
01-07-2012, 03:27
|
|
מנהל
|
|
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,967
|
|
|
ת.נ.צ.ב.ה. מאחרוני הנפילים
מאחרוני דור המנהיגים הצנועים באורחות חייהם. אלו שבאמת השליחות הייתה עיקר מענייהם. ידוע היה בכל מסגרת שבה היה כאדם חרוץ, פשוט הליכות וצנוע על גבול הסגפנות. ההיפך המוחלט מהדור שבא אחריו (ברק, נתניהו וכו'). יצא לי פעם להגיע לבית דירתו בתל אביב (לאחר שכבר פרש) במסגרת תפקיד ונידהמתי מהמקום הצנוע והכל כך רגיל.
היה גם מאחרוני היהודים הקשוחים. אותם יוצאי מזרח אירופה שגדלו באווירה שהפכה אותם לאנשים שמוטב לא להיות אויבם. תמיד אהבו לרדת על נומך קומתו (שלא היה כמובן חריג לבני דורו) אך הבריטים ידעו כי אל לגובה להטעות ותיארו אותו במודעות המבוקשים שלהם כאיש מסוכן מאוד, בעל מבנה גוף חזק. בניגוד לבגין שעיקר כוחו היה בהנהגה, שמיר לקח חלק אישי בפעולות שדרשו נועזות וקור רוח.
גם לאחר קום המדינה המשיך בתפקידים ביטחוניים שדרשו תכונות דומות במסגרת המוסד. גם כראש ממשלה אפשר לומר שהיה מהיותר קשוחים ועמידים ללחצים-אם כי גם הוא לא היה חסין להם לחלוטין.
אינני מסכים עם מי שטוען שהיה ראש הממשלה הגדול ביותר של ישראל אבל לא אכנס כאן לחסרונותיו. מדובר היה באדם שראוי למירב ההערכה בכל מקרה. מהיבטים מסוימים אני אף יכול להגיד שההערכה שלי אליו גבלה בהתפעלות, ואינני יכול לומר זאת על רבים.
מי שרוצה לדון באופן ביקורתי בתיפקודו כראש ממשלה-אנא, פתח אשכול חדש.ורצוי במועד מאוחר יותר.
|