קודם הוא הורג את נד, אחרי כל הקטעה שמציעים לו את הקומבינה. עכשיו, הקורא הנבון עשוי להבין שזה קל מדי, ולצפות לזה שהוא לא יצליח לשרוד, כי זה נותן סוף חזק לספר, אבל קשה להגיד שהוא לא דמות חשובה (שוב, ב'מציאות'). על הדרך הוא גם מחסל את דרוגו. לא שאפכת לי ממנו.
אחרי שעברנו את זה, הוא מחליט שיש יותר מדי אנשים במשפחת סטארק: רוב אפילו מנצח בקרבות כי הוא כזה ילד-פלא וג2ר-ג2ר, אז הוא מתנהג כמו ילד טיפש, ונהרג בצורה די מזוויעה, יחד עם אמא שלו. על הדרך הוא מחסל גם המון דמויות משניות (כל הפמליה של סטארק, בגדול). אבל כדי לשפר את הזוועה, הוא מחזיר את קייטלין לתחיה בתור זומבי-למחצה.
טוב, הבנו ששום דבר טוב לא ילך לחבורת סטארק. בשלב הזה, למען ההגינות, הוא מחסל את ג'ופרי, ואת סבא-לאניסטר המציק. לא בכיתי עליהם, אבל טייווין גם היה דמות חשובה למדי. מאחר וכנראה עוד נזדקק לג'יימי החביב, עבורו מרטין מסתפק בכריתת יד-החרב בלבד. כמה רחום מצדו.
אם כבר מדברים על נכים, לבראן הוא מרסק את עמוד השדרה והופך אותו למשותק מהמתוניים ומטה. כיף כיף.
גם את שני הקלגאנים המציקים הוא שוחט, ושניהם לא זוכים למוות איטי.
?