http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1657603?=

עד היום המשטרה ניצלה את תמימותם של האזרחים שסברו שחובתם להסכים לחיפוש, גם בהעדר חשד כי ביצעו עבירה. מהיום לא תוכל עוד המשטרה לנהוג כך.

הנ"ל כבר לא כבולה למגבלות שהיו קיימים בעבר מתוקף אחריותה למערכת, והיא לא מהססת להטביע את חותמה או את השקפת העולם הליברלית קיצונית שלה. זה נכון בפרט לאור העובדה שאין לה כל מחויבות לממשיך שהשקפת עולמו השיפוטית הפוכה משלה. הרשו לי לנחש שאין זו הכותרת האחרונה שהיא מנפיקה בשלושת החדשים הקרובים, ואני מאמין שהיא השאירה לעצמה באופן מאוד מחושב תיקים מאוד מסוימים.

אני לא מבין למה אתה כועס. יש חוקים במדינה הזו שמסדירים את אופן ביצוע החיפוש ע"י
המשטרה. אם המשטרה לא מצייתת לחוקים האלה אז בייניש לא "מטביעה את השקפת
העולם הליברלית שלה אלא עושה את העבודה שלה. המשטרה לא מעל החוק ובמקרה הזה
אני חושב שאם כבר צריך לבוא בטענות כלפי מישהו זה כלפי המשטרה ולא כלפי בית המשפט.

מדוע אני כועס?

ובכן באיזור מגורי אני עד לצערי לפעילותם של עברייני רכוש וכמובן שאני מצפה מהמשטרה לעשות יותר. זו מצידה משתדלת לקיים סיורים משטרתיים ולעצור לבדיקה מי שאינו נראה כתושב המקום ושמשוטט לו בחוסר מעש כביכול. (תצפית ומעקב הם תנאי בסיסי לביצוען של העבירות הנ"ל). בפסיקה זו למעש נטלה השופטת את האמצעי הבסיסי הזה מידי המשטרה.

לכל סעיף בחוק קיים סעיף המאזן אותו במקרה דנן וזאת למיטב הבנתי הנידון הוא על האיזון בין סעיף 216(א)(5) לחוק העונשין, המטיל חצי שנה מאסר על מי שנמצא "משוטט בחצרים או בקרבתם או בדרך או בכביש או בסביבתם, או במקום ציבורי, והכל בזמן ובנסיבות שיש בהם כדי להסיק שהוא נמצא שם למטרה אסורה או פסולה". לבין סעיפים מאזנים העוסקים בזכותו של החשוד.

ברור לי שיש כאן נידון התלוי בשיקול הדעת של הרשות המבצעת קרי המשטרה מחד ושל הרשות השופטת מאידך. במקרים המתוארים המשטרה לא עצרה אנשים תמימים אלא בעלי עבר פלילי שגם נשאו נשק (קר). מטרת השהייה שלהם במקום כנראה עוררה חשד והוא ככל הנראה גם לא היה חשד שוא.

ולסיכום לא די בכך שבתי המשפט מקלים באופן חסר פרופורציה עם עברייני רכוש, אלא שמהיום הם גם מונעים מהמשטרה לבצע את פעילויות המניעה המתבקשות, ונטרל את הגורמים המזיקים לכולנו.

הפסיקה לא אומרת שאסור למשטרה לבצע חיפוש, היא רק אומרת שאת החיפוש יצטרכו לערוך ע"פ החוק.

והחוק ע"פ בייניש קובע שזכותם של האזרחים להתנגד לחיפוש.

ויש לזה פיתרונות במסגרת החוק, למשל להוציא צו חיפוש.

אתה רואה אדם חשוד מסתובב במקום שבו הוא לא אמור להסתובב. מה קשור צו חיפוש?
צו חיפוש למי תוציא? ל"אדם פלוני שראה השוטר אלמוני בשבוע שעבר ברחוב"? זה מה שאתה רוצה לכתוב בצו?

זה תקדים חלש שניתן להפוך בקלות בבית משפט עליון. במדינת ישראל לא מקובלת גישת "פרי העץ המורעל". ראיות שהושגו באופן לא חוקי לא יפסלו לשימוש בבית המשפט. מבוכה מיותרת עבור השופטת ביניש.

אתה יודע מי זאת ביניש? נכנסת בכלל לקישור?
זו פסיקה של בית המשפט-העליון. איך אתה מתכנן להפוך אותה בבית-המשפט העליון?

בית משפט עליון לא מחוייב לתקדימים של עצמו. אם התקדים לא מתאים לנורמות המקובלות במשפט הישראלי הוא לא יתקבל כהלכה מחייבת.

אבל בית-משפט מחוזי שיפסוק מחר באותו עניין כן מחויב לתקדים הזה.

כדי להפוך אותה, יצטרכו להגיש ערעור פעם נוספת, כשהמטרה היחידה שלו תהיה הפיכת התקדים הזה. זה לא כזה פשוט...

זה גם לא כזה מסובך.
התובע מטעם המדינה מגיש ערעור ברשות [מצריך אישור מיוחד] במידה והערכאה הראשונה היתה בית משפט השלום, או ערעור בזכות במידה והערכאה הראשונה היתה בית משפט מחוזי. הערעור נבדק על ידי בית משפט עליון, ומשם רק צריך הרכב שופטים סביר שלא שואף להותיר אחריו תקדימים על חשבון ההיגיון הבריא.

תיקון: התכוונתי למקרים עתידיים. לא למקרה הספציפי הזה. אפשר לבטל את התקדים של ביניש במקרה הבא שדן בפסילת ראיות שהושגו באופן לא חוקי.

