצא פיו...
הקונספקט של לפיד נכון, אבל הפערים הרבה יותר גדולים ממה שהוא מציג...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Shai שמתחילה ב "יאיר לפיד בקמפוס החרדי: שווה צפייה."
בהחלט היה שווה צפייה. הרצאה מרתקת. התכוונתי לצפות בכמה דקות וזה שאב אותי פנימה עד הסוף + צפייה בחלק השאלות/תשובות.
אני לא חושב שהוא מצייר תמונה ורודה ולא מעלה את הטענה - באופן ישיר או עקיף - שעם קצת מאמץ המצב ישתפר אלא הוא מנסה לתאר את המציאות הקיימת מעמדה של משקיף אובייקטיבי במקום מעמדה של מישהו שמייצג קבוצה מסוימת והוא מדרבן את החרדים לראות את עצמם ככאלו שמוטלת עליהם אחריות לדאוג לתחזוקה של כלל המדינה בניגוד להתמקדות בתחזוקה של המגזר שלהם.
אני חושב שהתיאור של החרדים כאלו שניצחו בקרב החילוני-חרדי נועד לגרום למאזינים באולם להרגיש נינוחים מספיק כדי להקשיב לדברים מתוך מקום של נכונות לספוג אותם ולשקול אותם במקום שיקשיבו לדברים עם מטען של אנטי.
ראשי
צ'אט
26-12-2011, 02:34
מצב כלאיים
