השבוע החל בפרישתו (כמה חודשים מאוחר מדי) של ניוט גינגריץ', שגם בצאתו התקשה לקבל את ההפסד ולהתייצב מאחורי רומני.

המשך השבוע ברמה הפדארלית, מתחיל ונגמר בחגיגות הריגתו של בן לאדן, ע"י אובמה (ככל הנראה, במו ידיו, למי שראה את ההתייחסויות של האנשים לאיש).
הסיפור החל בתשדיר בחירות זה:


כצפוי, הגיבו רפובליקנים ואחרים בזעם - הפתיעה גם הבלוגרים הדמוקרטית הבכירה אריאנה האפינגטון שהגדירה את השתדיר הזה כ"מגעיל".

ארגון ווטרנים שמזוהה עם הרפו' הפיק מייד תשדיר משלו בתגובה על התשדיר הדמו':



וברמה המדינתית: במסטצ'וסטס יש קרב איתנים בין סקוט בראון (הרפובליקני שניצח בבחירות מיוחדות על כסאו של טדי קנדי שנפטר לפני שנתיים וחצי, והיה הראשון ממפלגתו מזה 40 שנה שנבחר במדינה הזו), לבין אליזבת' וורן, מקורבתו של אובמה. השבוע הסתבר שהגברת הגדירה עצמה בטופס רשמי כ"בת מיעוטים". הנימוק שלה הוא שאמא של סבתא של סבתא של כן, עד כדי כך)
היא בת שבט הצ'רוקי במוצאה. תכלית הבקשה הייתה קבלת העדפה מתקנת בעבודה.

במדינת אינדיאנה עומדים הרפובליקנים לקחת סיכון עצום בסגנון שלקחו בנוואדה, בדלאוור ובאלסקה בבחירות האמצע (כאשר בחרו אנשים שאינם מהזרם המרכזי, שהיו פייבוריטים בוריטים ברורים לנצח בבחירות הכלליות, והחליפו אותם במועמדים בעלי עמדות ימין נוקשות יותר - שסיכוייהם היו פחותים - ואכן כל השלושה הפסידו - כשבאלסקה, למזלם, התמודדה הסנאטורית הרפו' המכהנת כמועמדת עצמאית, ושימרה את המושב עבור המפלגה). הסנאטור המכהן שם, הוא דיק לוגר, שיושב על כסאו בערך מאז שהיונה חזרה לתיבת נוח ובישרה לו שקלו המים... הוא כ"כ פופולארי ברמה המדינתית, שב2006 הדמו' לא טרחו להעמיד מולו יריב. הפעם יש לו יריב בפריימריס, דיק מורדוק, גז\בר המדינה (וראוי לציין שהוא מועמד רציני בהרבה מהשלושה שזכו בנוואדה, דלאוור ואלסקה בפריימריס הרפו'), והוא מוביל בפער דו-ספרתי בסקרים, לקראת הפריימריס ביום ג'. בסקרים לקראת נובמבר מוביל לוגר מול היריב הדמו' (חבר קונגרס פופולארי למדי, ג'ו דונלי, ביותר מ20 אחוז, בעוד שמורדוק ודונלי - מנהלים קרב צמוד בהרבה (אם כי, אינדיאנה היא מדינה בעלת נטייה מובהקת לרפו', ובהחלט יש סיכוי סביר שמורדוק עדיין ייבחר.