יום אחד יעצרו אותך על לא עוול בכפך אבל שוטר שכבר החליט שאתה אשם יחליט לדאוג להרשעה במאה אחוז ויעשה איזשהו הליך לא חוקי כזה או אחר כדי להשיג "הוכחה" ומה תגיד אז?

יש לא מעט קורבנות של מקרים שבהם הליך לא חוקי הפך אדם תמים לפושע מורשע. היה לפני שלוש או ארבע שנים את אותו בחור לא הכי בריא בשכלו שנחקר שעות בלי הוריו או עורך דין בגלל שלא ידע שהוא יכול לבקש דבר ובסוף הודה בפשע שלא היה מסוגל לבצע כשהובטח לו שווארמה וקולה.... ומה לגבי אנשים כמו עמוס ברנס ז"ל?

יש סיבה להליכים ויש סיבה מדוע הליכים צריכים להיות חוקיים.... רק שכל המורשעים אשמים עד שזה קורה לך, לא כך?

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

השאלה היא לא על הזכות של השוטרים לבצע חיפוש לא חוקי. השאלה היא האם ראיות שהושגו באופן לא חוקי קבילות בבית משפט.

אם היה מדובר בראיות שמעידות באופן חד משמעי על ביצוע רצח, אף אחד בפורום לא היה טוען נגד השימוש בהן בבית משפט. מה זה משנה איך הראיה הושגה ? הוכח שבוצעה עבירה ? בית המשפט יכול להתייחס לראיה.

על שוטרים שפועלים כנגד הנהלים, האזרח יכול להגיש תלונה. אבל זה לא מקנה לו חסינות פלילית.

נ.ב ברוכים השבים.

אני הייתי טוען נגד.

יש סיבות טובות מאוד לדוקטרינת 'פרי העץ המורעל'.
יש גם סיבות טובות מאוד נגדה, אבל זה לא מובן מאליו שעדיף כך או אחרת.

תעניש את השוטר שהפר את הנהלים, לא את קורבנות העבירה ואת החברה כולה.

מטרת הענישה היא להגן על החברה, להרתיע נגד ביצוע עבירות, לשקם עבריינים, להכווין את התנהגות החברה ולהוות גמול הולם על ביצוע עבירה. אתה רוצה למנוע את כל האפשרויות הללו רק כדי להרתיע את השוטרים מהפרת נהלים ? לא עדיף לעודד ענישה מחמירה עם שוטרים שהפרו נהלים ?

הטיעון נגד הוא נורא פשוט. ראייה שהושגה באופן לא חוקי, אמינותה שנויה במחלוקת. כיצד אתה יוכל לדעת שהראייה באמת הייתה שם ולא נשתלה במהלך החיפוש הלא חוקי. לא סתם הבאתי שתי דוגמאות שבהן הליך לא הולם הוביל לא סתם לראייה אלא לחתימה על הודאה באשמה של חפים מפשע. עמוס ברנס ז"ל הורשע על סמך הודאתו שלו ברצח החיילת רחל הלר. ההודאה הזו הושגה לאחר שהוא עבר תקיפה פיזית ונפשית על ידי החוקרים... אז האם ההודאה הייתה קבילה בבית המשפט? בסופו של דבר, אחרי דרך חתחתים ארוכה שבה איש חף מפשע ישב בכלא שנים רבות, נקבע שלא.

זה לא סתם שיש הליך. תפקידו של ההליך הוא "להכשיר" את הראיות, להבטיח במידת האפשר שיהיה משפט צדק. זה לא מושלם אבל זה יותר טוב מכלום. חריגה מין ההליך ראוי שתפסול את כולו

הנה הסיפור עם השווארמה תמורת הודאה
http://www.abiliko.co.il/index2.php?id=1939&lang=HEB

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

בשביל זה יש לשופט שיקול דעת, כדי שיוכל לפסול ראיות שהושגו בצורה שמטילה ספק באמינותן. אבל זה לא אומר שצריך לפסול את כל הראיות שהושגו באופן לא חוקי בצורה אוטומטית.

במקרה התקדים של השופטת ביניש היה ניתן לבדוק טביעות אצבעות של החשוד על הסכין, ולעשות בדיקת דם לחשוד באחזקת סמים. לפסול את הראיות אוטומטית זו התנהלות בירוקרטית חסרת היגיון.

יש הבדל בין הודאה לבין ראיה שהושגה בחיפוש, בדגש על ראיה פיזית. דוגמא מעולה- כשנרצחה עורכת הדין פלינר, נאספו דגימות דנ"א מאנשים רבים, שהובטח להם שהדגימות מיועדות רק למקרה זה. רצה הגורל, והמשטרה כן בדקה את הדגימות במקרים אחרים, וכך גילו אנס סדרתי. האנס טען שדגימת הדנ"א הושגה באופן לא חוקי ובתכל'ס הוא צדק, אבל פה זה לא ארה"ב ואין פסילה אוטומטית של ראיות, ובית המשפט החליט שמותר להשתמש בדגימה והבחור נכנס לכלא.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

מזה אנו למדים דבר אחד - אל תיתן דגימות DNA גם כשזה "רק לצורך העניין הזה" ואפילו אם לא אנסת
אף-אחד ולא ביצעת שום פשע מימיך. אתה הרי לא יכול לדעת בוודאות שבעתיד לא תרצה לבצע פשע...

חוץ מזה, האנס הסדרתי הזה טיפש. גם אם הייתי מוכן לפסול את הראיה על תקן פרי העץ המורעל, רק
על הטיפשות שלו מגיע לו ללכת לכלא...